לרקוד – פרק 35 (1D)

הפרק יתחיל מנקודת המבט של שובל החברה החדשה של הארי , ואחרי הכוכבית ימשיך לנקודת המבט של הארי.

״אם הם לא יאהבו אותי?״ שאלתי אותו לחוצה כול כך בפעם המי-יודע-כמה בחצי שעה האחרונה , נשענו ליד האופנוע הכבד הלבן שלו עם עיטורים באדום-כחול.
״שובל , תרגעי אני בטוח ב100 אחוז שהם יאהבו אותך , בדיוק כמו שאני אוהב אותך״ מלמל אלי בחיוך ונשק בקלילות לשפתיי , זה גרם לתחושה חמימה להשתלט עלי אבל זה לא העלים את הלחץ שהעיק על החזה שלי .
הארי סיפר לי על נייל וזאין החברים הכי טובים שלו והחברות שלהם , הם כולם בקשר ממש ממש טוב , כנראה שהדעה של החברים של הארי משפיעים עליו , ואם הם לא יאהבו אותי ?
״יהיה בסדר בייב , תנסי להרגע ולהנות״ ניסה שוב הארי להרגיע אותי כשהוא מעביר יד שרירית על שיערי השטני הארוך הנוטה לחום בהיר שנח פזור על כתפי .
נאנחתי בשקט , לוקחת נשימה עמוקה לראותיי בניסיון להרגיע את הלחץ ששרה עלי .
״הינה הם באים״ אמר לי הארי בחיוך והביט במבטו אל עבר הצד השני של המסעדה והם התקרבו לעברנו .
ליד בחור עם שיער מחומצן בלונדיני שלפי דבריו של הארי הבנתי שזה נייל עמדה בחורה גבוה על עקביים עם שיער ארוך בצבע חום שקצוותיו בלונדינים והיא חייכה חיוך מתוק , לידם עמד בחור גבוה שרירי ומפותח עם שיער שחור פחם שלפי דבריו של הארי זה זאין , לידו עמדה בחורה בשמלת מיני שחורה שתאמה את שיערה השחור והארוך .
היא חייכה במתיקות וצחקה , ארבעתם התקרבו לעברינו והרגשתי איך דמי כבר מתחיל להתפרע מתחת לעורי ולבעבע בעצבנות .
״תרגעי״ הארי לוחש לי שנייה לפני שהם מגיעים אלינו .
הם כולם מחבקים את הארי , ואז עוברים להביט עלי במתיקות , הלב שלי דפק כמו משוגע , והם חיכו שהארי יציג אותי בפניהם .
״חברים זאת שובל , החברה שלי״ חייך הארי והביט לעברי עם עיניו הכחולות-ירוקות היפות ,וחיוך מושלם החושף גומה בלחי ימין .
״אני נייל״ הציג את עצמו הבחור הבלונדיני בהנהון ראש קטן וחצי חיוך החושף טור שיניים לבנות וצוחורות .
״אני אור״ אמרה הבחורה שעמדה לצידו בעלת השיער החום בהיר שקצוותיו בלונדיניים .
״אני זאין״ אמר הבחור בעל השיער השחור המפותח והשרירי הנהון ראש קטן וחיוך יפה על פניו השזופות .
״אני אביה״ אמרה הבחורה שלצידו ששערה שחור כמו הלילה חלק וגולש על כתפייה , היא הושיטה את ידה במטרה ללחוץ את שלי .
לחצתי את ידה בחיוך , ״שובל״ אמרתי לכולם את שמי למרות שהארי כבר הציג אותי לפני שנייה .
״בואו ניכנס פנימה״ אמר זאין והניח יד על גבה של אביה מוביל אותה אל דלת המסעדה .
נכנסנו אל המסעדה היוקרתית שקבענו בה, עדיין הרגשתי לחוצה קצת , ניסיתי לחשוב מה הם חושבים עלי .

*

התיישבנו כולם סביב השולחן הארוך שהזמנו במסעדה , שובל ישבה לידי תופסת בידי מתחת לשולחן בחוזקה לחוצה נורא .
״אז איפה הכרתם?״ שאלה אביה מנסה לפתוח בשיחת חולין ולשבור את השקט המביך שנוצר מסביב לשולחן .
״בבית החולים , כשלקחתי את ג׳מה אחרי שנפלה״ אמרתי להם בחיוך קל , מלצר הגיע וקטע את השאלה שאור באה לשאול לאחר רגע.
״מה תרצו להזמין?״ שאל אותנו בנימוס , מביט במבטים מפלרטטים על הבנות , זה עיצבן אותי אין ספק , אבל לראות את זאין מתעצבן זה כבר דבר אחר .
״תרגע״ שמעתי את אביה מלמלת בשקט לעברו , נייל מסר לו את ההזמנות והוא נעלם מענינו במהירות שבא הוא הגיע .
״אם לא אכפת לך שאני שואלת … למה היית בבית החולים ?״ אור פצתה את פיה ושאלה את השאלה שנקטעה לפני רגע על ידי המלצר שהגיע אלינו .
היא כחכחה בגרונה וידה לחצה על שלי בחוזקה מהלחץ , ״אחי הקטן , הוא ריסק את הצלעות בתאונת אופנוע אז הייתי שמה איתו״ ענתה על שאלה של אור בנימוס וחייכה אליה חיוך יפה , אותו חיוך שאני התאהבתי בו במבט הראשון .
״היינו בקפטריה , היא מיהרה בלי להסתכל והתנגשה בי , שפכה עלי קפה , ושם נוצר הקליק״ אמרתי בחיוך לכולם , עוטף את ידי הגדולה והשרירית סביב ידה העדינה והרועדת מהלחץ של שובל .
״או , זה כול כך מתוק״ אמרה אור בחיוך יפה , כולם הנהנו לעברינו בחיוכים , ראיתי ששובל נרגעת מעט , הלחץ שלה יורד לאט לאט והיא נראת יותר נינוחה מרגע לרגע שעובר .
ההזמנות שלנו הגיע , והפעם עם מלצר אחר מהשני , הבטתי על זאין בזווית עין והוא ניראה רגוע יותר ממקודם .
״אז מה איתכם , מה קרה לכם בחודש האחרון?״ שאלתי אותם לוגם מכוס מים שנחה ליד הצלחת שלי , המלצר הניח על השולחן את ההזמנות שלנו והלך , נעלם מאחורי דלת פלדה גדולה שכתוב עליה ׳מטבח׳ .
הם הביטו אחד בשני , נייל-אור-אביה-וזאין החליפו בניהם מבטים רבי משמעות ואז התחילו לצחוק. חיוך מבולבל על פניי , וגבותיי התכווצו בתהייה .
״חודש ארוך״ אביה ענתה עם חיוך משועשע , נייל צוחק כנראה מבדיחה פרטית שלא הבנתי . אבל לא הצקתי לנושא הזה.
שקט מביך השתלט שוב על כולנו שהתחלנו לאכול מהאוכל שהזמנו , שובל בקושי נגעה באוכל שלה, רק משחקת עם עגבניית שרי צלויה על הצלחת שלה בעזרת המזלג הכסוף שהחזיקה בין ידייה העדינות .
״אז נייל , אור … מה ההודעה שרציתם להודיע?״ זאין כחכך בגרונו שובר את השקט המביך שנוצר בין כולנו .
אור ונייל הניחו את המזלגות בצד , חייכו בזמן שנייל עטף יד אחת סביב צלעותיה.
״איך אני יגיד את זה ?״ שאלה אור ואפשר היה לראות את הלחץ ניכר על הפנים שלה .
״טוב אני פשוט יגיד את זה מהר״ אמרה לאחר רגע לוקחת נשימה עמוקה , ומוציאה את המילים שגורמים לכולנו להיות קפואים כמו פיסלי קרח דוממים , שובל נראתה מופתעת כול כך , אביה כמעט נחנקה מכוס המים ששתתה .
זאין ניראה בשוק רציני למשמע המילים האלה , עייניו פעורות וידו הנחה סביב גב הכסא של אביה נפלה שמוטה לצידי גופו.
״אני בהריון״ אור אמרה בחצי חיוך מאושר.
״את מה?!?״ קולה ההמום של אביה הדהד בקול בשקט שנוצר סביב השולחן.