לא מסתכל אחורה- פרק 2

הסתובבתי.
כל כך יפה, כל כך זוהרת, שלא יכולתי לשאת את הטוב והטהורות שבה.
לא. אני לא כמוה.
אני לעולם לא אהיה כמוה.
רצתי ממנה. לא הסתכלתי לאחור. בדרך החלקתי בכמה שלוליות.
לא ידעתי כמה זמן רצתי, כשהברד מכה בגופי.
לא יכולתי לשאת את הכאב. רציתי לברוח ממנו, אבל לא יכולתי. כי הוא בי.
ולא משנה כמה רצתי, הוא לא עזב אותי.
טיפסתי על עץ. נשרטתי קצת. זה כאב.
ישנתי עליו.
בבוקר העירה אותי ציפור.
נפלתי מהעץ בבהלה.
התעוררתי בבית חולים.
לא יכולתי לשאת את הלובן של בית החולים. לא. אני תמיד בחושך. לעולם.
חבר שלי אמר לי "היי אחי". לא יכולתי לשמר יותר את הכאב בגופי. דחפתי אותו מהחלון.
שיהיה לו בהצלחה.
לא רציתי חברים יותר. לא רציתי להיות ה"אחי" של מישהו יותר. רציתי להתבודד. לא רציתי שיראו אותי.
לכן קפצתי מהחלון השני. נחתתי מטה. לא הסתכלתי לאחור.
רצתי, קפצתי על המכוניות שהפח שלהן התקמט. שיערי התנופף ברוח.
פתאום הגעתי לים. לא הבנתי איך זה קרה.
לפתע ראיתי חבורה של נזירים יוצאת מתוך הים.
הם שאלו אותי "רוצה להצטרף אלינו?"