וואן די אני וחברה שלי (עונה 2 פרק25)

פרק 25:

ופיתאום אנחנו רואים את הארי במעלית מנשק איזה איטלקית בלונדינית אני הייתי ממש בהלם וניראה לי שגם ליאם היסתכלתי על ליאם ואמרנו ביחד:"אוייש איככ"
אני:"זה באמת מגעיל שרואים את זה ככה"
ליאם:"אני מבין את סויון" פיתאום הארי שמע אותנו ועצר את הנשיקה ואמר"אייי מה אתם עושים פה עופו אני באמצע משהו אתם לא רואים?!"
אני:"רואים ועוד איך רואים! טוב היינו פה!" אני וליאם ברחנו מהמקום בשיא המהירות ניכנסנו לחדר ושכבתי על המיטה הייתי ממש מוטשת מהיום
ליאם:"אז מה? לא הולכים?"
אני:"רציתי אבל עזוב עדיף שנחכה לצהריים ככה ונלך עם כולם"
ליאם:"אז מה עושים לבנתיים?"
אני:"בא ננוח קצת אני ממש מוטשת"
ליאם:"אוקיי" ליאם בא ושכב לידי וישר קמתי
אני:"אבל אחריי שאני יתקלח"
ליאם:"רעיון טוב!" ליאם קם ובא להיכנס למיקלחת ישר עצרתי אותו וצרחתי עליו:"מה אתה אומר" אמרתי וחסמתי אותו"אני עכשיו ביי" אמרתי וניכנסתי מהר למיקלחת. ליאם פתח לי ומזל שעוד לא הורדתי בגדים
ליאם:"אני עכשיו אז כדאי שתיצאי!" ליאם הוריד חולצה
אני:"תעוף אל תעשה את זה"
ליאם:"את ביקשת את זה" ליאם בא להוריד את המיכנס ואני ממש נילחצתי ואז עצרתי אותו בזה שאמרתי"בסדר בסדר אני הולכת!"
ליאם:"והינה שוב ניצחתי" שמעתי את ליאם אומר ביזמן שיצאתי . בזמן שליאם התקלח הלכתי לחדר של סויון וראיתי שם אותה ואת נייל מדברים
אני:"סויון אני יכולה אותך שנייה?"
נייל:"לאא אנחנו מדברים את לא רואה?"
אני:"כן נייל אני ממש לא עיוורת אני רואה ואני רוצה את סויון שנייה"
סויון:"בואי תגידי לי כאן"
אני:"אני לא בטוחה שאת רוצה את זה ליד נייל"
נייל:"סליחה?!"
סויון:"זה בסדר נייל יודע עליי כימעט הכול כבר אז לא כול כך אכפת לי שזה יהיה לידו"
אני:"גם עם זה קשור לגיל?"
סויון:"בעיניין הזה הוא ביכלל יודע הכול אפילו יותר מימני אז לא אכפת לי!"
נייל:"שמעת עכשיו בואי נדבר!" היתקרבתי אליהם וישבתי ביניהם ואז סיפרתי להם שחושבים שגיל נירצח סויון לא בכתה וזה היה מוזר
נייל:"יודעים מי זה?"
אני:"חושדים שזה אחיך!"
נייל:"יש לי בשורה בישבילך! זה לא אחי!" נייל אמר רציני וכול כך בטוח
אני:"מאיפה אתה כול כך בטוח?"
נייל:"אני מכיר את אחי קצת יותר טוב מימכם ואני יודע בידיוק מה הוא היה עושה במצבים כאלה ומה שבטוח הוא לא ירצח אף אחד"
סויון:"נייל כדאי שתספר לה"
אני:"לספר לי מה?"
נייל:"סויון אנחנו אמרנו שלא נסבך בזה אף אחד!"
סויון:"נייל זאת לינוי היא חייבת לדעת!"
נייל:"רק עם היא תבטיח שהיא לא תערב אף אחד!"
אני:"לא לערב במה?"
נייל:"תבטיחי!"
אני:"אוקייי מבטיחה"
נייל:"אז ככה שכשאחי גילה שליאם שילם בעבורכם אז הוא לא היסתפק בזה כי הוא רצה לעשות רע לגיל לא לליאם ועוד במובן שהוא מכיר אותו אז כשהוא היה במעצר בית הוא רצה לוודות שגיל לא יחזור לאנג'ל אז הוא שלח מישהוא כדי שיקח את גיל וכדי לוודות שההורים שלו לא יפריעו סליחה ההורים של סויון אז לקחו גם אותם אבל אותם השאירו באוטו ואת גיל הורידו ואז אחי דיבר איתו ולירצוח לא רצחו רק את ההורים של סויון החזירו ואת וגיל נישאר קצת עם אחי"
אני:"מה אתה רציני?"
נייל:"הכי רציני בעולם!"
אני:"לא אתה רציני שלא סיפרתם לי ונתתם לי להיות כול כך מודאגת?"
נייל:"לא רציתי לערב אנשים"
אני:"אה וסויון זה לא אנשים?"
נייל:"לינוי אני כבר אמרתי לך סויון היא כמו אחות בישבילי ולאחי הייתי מספר הכול רק חבל שסויון החליפה אותו"
סויון:"חח נייל תודה אתה ממש חמוד"
לינוי:"אני מרגישה נורא פגועה נייל" קמתי ועשיתי כאילו אני הולכת ואז נייל קם אליי והתחיל להיתנצל
נייל:"יואו לינוי לא ידעתי שזה גרם לך להיעלב אני נורא מיצטער אל תילכי בבקשה!" נייל החזיק לי ת'יד והושיב אותי
אני:"חחח נייל צחקתי" נייל גימגם ואמר:"גם אני צחקתי!"
סויון:"איזה חמוד!"
אני:"טוב אני עפה השארתי את ליאם במיקלחת והדלת של החדר פתוחה"
נייל:"חחחחח"
סויון:"אני שוב בהלם מימך שהוא ניכנס לפנייך"
אני:"לא הייתי עושה את זה אם הוא לא היה מתחיל להיתפשט לידי"
נייל וסויון:"אוייי"
נייל:"אני לא מאמין עליו!"
אני:"טוב עפתי" קמתי ובאתי לצאת לליאם ואז הוא ניכנס כולו עצבני לחדר של נייל ועצר אותי
ליאם:"תגידי את נורמלית או מה?"
אני:"מה עשיתי?" אמרתי כשליאם מיתקדם אליי ואני הולכת אחורה עד שנפלתי על המיטה
נייל וסויון לא הפסיקו ליצחוק
סויון:"ואי ואי לינוי…."
נייל:"אני מרחם עלייך"
סויון:"לא הייתי רוצה להיות במקומך!"
ליאם:"אולי תיסתמו" ליאם אמר והמשיך להיתקרב אליי תפסתי כרית וצרחתי וליאם לא עצר הוא קירב את הידיים שלו אליי תפס אותי "זה מגיעה לך!" אמר ודיגדג אותי "וזה מגיעה לכם שתפסתם אותה כאן וביגללכם היא לא חזרה" ואז הרים אותי ונישק אותי
נייל:"דיי ימגעיל אחד!"
אני:"נייל לא יודעים עד שמנסים!" אמרתי והמשכתי את הנשיקה
נייל:"אני לא רוצה לנסות"
ליאם הפסיק את הנשיקה ואמר לי "שלא תעזי לעשות לי את זה עוד פעם!"
אני:"כאילו מה קרה כבר?!"
ליאם:"שאני יגיד לך מה קרה?"
אני:"כן מה קרה?"
ליאם:"אני מיתקלח ואת יודעת שכשאנחנו לבד אני לא נועל כי אני סומך עלייך. פיתאום אני רואה ת'פנים של הארי מציצות עליי"
נייל:"חחחחחחחחח"
סויון:"יואו זה כזה הוא חחחח"
אני:"חחחח דייי אני לא מאמינה"
ליאם:"נייל אתה שלא תעיז ליצחוק זה קרה ביגללך!"
נייל:"אני מה עשיתי? זה לא אני שהצצתי עלייך תאשים את הארי מה אתה רוצה מימני?"
ליאם:"אם לא הייתה מדבר עם לינוי היא הייתה חוזרת ממזמן"
אני:"אוקיי תריבו עד מחר אני הולכת להיתקלח!"
יצאתי מהחדר של נייל וניכנסתי להיתקלח כמובן אחרי שנעלתי את הדלת של החדר. פיתאום שמעתי דפיקות ממש חזקות בדלת סגרתי את המים וצרחתי"מי זה?" שמעתי כול שאני לא ממש מקירה"תיפתחי כבר!" הקול צעק
אני:"תחכו שאני יסיים" אמרתי וקצת התחלתי לפחד
מחוץ לדלת:"זה לא מעניין מתי תסיימי אם את לא פותחת עכשיו אני שובר את הדלת"
הקול אמר ואז אני ממש ניבהלתי לא ידעתי מה לעשות ואז…..