רואה מציאות ממקום קצת אחר.. פרק 1 :)

הרזנו את כל החיים במזוודות אני עדיין לא מאמינה שאנחנו עוזבים! נסענו ברכב ואחרי נסיעה של 4 שעות הגענו לאילת.
"הגענו!" צעקה מיתר
"הגענו!" צעקה אחרייה שירה.
הגענו.." צעקתי מבואסת.
"נו תיתעודדי" אמר בר.
"אני לא יכולה, אתה יכול כי יש לך פה חברים לי לא!!" אמרתי
"את תכירי" אמר איתי.
"כן בטח.." אמרתי.
"הינה הבית החדש שלנו" אמר אבא והיצביע על בית ממש גדול ומפואר.
"וואו פה אנחנו הולכים לגור??" שאלה מיתר.
"כן" אמרה אמא "לכו תיראו" ניכנסנו לביפנים והבית היה פשוט וואו, הכל מפואר ויפה כל כך 3 קומות ענקיות.
"איפה החדר שלי?" שאלתי
"בקומה השלישית החדרים שלך של שירה ושל מיתר, ובקומה השנייה החדרים של הבנים ואנחנו בקומה ראשונה." אמר אבא ומיד עליתי לקומה השלישית היה שם שלושה חדרים ואחד היה כתוב עליו 'מאי' ניכנסתי הכל היה ורוד, מיטה ענקית ורודה, שידה מעץ ורודה ואפילו כיסא ופוך ורודים.
"אהבת?" שאלה אמא שניכנסה
"מאוד" חייכתי
"רוצה לצאת לתת לשכנים שלנו עוגה?" שאלה אמא
"למה?" שאלתי מבולבלת
"כי הם מכירים אותנו ואנחנו אותם אז יהיה נחמד לא?" שאלה
"כן אין לי בעיה" אמרתי ואמא הביאה לי עוגה לתת להם.
יצאתי לבחוץ וראיתי בית דומה לשלנו רק טיפה שונה דפקתי בדלת שלהם, פיתאום פתח לי ילד בערך בגילי היה לו עיניים ירוקות ושיער שחור הוא היה פשוט חתיך!!
"אא.. היי .. אני מאי" אמרתי
"אאה אני עומר את הבת של ליזי ומרטין?" שאל
"כן" חייכתי "הם הכינו לכם עוגה" פיתאום עוד ילדה יצאה מאחוריו ניראת גם בגיל שלנו היה לה שיער שטני ועיניים ירוקות- חומות.
"מי את?" שאלה
"זאת הבת של ליזי" אמר לה עומר
"אאה" חייכה "אני נוי"
"אני מאי" חייכתי
"בואי תיכנסי" אמרה "איך את מיסתדרת?"
"בינתיים כן" חייכתי
"אני רוצה שתכירי את החברות שלי" אמרה ומשכה אותי למעלה.
ראיתי ילדה עם עיניים ירוקות-כחולות היא הייתה בלונדינית וגבובהה "היי אני מיקה" אמרה
"ואני אביגייל" אמרה אחת עם עיניים ירוקות ושיער חום גלי.
"אני אורין" אמרה אחת עם שיער בצבע שטני בכיוון בלונד ועיניים כחולות.
"אני שי" אמר מישהו עם שורש חום צבוע לבלונד ועינים חומות
"אני מאי" אמרתי "ועומר?" פיתאום נוי היתחילה ליצחוק
"זה אחי התאום" אמרה
"אה" חייכתי "טוב אני צריכה ללכת"
"לא תישארי איתנו" אמרה אביגייל
"לא אמא שלי מחכה לי, אולי אתן רוצות לבוא אלי?" שאלתי
"לי אין בעיה" אמרה אורין
"גם לי" אמרה מיקה
"לי אין משהו לעשות" אמרה אביגייל
"טוב אז נילך" חייכה נוי ויצאנו
"זה הבית שלי" אמרתי "די דומה לשלכם"
"כי אבא שלך בנה לנו" חייכה נוי
"זאת אחותי שירה" אמרתי והיצבעתי לשירה שבידיוק יצאה מהמיקלחת
"וואי אתן תאומות?" שאלה מיקה.
"כן" חייכתי
ואלה איתי ובר האחים שלי" אמרתי והבנות היסתכלו כאילו הם הופנטו
"היי נוי" אמר בר בחיוך
"היי בר" חייכה בבישנות
"נוי מחר את הולכת לבית ספר" צעקה אמא
"בית ספר? איזה?" שאלתי
"רימונים" ענתה אמא
"זה גם הבית ספר שלנ!" צעקה אביגייל
"טוב אז ניפגש שם" חייכתי