הכישרון- פרק 16 (הסיפור שלכם!!)~בבקשה תקראו!!(:

~ מנוקדת המבט של נוי ~
-כעבור שבוע-
אמנם עבר כבר 10 ימים מהרצח המפתיע של ירדן, ונעמה עדיין לא נענשה משום מה. הריבים לא מפסיקים להתלקח. והראל כבר לא הגיע לבית הספר שבוע שלם. כאילו הוא מפחד למות גם…
לפני 3 ימים התחילו כל הריבים בריב ענקי של נעמה ואלי, אלי הייתה ממש עצבנית על נעמה ולכן היא התחילה למשוך לה בשער וכל מניי דברים כאלה אבל נעמה התעלמה ממנה. כאילו שהיא אוויר. יום אחרי זה אלינור רבה עם נעמה. אבל אז נעמה פשוט לא יכלה יותר והחליטה לא להגיע לבית הספר יותר. היום ראיתי אותה מגיעה. אחרי יומיים חופש. אבל ביומיים האלא גם לא היה שקט.. בגלל הריב שלי ושל שרית, אמנם היינו חברות פעם, אבל עכשיו שהיא תומכת ברוצחת הזאת. הגיע לה הריב הזה!
" בוקר טוב." מייק אמר לי והתיישב ליידי
" בוקר." אמרתי לו
" קרה משהוא?" הוא שאל אותי
" לא. אני סתם בוהה." עניתי לו
" רוצה שאני יעזור לך לבהות?" הוא צחק
" לא זה בסדר. מה חדש?" שאלתי אותו
" לא הרבה.." הוא ענה לי
" מה זאת אומרת?" שאלתי אותו
" אלי." הוא לחש לי לתוך האוזן
" מה איתה?" לא הבנתי
" היה בינינו ריב אתמול." הוא ענה לי
"מה?! על מה?!" הייתי מופתעת
"היא אומרת שבגללי הוא מת." הוא אמר לי
" אבל איך זה יכול להיות? הרי נעמה היא זאת שהרגה אותו" שאלתי
" זה גם מה שאני אמרתי.. אבל היא המשיכה לצעוק עליי.." הוא ענה לי
" בסדר. היא פשוט מבולבלת קצת. זה הכול." נסיתי להרגיע אותו
" דיברת עם נעמה?" מייק שאל אותי
" למה שאני ידבר איתה?" שאלתי אותו
" כי אני כן דיברתי איתה." הוא ענה לי
" מה?! בשביל מה?!" שאלתי אותו
" היא אמרה לכולם שירדן תכנן להרוג אותי. הייתי חייב לדבר איתה." הוא אמר לי
" ומה היא אמרה?" שאלתי אותו
" האמת למרות שזה הזוי, היא נראתה כאילו שהיא דוברת אמת.." מייק הפתיע אותי
" מה זאת אומרת? איך הגעת אל זה בכלל?" שאלתי אותו
" אני דובר שפת גוף." הוא אמר לי ואני כבר לא יכולתי יותר
" אני הולכת להירגע" אמרתי לו והתחלתי ללכת במהירות אל חדר המשחק כדי לחפש את נעמה
" מי את חושבת שאת?! גם הרגת את ירדן וגם את משקרת למייק???" צווחתי עלייה
" תודה." היא הפתיעה אותי
" מה תודה???" צעקתי עלייה
" סוף סוף הבנת אותי." היא ענתה לי
" מה?" עדיין לא הבנתי מה היא רוצה ממני
" כמו שאמרת. אני הרגתי אותו, אבל לא רצחתי אותו." היא אמרה לי והתחילה ללכת לכיוון הדלת, ואני כבר הייתי חסרת מילים.
" אני כבר לא יודעת למי להאמין.." התקרבתי אל אלינור ואמרתי לה
" היא נשמעת אמינה." אלינור אמרה
" אבל זה לא הגיוני." לירון אמרה
" הכול לא הגיוני." שרית התקרבה אלינו
" לכי מפה בבקשה!" אלינור צעקה על שרית
" אפשר רק לבקש ממכם משהוא קטן?" ירדה לשרית דמעה אבל היא עדיין המשיכה לדבר ולעמוד ליידנו
" מה את רוצה?" שאלתי אותה
" עם אתם לא מאמינים אז בבקשה.. אני יבקש מפרידה שתביא מכונת אמת ונבדוק עם נעמה משקרת או לא." שרית אמרה
" נראה לך?? בחיים לא נאמין לכן!" אלי צווחה
" רגע. למה לא?" לירון דווקא חשבה שזה רעיון טוב
" צודקת. זה רעיון טוב." אמרתי
" נכון." אלינור אמרה
" מעולה. אז אני הולכת לבקש מפרידה." שרית אמרה
" רגשנית זאת.." אורין אמרה
" נכון." נזכרתי מה קרה ביום הראשון של בית הספר
" חבל שאין לה בן זוג. אולי היא הייתה חופרת פחות." אלינור אמרה
" היא לא יצאה עם טל?" שאלתי
" ומאור לא מאוהב בה?" אלינור שאלה
" אז. היא עכשיו צריכה לבחור את מי היא אוהבת." לירון אמרה
" מעניין במי היא תבחר.." אמרתי
" מה זאת אומרת טל יצא איתה?" מסתבר שמאור היה ליידנו והוא התחיל לרוץ ואני ולירון החלטנו ללכת אחריו כדי לבדוק שהוא לא עושה שטיות
" אייייהה" שמעתי את טל צווח ומסתבר שמאור הרביץ לו וברח
" אתה בסדר?" מסתבר שאורין הייתה שם לפנינו
" מה קרה לו?" לירון שאלה את אורין
" מאור הרביץ לו. יש לכם מושג למה?" אורין שאלה אותנו
" כן." אמרתי
" למה?!" אורין נראתה מודאגת
" הוא מקנא." לירון אמרה
" למה?" היא לא הבינה
" הוא מאוהב בשרית, וטל הרי יצא איתה.." לירון אמרה
" טל? מאור אמר לך משהוא?" שאלתי את טל
" הוא אמר לי. שאני לא יפריע לו בתוכניות שלו. ושעם אני יפריע לו זה יהיה יותר כואב." הוא מלמל בשקט
" תוכניות?" לירון שאלה
" כן. אני גם יודע איזה." מסתבר שרוני היה מאחורה