אוקי? ……….. איך נושמים?!?! #58#

— כעבור יומיים–
התעוררתי.. העיניים שלי עדיין היו מטושטשות.. סקרתי את החדר.. ואז ראיתי דמות.. עומדת מצד שמאלי צמודה לקיר.. כיווצתי את העיניים כדי לראות מי זה.. וזה היה לואי..
צבטתי את עצמי והוא צחק.. זה היה לואי! הלכתי אליו כאילו אני שיכורה.. הסם עדיין השפיע..
תפסתי לו את הפנים עם יד אחת.. כי השנייה הייתה שבורה.. ונישקתי אותו בכל הפנים.. אל האף והעיניים על המצח.. וכשהגעתי לשפתיים.. נשקתי נשיקה קטנה.. רציתי לתת נשיקה ממש קטנה.. אבל לא! לואי לא שחרר.. עמדנו שם בבית החולים והתנשקנו… התנתקנו
אני:" לואי הכל בגללי.. אני מצטערת מאוד.."
לואי:" זאת לא את חיימשלי…"
אני:" זה כן! אני אשמה.. לא הייתי צריכה להסיח את דעתך.."
לואי:" ואני לא הייתי צריך להיות מוקסם מהיופי שלך.. כמו תמיד.."
אני צחקתי… " כמה זמן אתה ער?" שאלתי אותו…
לואי:" חצי שעה.."
אני:" התעוררתי לפני .. רגע כמה ימים אני בתרדמת?"
לואי:" האחות אמרה לי שיומים.."
אני:" אז התעוררתי לפני ארבע ימים.. וראיתי אותך שוכב ללא הכרה.. ממש נבהלתי.. ו.."
לואי:" אני יודע.. שמעתי הכל.. לא יכולתי להגיב או לחבק אותך.."
אני:" אא יופי,…!"
לואי:" גם אני אוהב אותך.. הרבה…"
אני:" אוקי אתה באמת שמעת.."
התקרבו עם הראשים שלנו.. ושוב התנשקנו…
——כעבור יום—–
חזרנו הביתה.. אני לבית שלי ולואי לשלו..
אמא:" מה ניראלך? אני לא מרשה לך להיפגש אם לואי! יכולת להיהרג שם!"
אני:" אמא! תרגעי כבר! אני כבר גדולה ואני יכולה להחליט לבד!!"
הלכתי לחדר שלי..
עליתי במדרגות וראיתי את כריס בחדר שלה … בוכה..
באתי עלייה..
אני:" חיימשלי מה קרה?"
כריס:" שר…. מ.. מה?"
אני:" מה?…"
כריס :" אמרו לי שאת.. מ..מתה"