אנחנו רק ידידים! (1D) פרק 8

–פרק 8–
נשמע דפיקה על דלת האמבטיה ותהל אחותו התאומה של זאין אמרה:
"לואי, תצא יש לך אורחים!"
"איזה אורחים ב9 בערב? אני מת לישון!" אמרתי.
"למה זה אמור לעניין אותי?" היא שאלה ואז הוסיפה:
"יאללה תזיז את עצמך למטה"
"בסדר אני רק שם בגדים ויורד" אמרתי מעוצבן.
התלבשתי מהר וירדתי למטה, לא נכון?! זאת לא שירה עומדת בפתח של הבית?! חשבתי מבולבל למראה של שירה ליד הדלת.
"היי לואי, מה קורה?" היא שאלה אותי עם הקול המושלם שלה והחיוך המעלף שלה.
"סבבה מה איתך חיימשלי?" אמרתי ושאלתי.
"אני בטעות הגעתי לפה" היא אמרה.
"מה קרה? בואי שבי על הספה ותספרי לי ובנתיים בזמן הזה הארי יערוך את השולחן!" אמרתי בקול אבהי.
"טוב!" היא אמרה.
"אז ככה אני וחברות שלי טיילנו בקניון, וחברה שלי אן פתאום נזכרה שהיא חייבת לרוץ הבייתה ורק היא הולכת לכיוון הבית שלי, כל שארהחברות גרות בצד השני, רציתי לבוא איתה אבל חברות שלי אמרו לי שאני אשאר איתם כי בלעדי יהיה להן משעמם, אז טיילנו עוד קצת ואז הן החליטו ללכת וכשביקשתי מהן שילוו אותי הן אמרו שהן עייפות ואין להן זמן אליי." היא סיפרה את הסיפור שלה.
"אוקיי ואיך הגעת אליי?" שאלתי אותה.
"הלכתי כמו שאני הולכת לבית שלי ופתאוםשמתי לב שזה בכלל לא האיזור ואז ראיתי אור בבית שלכם והייתה לי הרגשה טובה שאולי תעזרו לי, דפקתי בדלת ופתחה לי מישהי שנורא דומה לזאין, שאלתי אותה אם אפשר לדבר עם מישהו והיא אמרה לי שהיא תיקרא לך, ועד שהיתלבשת הארי יצא מהחדר והבנתי שאני בבית שלכם" היא ענתה לי.
הארי סיים לערוך את השולחן והתחלנו לשתות תה.
"את רעבה?" שאל נייל את שירה.
"את האמת לא ממש אכלנו עכשיו במקדונלס" היא ענתה.
"טוב אז אני יאכל לבד!" אמר נייל והתחיל לזלול.