אוהבת אותך אפילו ש…

פרק 1
" יאו שני, אני מת על השמלה הזאת " בר אמר והביט בי,החיוך החרמן מרוח על פניו .
" כן גם אני אוהבת אותה " צחקקתי וניגשתי למראה כדי לבחון אותה שוב.
בר המשיך לחייך ואז קם מהכיסא של המחשב ואחז בידי.
" בואי כבר " הוא מלמל ונצמד אלי, הולך כמה צעדים אחורה ומפיל את שנינו על המיטה.
" התגעגעתי " נפלט לי בטעות ופחדתי להרוס לבר את החשק, הרי עם הילד הזה אי אפשר להיות בטוחים בכלום.
בר נישק לי את האוזן , לא הייתי צריכה שהוא יגיד משהו כי הבנתי שהוא רוצה את זה בדיוק כמוני.
הוא רפרף על שפתי בעדינות ותוך שתי שניות נסחפנו לנשיקה סוערת.
" לזה התגעגעתי " הוא אמר פתאום ונשכב מעלי.
והתחיל לנשק את צווארי בתשוקה, מרגיש אותי מתפתלת תחתיו מעונג, ומחייך.
"יואו" נאנחתי כשידיו נשלחו לחזה שלי.
"אני יודע, אני כזה שפיץ עולם" הוא צחק.
"ובכלל לא שוויצר" צחקקתי וקירבתי את פניו אלי, מנשקת אותו.
"נו, מודעות עצמית זאת לא מילה גסה" הוא מלמל כשהתנתקנו, מחפש את השלט של הטלויזיה.
הוא כיוון אותה על אם.טי.וי וחזר לנשק אותי.
"רגע," מילמלתי והתנתקתי ממנו, "אין לך חברה עכשיו נכון?" חששתי. לא פעם אחת ולא פעמיים הוא נישק אותי בזמן שהייתה לו
חברה, והעניין הזה ממש לא מצא חן בעיני.
"מה?" הוא שאל, מסרב להתנתק משפתי.
"שאלתי" אמרתי והרחקתי אותו ממני בכוח, "אם אתה בטוח שאין לך חברה עכשיו, בכל זאת לא דיברנו משהו כמו שבועיים
והסטטוס שלך משתנה בקצב שאתה מחליף גרביים"
"נו" הוא אמר בכעס ונישק את צווארי, "תפסיקי להיות כזאת"" בר ! " הזדעקתי וקמתי במהירות. אני לא מאמינה הוא שוב עושה את זה!
"מה?" הוא שאל בעצבים.
" למה אתה עושה לי את זה שוב ?"
"מה עושה לך?" הוא שיחק אותה תמים.
"למה אתה שוב בוגד במישהי איתי?" התעצבנתי. נמאס לי כבר מזה!
"נו שני" הוא אמר ומשך אותי אליו אבל עזבתי אותו בכוח.
" מה נו מה? מה נראלך שאני? עצרת לרגע לחשוב אם זה פוגע בי מה שאתה עושה?"
"נו אני מצטער.. את רוצה שאני אתקשר להיפרד ממנה?"
" אתה מתכוון להיפרד ממנה בטלפון?! " לילד אין גבולות!
"אז איך אני אמור להיפרד ממנה?" הוא שאל בחוסר הבנה.
" בי בר " אמרתי והבטתי בו מאוכזבת יוצאת מהחדר במהירות.
"כוסאמאמק" שמעתי אותו צועק ובועט משהו כנראה בארון שלו. מגיע לו, שיסבול גם הוא קצת.
ירדתי במדרגות ויצאתי מביתו בכעס. כל כך שנאתי שהוא עשה לי את זה.

תוך כמה דקות מצאתי את עצמי בחדר של נועה-החברה הכי טובה שלי- באמצע בכי תמרורים על כמה שאני אוהבת את בר, ועל כמה
שאני שונאת אותו.
" די נו שני, מה ציפת ממנו ,להפסיק להיות מניאק ? את צריכה להתרגל , בר הוא כזה והוא בחיים לא ישתנה. " נועה אמרה וניסתה
להרגיע אותי וגם לשכנע אותי לרדת ממנו.
" אני יודעת נועה, אני יודעת. פשוט בר הוא…אני לא יכולה להסביר לך מה בר בשבילי אבל הקשר שלנו מאוד חזק. ואני לא ישכח
ממנו , לפחות לא בעתיד הקרוב "
" את פשוט -" נועה התחילה להגיד ואז נעצרה כשהבחינה במבטי התוהה.
" פשוט חמודה " היא השלימה את עצמה בחיוך.
" יש לך מזל " צחקתי והיא פתחה את ענייה.
" מזל שמה ? שאת היית מביאה עלי את החבר הדמיוני שלך ?"
" לא יפה להתגאות בשי, מישהי פה היא חסרת חבר " הזכרתי לה בחיוך.
" אגב שי, הוא צריך להגיע עוד מעט , דיברנו מקודם בפלא והוא אמר ש- "
הדלת נפתחה ופרצופו של שי הציף לחדר.
הוא נכנס, סגר את הדלת והתיישב על המיטה לידנו.
" איזה יפה את היום נועי " הוא חייך אליה ונישק אותה.
הם המשיכו להתנשק בפראות עד שנועה התנתקנה ממנו בחיוך ולחשה.
" לא עכשיו מאמי "
" אז מתי ?" הוא לחש בחזרה.
" די..נו . אחר כך.."
הוא נאנח ואז העביר אלי מבט חטוף.
" אה, הי שני " הוא אמר ביובש וראו שהוא מת שאני יעוף כבר כדי שהוא יוכל להמשיך להתמזמז עם נועה.
בדרך כלל שי היה מתעלם ממני, או סתם אדיש אלי , אז לא יחסתי לזה כל כך חשיבות.
" הי שי " עניתי לו באותו הטון והוא הביט בי כמה שניות ואז חסר להביט בנועה, אהובת ליבו.
" אז נועה, מה את עושה מחר ?" הוא שאל כאילו כלום.
" אממ נראלי ים. אתה יודע, יום אחרון לחופש – חייב ללכת לים " היא חייכה.
שי כרך את ידיו סביבה ונשק לה על האף " וכמובן שאנחנו עושים אחרי זה משהו לבד , נכון יפה שלי ?, הוא צחקק והדביק לה עוד
נישקה, הפעם בפה.
" די חרמן " היא צחקה והעיפה אותו ממנה.
הרגשתי קצת לא קשורה בתוך מעגל האהבה הזה שלהם אז קמתי מהמיטה במהירות וחייכתי חיוך נבוך.
" טוב אז..אני ילך. דברי איתי נועה " אמרתי ויצאתי מהחדר, מספיקה לשמוע את קולות ההתנשקות שלהם. דביקים.

יצאתי מהבית של נועה לכיון הבית שלי וראיתי שקיבלתי מבר אסמס.
" שם : בר כהן, סטטוס: רווק :). "