הכל התחיל מבת מצווה של דודה- פרק 6 :)
נ'ק המבט של לוק:
שחכתי את הטלפון שלי אצל דניאל. חזרתי לבית שלה בל נרדמה. כיסיתי אותה וכיביתי את הטלוויזיה. עליתי לחדר של דניאל ופתאום שמעתי את מעיין.
" רוב האחוזים שזה שלו כי זה היה בג'קט שלו והוא נורא נלחץ כשרציתי לקחת את הג'קט שלו".
" אני מצטערת" דניאל אמרה
ושמעתי את מעיין בוכה. ואז שיהוק, גיחוך, שיהוא ציחקוק, שיהור גדול, צחוק גדול ומתגלגל של דניאל שלי.
דפקתי על הדלת. "פתוח" דניאל אמרה צוחקת.
הן הפסיקו לצחחוק ועליהם היה פרצוף של 'מה אתה עושה כאן?'
" אמממ שחכתי את הטלפון" אמרתי דניאל הביטה בי ואמרה בלי קול 'שמעת?' הנהנתי היא הורתה לי לשבת.
" אוקיי אני לא בכוונה שמעתי אותכן מדברות, מה זאת אומרת של מי הג'קט? ומה היה התוך הג'קט שלו?"
שאלתי הסתכלתי על מעיין שנראתה כועסת "תגיד לי מה אתה בכלל מקשיב זה עיניינך? למה את מצוטט?" מעיין התחילה לצעוק אבל דניאל הרגיע אותה.
" טוב נו, סליחה, פשוט אני עצבנית" מעיין אמרה. "בסדר אבל את יכולה לענות לי?" שאלתי קצת בחוצפה
" בסדר בסדר. אממ איתי הוא נשאר לישון אצלי בבוקר הוא הלך ושכח את הג'קט שלו ובתוך הג'קט שלו היה חפיסת של.. של… סמים" היא אמרה והתחילה לבכות "ו… הוא היה ממש נלחץ אם הייתי לוקחת לו את הג'קט. כאילו פעם לקחתי לו ורצתי ברחבי הבית. הוא נתן לי מכה ביד ועכשיו יש לי סימן וצעק עליי" היא אמרה ובכתה על דניאל. עם חולצה לבנה. כל האיפור של מעיין על החולצה חחח, טוב
זה לא הזמן לצחוק :" אני לא יודע איך לענות רק ש…" אמרתי ואז התחרטתי "רק ש.. מה?" דניאל
נראתה עצבנית. "פשוט אני גיליתי את זה כשראיתי אותו מסניף את האבקה בשירותים לא להתעצבן כי גם לי זה חדש רציתי להגיד אבל הוא נורא אוהב אותך. ותחשבו לי יותר קשה כי אני אחיו הקטן ולא קל לעכל את זה שאחיך הגדול זה שמביא לך דוגמה. מסניף סמים. הוא היה פעמים בבית מסומם הוא צעק על ההורים ונתן לי מכות. ואז מתעלף בוכה. הוא כמעט היה בכומה…" אמרתי והתחלתי מעט לבכות מה לעשות שאני גבר.
"יואו למה לא סיפרת לי?" דניאל אמרה מדביקה לי נשיקה בשפתיים.
"קשה לספר" אמרתי. "טוב אני ידבר איתו עכשיו?" מעיין שאלה אותנו.
" בסקייפ תראי לו את החפיסה. אבל לא עכשיו" אמרתי "יכאב לו, הוא בצבא קשה לו שם" אמרתי
"טוב אממ אני ילך?" מעיין שאלה כי לא נוח לה שדניאל מנשקת אותי והיא לא מנשקת את איתי.
" הפסקנו" אמרנו ביחד והיא התחילה לצחוק כמו משוגעת.
נ'ק המבט של איתי:
'אני חייב להסניף אותם אבל איפה הם? איפה?"חיפשתי את החפיסה לא מצאתי שיט שיט " סעמק!!" צעקתי. אני לא מאמין מעיין היא ראתה אותם. התחלתי לבכות בשקט הגוף שלי התחיל לכאוב אבל במיוחד היה קשה לי לנשום, הלב שלי דפק מהר אני חייב סמים!!! הרגליים רעדו איבדתי שיווי משקל. ומה ששמעתי זה "אחי יש לך…. איתי, איתי קום אני לא מאמין הצילו!!!" וצרחות באלגן. הכל ניהיה שחור וזהו
תגובות (2)
כןןןןןןןן שיואווווווווווו תמשיכיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
למה את לא ממשיכה????
אני מתה מהמתחחחחחחחחחחח