סוף לחיים נורמליים- פרק 12

נשמעה יריה פינו את את כולם במהירות ורק ראיתי שמי שנפצע הייתה אחותי, ראיתי אותה ממש קרוב לבמה וכנראה במקום לפגוע באחד הבנים פגעו בה
התחלתי לבכות בלי אחותי אני כלום, היא נסעה לראות אותי מאושרת וככה זה קרה
הבנים ארגנו לה את ההלוייה הכי יפה והכי מושקעת עם מלא זמרים שהיא הכי אהבה כמו אדל וביונסה.
כל כך בכיתי שלא יכולתי יותר התחלתי עוד פעם לחתוך בשקט, ללבוש חולצות ארוכות שלא ידעו מה שאני עושה ובכלל להיות בעצב כללי
עברו חדשיים ועדיין אישמתי את עצמי שהכל בגללי שאני הייתי צריכה למות,
מחרותיים יש לי יום הולדת ואני ממש לא רוצה לחגוג אותו בלי אחותי אבל בידיעה שאני חוגגת עם הבנים והחברות שסוף סוף יש לי הייתי די שמחה
מאז רצח אחותי אני פשוט לא יצאתי לשום מקום נשארתי בבית ושירה איתי,היא החברה שאף פעם לא הייתה לי ולא תיהיה!
" די את חייבת לצאת החוצא את לא יכולה להישאר פה" אמרה שירה כשהיא מוציאה לי בגדים מהארון
" לא רוצה, לא מגיעה לי" אמרתי לה כשאני מחבקת את הכרית הורודה שלי
" ברור שמגיע לך, את ילדה נהדרת, יפה, ואחותך לא מתה באשמתך זה ניסיון התנקשות בבנים" אמרה כשהיא מתיישבת לידי
"טוב, אבל אני בטוח לא אהנה" אמרתי לוקחת את הבגדים שהיא הוציאה
" טוב יש לך 5 דקות להתארגן" ניא אמרה ויצאה
התחלתי להתלבש חולצה ארוכה ושורט ונעלי אולסטאר לבנות
יצאנו קצת לטייל והחלטנו לאמץ כלב קטן וחמוד…