למרות שזה קשה
הוא מתעצבן ואסור להגיב גם שרוצים לצעוק עליו אסור
אבל שאני מתעצבנת הוא ישר כועס ואומר לי להרגיע ולספור עד 10
אני לא נרגעת אבל אני חייבת כי אני מפחדת
אני מבפנים מבועתת
מתחילות לזלוג לי דמעות מהעיניים אבל אני חייבת לעצור אותן
כואב לי אני לא מסוגלת יותר אני מפחדת שהוא יעשה לי משהו
הוא מסוגל לכל דבר ואי אפשר לעצור את זה
אבל נימאס לי לשתוק אבל אין מה לעשות זה האבא שקיבלתי ואני צריכה להתמודד
אני כותבת את זה וזולגות לי דמעות אבל אסור שישמעו שאני בוכה כי הוא התעצבן מזה
גם שהיו לי רגעים קשים הוא פשוט התעצבן וצעק עלי כואב לי אבל אסור שידעו כי יכעסו עלי
אני לא יכולה לשתוק יותר אבל אסור לי לדבר על זה כי אז אני יסתבך אז אני כותבת
אני לא מסוגלת יותר בכל פעם שהוא מתעצבן אני מרגישה שאני חייבת להוציא את זה החוצה אבל אסור לי
כואב לי נימאס לי אני חיה בפחד
אני רוצה לחתוך אבל שאני יודעת מזה עושה לאנשים אז אני לא חותכת
אני מרגישה שאם אני יעלם פתאום לא ירגישו
אבל אם אני יתעצבן יעשו לי דברים שאני לא רוצה לחשוב עליהם אפילו
למרות שהוא אבא שלי אני לא מרגישה ככה
רוב הזמן אני מרגישה שהוא איש זר
ובשאר הזמן שהוא קרוב משפחה
אבל לא אבא
כואב לי אבל חייבים לשמור בסוד
אין מה לעשות חוץ מלשמור בלב
אני רוצה להתחיל לחתוך בגללו אבל אני לא עושה את זה כי אני רואה מזה עושה לאנשים אני כותבת נמאס לי שאני לא יכולה להגיד לאף אחד כי ישלחו אותו לעבו כביר או משו אני כותבת את זה ועומדות לרדת לי דמעות אבל אסור לי לבכות שהוא לא יכעס אז אני רק נושכת את השפתיים והלשון
כואב לי ואני אני לא מסוגלת יותר אבל אין מה לעשות
אני מרגישה שאני נחנקת אני מרגישה שאני על סף דמעות אבל לא אסור להגיד אסור להגיד לאף אחד הוא יתעצבן ואני לא רוצה היא גם תתעצבן וכולם יתעצבנו אסור לדב על זה אבלל אני על סף דמעות
משחק אותה פגוע כאליו אבל הוא לא מבין מה שעובר עלי אף אחד לא מבין ואף אחד גם לא ידע
למרות שכואב למרות שקשה אסור לדבר על זה לא משנה מה רק לכתוב וגם זה בקושי
הדמעות יוצאות אבל חייבים להחזיקם כמה שזה קשה ומתיש רק לעצבן ולרדת עלי אבל לי אסור אסור לדבר על זה לא משנה כמה זה קשה וכמה זה עומד לי על קצה הלשון אסור לי לדבר על זה למרות הקושי והבכי
לפעמים אני מרגישה שאני לא רוצה לחיות יותר אבל זה לא באמת ישנה למישהו
תגובות (0)