שכונה חדשה, אהבה חדשה ! פרק 13

בס"ד

פרק 13

"מה" עניתי לו אחרי שתפס לי את היד
"רק רציתי להגיד לך לילה טוב" ענה וקירב את הראש שלו אליי
"טוב, לילה טוב" עניתי
הוא קירב את הראש שלו אליי לנשיקה, סובבתי את הראש שלי, אני גם רציתי אבל הרגשתי שזה לא נכון שזאת טעות.
"מצטערת, אני לא יכולה" השבתי ורצתי הביתה.
לא ראיתי שאביב בא אחריי , הוא כנרה הבין שאני רוצה להיות לבדי. מה לעזעזל קרה שם בדיוק חשבתי.
איך אני אמורה להגיע לבית הספר אחרי המקרה המביך הזה.
כשנכסתי הביתה אמא הייתה על המחשב שבסלון, הסתכלתי על השעון וראיתי שהשעה 7 בערב, לא איחרתי.
"היי" אמרתי
"היי מתוקה" ענתה לי אימי
"אני בחדר" השבתי
"קודם כל תשתי את הכדור שהרופא רשם לך ואחרי זה תלכי לעיסוקים שלך" השבתי
"בסדר, איפה הכודורים?" שאלתי
"על השיש במטבח" השיבה לי
שתיתי את הכדור ועליתי לחדר שלי. איך התגעגעתי למיטה שלי חשבתי, למיטה בצבע כחול שלי הנוחה והנעימה.
הדלקתי את הטלוויזיה, לא מצאתי שום תכנית שאפשר לראות ושהיא מעניינת. כיביתי את הטלוויזיה ונשכבתי על המיטה. חיפשתי את הפאלפון שלי, הוא לא היה בכיסים שלי. אין מצב שהשארתי אותו בפארק כשטיילתי עם אביב, זה לא יכול להיות חשבתי.
יצאתי מהחדר בסערה, ירדתי למטה וראיתי שאמא שלי עדיין בסלון. נשמתי נשימה עמוקה ואמרתי לה
"אני חושבת שהשארתי את הפאלפון שלי בחוץ" אמרתי ועצרתי את הנשימה.
"איפה שחכת אותו?" השיבה לי והתסכלה עליי
"אני חושבת שבספסל" אמרתי
"טוב, בואי אני ארד איתך" אמרה לי
"אין צורך אמא, כמה דקות ואני חוזרת מבטיחה" אמרתי
"5 דקות ואת בבית הבנת גברת צעירה" אמרה
"כן כן " אמרתי ויצאתי מהדלת
בחוץ היה חשוך, מה אף אחד לא טרח להתקין כאן מנורה חשבתי, נכנסתי לפארק. הפארק היה אפל ומפחיד קצת חששתי. הלכתי לכיוון המקום שאני ואביב ישבנו בו לפני שעה, גיששתי וחיפשתי את הפאלפון שלי. מצאתי אותו מתחת לספסל. אני מפגרת חשבתי איך יכולתי להשאיר את הפאלפון המתוקי שלי לבד.
הפאלפון הקטן שלי בידיי ואני הבן אדם הכי מאושר על פניי כדור הארץ חשבתי. אך בעודי מתקדמת לכיוון היציאה מהפארק אני רואה קבוצת נערים בכניסה וחוסמים את דרכי. התפללתי שלא ישימו לב אליי ואני אוכל לעבור בלי שום בעיות אך זה היה מאוחר מדי.

"