הנושמת
אני החלטתי שמעכשיו כל הסיפור יהיה רשום בזמן הווה.
מלבד קטעי פלשבאקים.
מקווה שאהבתן אולי אני אעשה עוד פרק היום בלילה.
אוהבת אתכן 3>
תגיבו אם יש לכן הערות.

'דיו שחור על מחברת שורות' – פרק רביעי

הנושמת 15/08/2013 725 צפיות 2 תגובות
אני החלטתי שמעכשיו כל הסיפור יהיה רשום בזמן הווה.
מלבד קטעי פלשבאקים.
מקווה שאהבתן אולי אני אעשה עוד פרק היום בלילה.
אוהבת אתכן 3>
תגיבו אם יש לכן הערות.

'יד.
אני רואה יד מושטת לעברי.
לבעל היד יש עיניים חומות.
אני רואה שאני קמה בעצמי ורצה משם.
הבן אדם עם העיניים החומות ניראה מבולבל.
הוא מסיט את מבטו למקום בו הושלכתי בגלל ההתנגשות.
כעת יש שם מחברת.
המחברת!'
אני מתעוררת מהחלום.
החלום שתוקף אותי במשך שבועיים, ויום.
כל פעם שחלמתי את החלום הזה אף פעם לא הגעתי לחלק הזה, החלק שבו אני רואה את המחברת.
מה שמוזר שבכל פעם שחלמתי את החלום לא הייתי אני.
זאת אומרת הייתי צופה מהצד, רואה את ההתנגשות שקרתה לי לפני שבועיים כאילו צפיתי בסצנה מטלוויזיה.
התעלמתי מזה והסתכלתי על השעון.
'6:32'
יש לי עוד חצי שעה לישון.
אך לא. אני לא הולכת לישון.
אני לוקחת דף ועט מהספרייה, וכותבת את כל פרטי החלום.
התחלתי לחשוב על האדם הזה, שמשום מה נורא מוכר לי, ולא רק בגלל ההתנגשות.
למה?
סיימתי לרשום את כל פרטי החלום והמחשבות שבאו בעקבותיו והסתכלתי על השעון.
'7:06'
אנחה נפלטה מפי ומחשבה על כך 'שצריך להתכונן לגיהנום' עברה במוחי.
אני מתקדמת לכיוון הדלת אך קריאתו של ג'ון נשמעת מאחורי.
אני מסתובבת והבעת שאלה מופיעה על פניי.
"אני רוצה שתבואי היום לחנות. יש שם עובד חדש ואני צריך שתעשי לו הדרכה" הייתה תשובתו למבטי.
עובד חדש?
"מה עם מנדי?" השאלה נפלטת מפי בעוד אני מתקדמת אליו.
"העובד בגילה והוא בול הטעם שלה" וזה חתם את הנושא.
אנחה נפלטה מפי.
מנדי, מנדי, מנדי, אף פעם לא תשתני?
כעבור מחצית השעה מצאתי את עצמי עומדת מול השער של סיוט חיי.
התיכון.


תגובות (2)

ממש אהבתי !!
תמשייייכי ❤

15/08/2013 10:01

אהבתי

15/08/2013 10:06
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך