זיכרונות ישנים מהעבר…
' שלום לך,
רציתי פעם שתדע מה אני באמת מרגישה וחושבת,
אך כל מה שהיה סביבנו היה בצחוק ושעשוע,
לכן מעולם לא לקחתי את דברי חברייך באמת.
תמיד דחיתי בבוז את האמרות סביבי, ואך גם זעמתי על המעשה,
על נעילה ההיא.
אני בטוחה שלכל אחת אחרת זה וודאי לא היה מפריע.
האמת שגם לי לא, אך הצעקות מבחוץ היו אלה שטרדו אותי,
עליהן זעמתי.
זוכר איך שקמתי ממקומי מהר, והלמתי באגרופי על הדלת,
פותחת לא פותחת אותה,
קוראת לעזרת חברותיי שבוודאי בחוץ.
אני מודה שהייתי עסוקה בדלת, כך שלא ראיתי מה הייתה הבעת פניך.
זוכר איך שרדפתי אחרי אותו אחד עד למכות, ואתם ניסתם לעצור אותי מלפגוע בו עוד.
… אני יודעת, אני יודעת שראית אותי בוכה. בכיתי בגלל שהשרשרת שלי נקרעה,
והיא הייתה חשובה לי. אהובה.
אתה בטח חושב שאני אומרת שאני מצטערת,
אך אני לא.
אני מעולם לא עשיתי דבר באמת שפגע בך. מאז ההתחלה היינו ידידים טובים.
כולם יודעים את זה.
אלו רק מחשבותיי ורגשותיי המועטים, אחרי הכל, אני איני קוראת מחשבות,
אני איני יכולה לדעת מה אתה מרגיש.
ואם בכלל.
אני זוכרת את היום ההוא, שעזרת לי להלום במכחול כדי שייכנס לקיר,
ואיך שצחקת כשהוא נפל עליי שוב.
אני זוכרת את היום ההוא שפתחנו את החלון באוטובוס באותו זמן,
והיד שלך נגעה בשלי.
את כל הפעמים שישבת מאחוריי עם חבר שלך ואני וחברתי היינו צוחקות עליכם בחופשי,
בידיעה שאתם שומעים.
את כל הפעמים שלימדתי אותך לצייר כמו שצריך.
אתה זוכר את היום ההוא ששוב הסתבכתי שלא ברצוני בקטטה,
ונפגעתי.
איך בכיתי בשירותים ולא הסתרתי זאת.
אני לעולם לא אשכח את החיוך המגושם שעלה על שפתיי,
כשהרמתי את ראשי וראיתי את פנייך מביטות בי מעבר לקיר, מהצד השני של שירותי הבנות.
איך שצעקתי עלייך ואיך בגללך כולם נכנסו וניסו להוציא אותי משם.
אתה יודע שאמרתי למנהל שמצידי אותו אחד יכול למות, וזה לא יזיז לי?
אתה זוכר את משחקי הכדור רשת?
שתמיד הייתי אחרונה בבחירה ומוצאת את עצמי בקבוצה של הבנים?
ואיך תמיד הייתי רוטנת על זה…
שלום לך,
אני מצטערת על כל רגשותיי עכשיו,
זה בוודאי מאוחר מידי, שכן איננו מדברים יותר.
אתה שם, ואני כאן, אנחנו אפילו לא באותו אזור.
מעולם לא לקחתי את האמרות שהיינו סביבנו ברצינות,
בעיקר כי לא רציתי לפגוע בך.
אני חושבת שאם היית אומר לי אתה, שכל זה אמת, אולי הייתי נותנת לזה ניסיון.
אך עכשיו אלו רק הרגשות שלי,
זיכרונות ישנים מהעבר… '
תגובות (23)
ואוו ספירושש איזה כתיבה יפה ועצובה את כותבת מאוד יפה
אבל שאלה זה באמת קרה ?
כתיבה מדהימה!!!
כל פעם מחדש אני נכנסת לפרופיל שלך כדי לראות בת כמה את חחחחחח, הכתיבה שלך לא רגילה. היא בוגרת, ואת מקדימה את זמנך. ממש ילדת פלא חחחח וזה ממש יפה וכיף לראות.
יאפ.
כתבתי את זה פעם, אבל החלטתי לשנות..
תודה לוסי ^_^
אוף! כמו תמיד, כתבתי תגובה ארוכה ונמחק לי. אני אנסה להתחיל מההתחלה:
מאוד נהניתי מהסיפור ואם הייתי צריך לתאר אותו במילה אחת, הייתי אומר: "סוחף." בדרך כלל כשאני קורא סיפור עם שגיאות (ובזה יש טיפה…) השגיאות מסיחות את דעתי מהקריאה, אבל במקרה של הסיפור הזה קרה בדיוק ההפך, הסיפור כול-כך סחף אותי שבכלל לא התייחסתי לשגיאות. (כן – זאת מחמאה.)
ציטוט: "אני מעולם לא עשיתי דבר באמת שפגע בך".
היית צריכה לכתוב: "…דבר שפגע בך באמת", או, "מעולם לא באמת עשיתי…"
(רק הוכחה, לאלה שלא מאמינים שיש בסיפור הזה שגיאות…)
אני חושב שאם תעבדי על הסיפור הזה קצת ותשפשפי אותו, הוא יהיה ראוי לבחירת העורכים…
אני מסכימה עם לוסי,, שדרך אגב אני גם אוהבת את הכתיבה שלה (למרות שאני לא מגיבה קבועה).
ספיר, רואים את הבגרות,והרציניות שבך, לפי הקטעים, והשירים שאת כותבת.
את מדהימה אותי, כול פעם מחדש.
כתיבה נפלאה! ^__^
ממ האמת דני אני יודעת, כתבתי את זה ככה בכוונה, אבל אם אתה רוצה אני ישנה, לא מפריע לי ..
ותודה לכם ^^
למה שתכתבי שגיאת כתיב בכוונה?
זו לא שגיאה, זה פשוט הכוונה של המשפט : "אני מעולם לא עשיתי דבר באמת – כלומר אתה לא יכול להאשים אותי, אני לא עשיתי כלום- שפגע בך"
אבל לא נורא, שיניתי
את רצית לתאר פעולת 'פגיעה' שנעשתה ע"י 'דבר', כלומר: 'דבר שפגע' המילה 'באמת' לא שייכת באמצע ולכן זו שגיאת ניסוח.
אבל בכול מקרה, אני חושב שאת צריכה לשלוח לבחירת העורכים…
זה יפהפייה….
מדהים…
אבל אני חושבת שבחירת העורכים זה דבר מטופש. אני כבר רואה שכל מילה יפה מתקבלת שם. הסיפור שלך זה לא סתם מילה יפה, אבל אני חושבת שבחירת העורכים זה קטן עלייך.
ואני כתבתי סיפורים של מילה יפה ואני מצטערת על זה, כי זה היה מטופש.
אבל הסיפור מדהים, באמת.
ליאת אני מסכים איתך, בחירת העורכים זה לא ה-סטנדרט (ויש שם אפילו כמה דברים שממש לא שייכים), אבל לפחות כך היא תוכל לחלוק את הסיפור שלה עם העולם…
טוב, זה סבבה. אבל היא כבר חילקה.
אני לא רוצה בעצם לדבר על בחירת העורכים על כמה שהיא מטופשת, כי אני בעצמי שלחתי ובעצמי כתבתי מילים יפות שטותיות בלי משמעות.
בניגוד לסיפור הזה, רק להזכיר.
חבר'ה, מצטערת לבאס אותכם, אבל אני לא אוהבת לשלוח דברים שלי. אני מעלה, מי שרוצה לקרוא, שיקרא, מי שלא, שלא.
אני מעדיפה שצפיות ותגובות יעלו לבד, ולא בגלל שיש לי כוכב…
(ולא לחפור מסיפור בבקשה)
ספיר, את פשוט ילדה נערצת ♥
ואו.
את כותבת ממש יפה.
אהבתי מאוד.
:)
הו תודה 3>
וואו.
באמת מדהים(;
^_^ טנקס
רגע רגע רגע רגע!!!!!!!!!!!!! אחותי היא לא מתה נכון???אל תגידי לי שהיא מתה!!
זה סיפור כזה יפה…אהבתי בטירוף!!
ואני מצטער שקראתי רק עכשיו.לא ראיתי את הסיפור >
חחח אופיר היא (אני) לא מתה, אתה יכול לשיון בשקט ;)