האהבה שנשברת ביננו

"הם היו זוג מושלם" , "למה זה קרה?"

"סער" אמרה מריה אמה של לילי , "מה קרה? …" "תספר לי! תשפוך הכל החוצה"
"אני .. אני לא יכול" גמגם סער.
"סער! לילי , לילי שלי מתה ולא תוכל לשנות את זה …. לפחות תשלים עם זה ותיפתח לפניי." , "למען השם אני אמא שלה!"
"אני .. אני אנסה" "לפני שנה בערך שהיינו בני 18 הצעתי ללילי ללכת לפאב הקרוב לשתות ולבלות ….
היא הסכימה ויצאנו". "אני הייתי מאוהב בלילי ורציתי לומר לה את זה בפאב אך פחדתי." לא רציתי להיות דחוי אם היא תסרב".
"בשתיים בלילה באותו ערב ליוויתי אותה לתחנת האוטובוס והיא אמרה לי שמאוד נהנתה וחייכתי אלייה"
"ואז התקרבנו אחד לשני והתנשקנו … זאת הייתה נשיקה קצרה אבל היא חיממה אותי".הסתכלנו אחד על השני והיא הייתה נבוכה ושאלתי אותה: לילי רוצה להיות חברה שלי?" היא הייתה המומה ולא ידעה מה להגיד , לפתע היא נישקה אותי נשיקה ארוכה וחייכה ואמרה לי: ניפגש מחר …. אהובי ועלתה על האוטובוס"
"הייתי מאושר מאוד." וכך עברה לה שנה של אהבה ואושר." אמר סער שהוא מביט לשמיים בתקווה שלילי שומעת אותו.
"ומה קרה אז?" שאלה מריה
"כשהגיע יום הולדתה ה-19 של לילי קניתי לה את המתנה המושלמת! הלכתי עימה לפארק ותכננתי שם הפתעה :כאשר התחלנו לפרוק את המזון עבר מולנו כלב ששכרתי והוא ישב על השמכה שלנו ובפיו יש סלסילה קטנה ובתוכה קופסא אדומה. הוצאתי את הקופסא האדומה וכרעתי ברך ללילי ואמרתי לה לילי , אהובתי האם תירצי לחיות את שארית חייך עימי?". לילי הייתה בהלם ולאחר כמה שניות אמרה אני אוהב אותך עד הסוף…. בעלי!!!."
"אחר כך מצאנו לנו דירה קטנה ויפה ושם גרנו." הייתי כל כך מאושר עד ש…"
"עד שמה?" שאלה מריה בתמיהה
"עד שראיתי את התמונה … " אמר סער כשדימעה זולגת על פניו. "חשבתי שזאת היא! חשבתי שזאת לילי!!! חשבתי שהיא בוגדת בי!!!" זעק סער כאשר הוא בוכה בכי מר.
"רצתי לחנות שהיא עובדת בה , החנות הקטנה שבקניון ששם לילי עובדת בתור מעצבת שמלות כלה." רצתי אליה והיא לא הבינה מדוע אני נראה כה נרגז …. דחפתי לה את התמונה בפרצוף והיא שאלה אותי מאיפה השגתי אותה אותה , עניתי לה שבחדרה."
"היא אמרה לי שזאת לא היא אך לא האמנתי לה." צעקתי מול כל האנשים שהיו בחנות שהנישואים שלנו מבוטלים!." היא תפסה אותי בזרועי ואמרה לי שלא אעשה לה את זה … היא אמרה לי שהיא תתאבד." צחקתי בבוז." לא האמנתי למה שאמרה ויצאתי מהחנות שהתמונה בידי." כעבור כמה ימים אחרי זה לקחתי את האלבום שלנו והתחלתי לגזור את הפנים שלה בתמונות." לפתע ראיתי תמונה של לילי שהייתה קטנה ולידה הייתה נערה שמאוד דומה ללילי ויש לה קעקוע על זרועה. במהירות הבטתי בתמונה ההיא וראיתי שגם לאותה נערה יש את הקעקוע." פתאום נזכרתי … זאת אחותה של לילי שנדרסה לפני כמה שנים!"
"הייתי מאושר" אמר סער "היא לא בגדה בי . רצתי אל ביתה כדי לחבק אותה אך לא היה אף אחד בבית אבל היה מכתב על הדלת של לילי שבו רשום ביום חמישי הקרוב בשעה שבע וחצי אני אקפוץ מהגשר לצוקים שבחוף הים. נבהלתי מאוד! היום היה יום חמישי והשעה הייתה שבע עשרים!" ללא מחשבה יצאתי מביתה ורצתי בכל כוחי אל חוף הים , אל הגשר." אמר סער בהתרגשות הגעתי לגשר בשבע עשרים ותישע וראיתי אל לילי על סף המעקה של הגשר והתחלתי לצעוק לילי! לילי! אל תקפצי! אני אוהב אותך! אני אוהב אותך אהובתי! היא הסתובבה אלי ועיניה קרנו מאושר היא רצה אלי בגשר הרופף ואני רצתי אליה." אמר סער כשעיניו זוהרות "היינו במרחק של נגיעה זה מזו ו……"
"לא הצלחתי לחבק אותה. לא הצלחתי לנשק אותה. המדרגה שמתחתיה קרסה והיא נפלה לצוקים החדים ונשטפה בים."