בולטת- פרק 6

״בריאו?!? מה עשיתי?!״ נתתי לעצמי ליפול לישיבה כשראשי בין ידי, כשהמחשבות מאיימות לקרוע את מוחי לגזרים….
———————————–

״אמילי?!״ שמעתי קול קורא אלי ״רוי!״ אמרתי, הרמתי את הראש, משפשפת את עייני בחוזקה ומחייכת את החיוך הכי מאולץ שחייכתי אי פעם ״בכית?!״ הוא שאל אותי, והעיניים הירוקות שלו בחנו את פני. ״קצת…מהתרגשות!״ שיקרתי ״באמת?! מה קרה?״ הוא שאל ״אממ…התקבלתי…אני לומדת בלט והתקבלתי לתוכנית שניסיתי להתקבל אליה…״ אמרתי, ממשיכה לחייך את החיוך המאולץ. ״וואו!! מה זאת התוכנית הזאת?!״ שאל אותי רוי. ״זאת תוכנית מדהימה! עם המורים הכי טובים בעולם! אני יכולה לקבל מזה כל כך הרבה!״ אמרתי בהתרגשות כמעט מופרזת. זהו! הוא עוד שניה עולה עלי….״איזה יופי! איפה זה?״ הוא שאל, היססתי…״ אמממ… אני לא בדיוק יודעת…המורה הייתה חייבת לרוץ, היא לא הסבירה לי הרבה…אני צריכה להתאמן עכשיו…״ אמרתי מוחה שוב את דמעותי מעייני. ״איכפת לך אם אני אשאר לראות?״ רוי שאל ״לא…״ אמרתי ״אבל בלי רעשים ובלי מצלמות ״ אמרתי הפעם מחייכת רגיל, ורוע צחק ״מבטיח״ אמר, ושם יד על הלב כמחווה, צחקנו. ״מה אתה עושה פה בכלל?!״ שאלתי כשאני מחברת את הפלאפון שלי למערכת, הוא גימגם ״אה…טוב…אני… סתם עברתי ו…״ אני צחקתי והמוזיקה התחילה.
״וואו!״ הוא אמר כשגמרתי ״תודה״ צחקתי והתיישבתי לידו, נשענת על המראות הגדולות שמכסות את קירות הסטודיו. הוא זז קצת כדי להיות ממש מולי, ״אז… אנחנו לא בדיוק מכירים…״ הוא צחק. כשחושבים על זה אנחנו באמת לא מכירים… ״רוצה להתחיל?!״ הוא שאל ״אוקי… אז..אממ…אני בת יחידה, ההורים שלי נסעו לחו״ל אז כרגע אני לבד…אני רוקדת, כמו שראית… ו… אוףף… לויודעת… תורך!״ אמרתי במהירות, מעבירה את ה״כדור״ לידיים שלו ״טוב…אז…עברתי לפה מבלגיה, ההורים שלי לא יודעים אם הם עוברים או מתי…הם נורא אוהבים את בלגיה והם לא רוצים לעבור, הם העבירו אותי בגלל שהבית ספר פה יותר טוב…אני גר כרגע אצל דודים שלי…יש להם שני ילדים אחד שנה מעלינו ואחת בגיל שלנו, אז זה סבבה עד שאני אמצא מקום לגור בו…. ויש לי תאום…״ ״תאום?!?!״ קטעתי אותו ״כן… נראה בדיוק כמוני…הוא יגיע רק מחר…״ צחק רוי ״מה אתה רציני?! יש כאילו, עוד אחד כמוך?!״ צחקתי ״כמוני?! לע…אנחנו שונים…בדברים מסויימים…״ הוא צחק ״כמו?!״ שאלתי ״באופי…תמיד הוא היה ׳היותר נראה לעין…׳ יותר מצחיק, יותר חכם, קיצר… יותר בולט כזה…״ הוא אמר ״ואתם חברים טובים?״ שאלתי ״הכי טובים!״ הוא אמר. ״איזה כיף לך….״ אמרתי ״יש לך בית גדול?״ הוא שאל ״ענק!״ אמרתי ״ההורים שלי תמיד אהבו גדול!״ צחקתי ״אם בא לך…אני יכול לבוא לארח לך חברה לפעמים״ הוא צחק וקרץ לי ״אתה מוזמן! אפילו לעבור לגור אם אתה רוצה״ צחקתי ״באמת?!״ הוא שאל ״בטח! אין לי מה לעשות עם בית כל כך גדול…וגם… אתה גר אצל דודים שלך ואמרת שאתה צריך למצוא מקום… אני בטוחה שנוכל לסדר משו כזה…״ צחקתי ״מגניב…אבל תצטרכי לארח גם את התאום שלי…״ הוא אמר ״עוד אחד כמוך? נראה לי אני אסתדר…״ הפלאפון שלי צילצל, רוי עשה לי תנועה של ׳את יכולה לענות׳ ואני חייכתי, קמתי והבטתי בפלאפון ״בריאן״ עצמתי עיינים, התרחקתי קצת מרוי, נשמתי נשימה עמוקה ועניתי ״הלו?״ זרקתי לתוך הפלאפון ״הלו? אמילי?!״ נשמע הקול של בריאן ״בריאן!״ אמרתי ״תשמעי אמילי…לפני שאת מתחילה… אני ממש מצטער על היום… זה לא היה לעיניין… אני אוהב אותך… ואני אחכה לך״ הוא אמר בקול הזה שלו, שתמיד פותר הכל…״תראי…ההורים שלי התקשרו… אני נוסע… לא יודע לכמה זמן… נראה לי לא יותר מחודש… אני מקווה…״ הוא המשיך ״מה?! מתי?!״ שאלתי מבועתת ״עכשיו…״ הוא ענה ״בריאן לא!! חכה! תן לי לדבר איתך קודם!״ ביקשתי ״לא אמילי… אני נוסע עכשיו… נדבר כשאחזור…״ אמר בריאן ״לא! בריאן אתה מחכה לי!! אני רצה!!״ אמרתי במהירות לפלאפון וניתקתי ״רוי!! אני ממש מצטערת! אני חייבת לרוץ! תתחיל לארוז ותעבור אלי! תכיר לי מחר את התאום שלך!״ אמרתי ובזריזות לקחתי את התיק שלי ויצאתי כשאני שומעת את רוי צועק מאחורי ״הכל בסדר?״ לא הספקתי לענות, התחלתי לרוץ.
הגעתי ליד הבית שלו והוא בדיוק התניע את האוטו ״בריאו!!!״ צרחתי, הוא יצא מהאוטו. זרקתי את התיק ורצתי אליו, נופלת לחיבוק מוחץ וגדול בזרועותיו הגדולות תחבתי את ראשי בחזה שלו. הוא עטף אותי, חיבק אותי חזק ״אני אוהבת אותך בריאן ! אל תעזוב אותי!״ לחשתי אל תוך גופו ״את אומרת את זה רק בגלל ששמעת מה עשיתי עם הריקוד שלך…את לא אומרת את זה מתוך אהבה אמיתית….אבל אני אחכה לך אמילי…״ הוא לחש ואז הרחיק אותי מעליו ״אל תיסע!״ התחננתי בעיינים אדומות ״ומה יקרה כשאת תעברי לניו יורק?! את תהיי בסדר! הכל יהיה בסדר!״ הוא אמר, נכנס לאוטו, התניע ונסע.
הבטתי באוטו שלו עד שכבר לא היה אפשרי לראות, ״אמילי!״ שמעתי את קולו של רוי קורא לי הסתובבתי אליו, דחפתי את ראשי בידי והתחלתי לבכות. הוא תפס אותי ומשך אותי לחיבוק, מלטף את גבי ״הכל יהיה בסדר!״ הוא הבטיח לי, בדיוק כמו זה לפניו….