נורמלית
אמא אומרת שהבעות הפנים שלי הופכות דומות לשלך. היום, למשל, חייכתי כמוך. אמא ואני אוהבת אותך, קשה שלא.
את בטח מאוכזבת ממני. אני לפחות, מאוכזבת מעצמי. אני אומרת לכולם שאני גרועה, מתנצלת על מה שעשיתי, בטח גרמתי להם להתחרש. דרך אגב, כולם- אולי תבין כבר שאני באמת כזו? אין צורך לפזר מחמאות אחרי כל דבר, הן לא מטשטשות את מה שעשיתי. אתה לא צריך להתאמץ לשקר לי.
עוד ההערה פסיכית שלי. ברוכים הבאים לשכל הלא שפוי שלי, בבקשה תורידו נעליים, הן מכאיבות לי. אתם מוזמנים לשים אותן בתעלת האוזן. אני מקווה שנכנסתם לפה דרכה ולא דרך האף (יש לי אלרגיות, זה לא תענוג גדול).
אולי אני יותר מדי שפויה ליד אחרים. מסתירה את כל חוסר הנורמליות שלי. זה טוב, זה נורמלי, זה מאפשר לי להישאר עם כולם. הוא נחמד, לפעמים.
תגובות (4)
גרמת לזה להישמע אמין. אהבתי.
תודה :)
לא הבנתי אם את בדברת לבן או לבת לפי ההתחלה, אבל זה יצא מוזר ויפה.
טוב, לכולהו יש כמות שפיות/נורמאליות שאנחנו שומרים ליותר מאוחר… ;)
(=
חוץ מבמקרים נדירים, אני כותבת על עצמי, ומה שאני חושבת הופך לסיפור (אני לא ממש יכולה לחשוב על סיפור שלא קרה באמת). מדי פעם יש כמה שינויים קלים, אבל בכל זאת אלו דברים שקורים לי.
בכל מקרה, תודה :) .