כימיה מושלמת- פרק 12-

מנקודת המבט של ליהי-
״סליחה על ששפכתי מולך את הלב. אני באמת מצטערת״ אמרתי. החזקתי את עצמי שלא לבכות. אני לא מאמינה שהוא משתמש בזה שבכיתי לו. איך הוא מעז? ניסיתי להמשיך ללכת, הוא תפס בידי ומשך אותי אליו. היינו צמודים לגמרי. הסתכלתי על עיניו, ואז ירדתי אל שפתיו. הוא הניח את היד שלו על הלחי שלי, והמגע העביר בי צמרמורת שבחיים לא הרגשתי. תוך רגע מצאתי את לשוני בתוך פיו. עצמתי את עיניי ותפסתי חזק בראשו, ששפתיו לא יתנתקו משפתיי. רגע, מה אני עושה?
נתתי לו סטירה. הגיע לו. הוא שיחרר את אחיזתו בפניי ובמותני השמאלית, והסתכל עליי. לא ידעתי מה להגיד, ופשוט ברחתי משם חזרה לחברים שלי.
התעוררתי בבוקר שבת, וראיתי את סער עומד מול המיטה שלי.
״מה אתה עושה כאן?״ שאלתי בחיוך וקמתי אליו.
״באתי לראות את אהבת חיי״ הוא אמר בחיוך וליטף את פניי. חייכתי.
״באת למקום הנכון״ אמרתי בחיוך ונישקתי אותו. הוא זרק אותי על המיטה ונשכב מעליי. נשכתי את שפתיי למגע שפתיו בעורפי, ואז בכתפי, ויותר נמוך, ויותר נמוך.
.
.
.
.
.
והתעוררתי.
״מה לעזאזל..״ מלמלתי וקמתי מהמיטה. אני חלמתי על סער ועליי.. אוי ואבוי, אני חייבת אדוויל. אני עדיין בשוק שהוא נישק אותי. איך הוא העז? איך? ועוד כשיש לי חבר!
בלילה, חזרנו אני ולירון מהאופרה. לא יכולתי להתרכז בשיט. כל הראש שלי חשב על הנשיקה. ורק על הנשיקה. טוב, גם על המגע שלו, השפתיים, הלשון, העיניים.. ועליו בכללי.
״נהניתי מאוד״ לירון אמר לי בחיוך כשעצרנו מול הבית שלי.
״כן״ אמרתי והשתדלתי לחייך. הוא רכן אל ראשי ונישק אותי.
״לילה טוב״ התנתקתי ממנו, והלכתי לכיוון הבית שלי. אחרי שהוא נסע, שמעתי רעש של אופנוע מאחוריי. ׳אין בשכונה הזאת אופנוענים. זה בטוח הוא׳ חשבתי לעצמי. הסתובבתי, וראיתי את סער מסתכל עליי מבעד לקסדה. החלטתי להוציא עליו את העצבים מאתמול. התקדמתי אליו.
״אתה יודע שאתה חוצפן?״ אמרתי בכעס כשעמדתי מולו. הוא הוריד את הקסדה והסתכל עליי.
״אתה מוכן להסביר לי איך העזת..״ התחלתי להגיד, והוא נישק אותי. הכל נעלם. אלוהים, השפתיים שלו..
הוא התנתק ממני. שתקתי. פניו עדיין היו צמודות אל פניי. רציתי עוד, אבל עצרתי את עצמי מלהגיד את זה.
״תגידי אם את רוצה שאני אפסיק״ הוא אמר בשקט והסתכל על שפתיי.
״לילה טוב״ אמרתי במהירות וברחתי משם, לפני שאני אתחרט. למה שאני אתחרט? יש לי חבר. והוא אוהב אותי. וסער דפוק ורע.. ובסדר, הוא מנשק מדהים, זה לא אומר שהוא לא זבל.

מנקודת המבט של סער-
התעוררתי בבוקר והדלקתי סיגרייה. זין שזה בבית, אני חייב. אני משתגע אינעל העולםם
זאת הייתה טעות לנשק אותה. עכשיו אני עוד יותר בבלבלות ממקודם. כוסאמא שלה, למה היא חייבת להקפיץ לי ככה את הלב?
הגעתי לבית ספר, נראה לי בעשר ככה. לא היה לי כוח לשבת ולשחק את עצמי מקשיב, באתי לדבר דוגרי עם ליהי. היא לא יכולה להתעלם מזה שיש משהו. ואשכרה יש משהו.
חיכיתי שהיא תצא מהכיתה לבד. לא היה לי כוח להיכנס לכיתה. והיא יצאה. היא הסתכלה עליי והמשיכה מהר בדרך שלה.
״חכי שנייה״ אמרתי בעצבנות.
״אני צריכה להביא טוש מהמזכירות״ היא אמרה ומיהרה להמשיך. הלכתי אחריה.
״קיבינימט, תעצרי״ אמרתי. היא התעלמה, ואז נזכרתי, אני לא בחור של דיבורים, אני בחור של מעשים. תפסתי בידה והצמדתי אותה ללוקרים בנשיקה. אחחח השפתיים האלה אינעל העולםםם
תפסתי בפניה. פחדתי להכאיב לה או להחזיק בגופה יותר מדי חזק. היא חרסינה בשבילי.
״סער״ היא אמרה בשקט ודחפה את החזה שלי בעדינות.
״מה?״ שאלתי. לא הייתי מרוכז, כל מה שעניין אותי זה השפתיים שלה, והלשון שלה, והגוף שלה..
״יש לי חבר״ היא אמרה.
״חבר זה לא קיר״ לחשתי ורכנתי אליה. היא נתנה לי סטירה.
״יש לך בעיות, באמא שלי״ מלמלתי והחזקתי בלחי שלי.
״צודק״ היא אמרה והלכה לכיוון המזכירות. נאנחתי והסתכלתי עליה.
״כוסאמו ערס״ מלמלתי והרבצתי ללוקרים.
״אלמקייס!״ שמעתי את הקול של המנהל שלהם. לא עניתי, חבל להוציא עליו ג׳ורה.
״למה אתה לא בכיתה?״ הוא שאל.
״אני בדרך״ אמרתי והלכתי לאחת הכיתות.