זה לא יכול להיות פרק 2

ולא ידעתי מה אני אמורה לעשות הוא ניסה להתקרב אלי אבל אני יתרחקתי ממנו הייתי בלחץ היסטרי והתחלתי הוא ראה את זה אז הוא הוריד את הכובע הוא היה נראה חתיך כזה גבוה עם קוצים בצבע חום בהיר ועיניים בצבע חום דבש הוא לבש חולצת V בצבע לבן שהבליטה לו טיפה את השרירים עם ג׳ינס בצבע שחור ונעלי גבוהות בצבע סגול וכובע swag בצבע סגול בקיצור חתיך. ״איך קוראים לך?״ הוא שאל ״אמנדה ולך?״ שאלתי ״את לא מזה אותי?״ הוא שאל ״אמממ… נפגשנו פעם?״ שאלתי ״לא, אני גסטין ביבר, אני זמר מפורסם כולם מכירים אותי ניראה לי קיבלת מכה חזקה מידי בראש מהנפילה״ הוא ענה לי ״אהה… נכון אתה הזמר הזה שכולם מדברים עליו, אף פעם לא הבנתי למה כולם אוהבים אותך?״ ״קודם אני לא סתם זמר אני הזמר ודבר שני כולם אוהבים אותי כי אני חתיך ויפיוף ואני גם שר מעולה ומנגן מצויין לידיעתך״ ״כן בטח מה שתגיד, איך אני אמורה להגיע עכשיו לבית שלי?״ ״לא את לא יכולה לצאת עכשיו יש שם פפרצי ומעריצות עם יראו שאת יוצאת מי פה יחשבו שאנחנו זוג״ ״נוו אז מה אתה רוצה שאני יעשה?!״ צעקתי עליו ״דבר ראשון אני רוצה שתפסיקי לצעוק אלי ודבר שני עדיף שתתקשרי להודיעה שאת תאחרי או משהו כזה וברגע שהפפרצי והמעריצות ילכו אני יקח אותך לבית שלך״ אמר ״טוה נו עם אין בררה אז אני יתקשר״ אמרתי והלכתי הצידה ״הלו אמא… כן רציתי לומר לך שאני יאחר כי פגשתי חברה ואני אצלה עכשיו טוב בסדר אהה ואני לא יודעת מתי אני יחזור אז אל תחקו לי ביי״
-נקודת מבט של גסטין-
אחרי שנכנסנו לבית היא נראתה מבוהלת מאוד אז החלתתי להראות לה שזה אני ואין למה ממה לפחד אבל להפתעתי היא לך יודעת מי אני וזה מאוד הפתיעה אותי. סיכמנו על זה שהיא לשאר כאן לבינתיים וזה פפרצי ילך אני יחזיר אותה כשהיא הלך לדבר בטלפון בהיטי בה במשך כמה דקות ורק אז הבנתי עד כמה יפה היא, היא הייתה עם שער בלונדיני תלתלי בקצוות ורוד רזה וגבוהה בדיוק כמו שאני אוהב היא סיימה לדבר בטלפון וחזרה לכיוון שלי.
-נקודת מבט של אמנדה-
״אז אמנדה… איך זה יכול להיות שלא שמעת עלי?״ שאל גסטין
״אני שמעתי עליך טיפה מחברות שלי אבל אף פעם לא באמת הקשבתי לשיחות האלה״ עניתי לו הייתה לו הבעת פנים משונה היה אפשר לשים לב שהוא לא רגיל לזה.
ואז פיתאום הדלת נפתחה ומשהוא נכנס ״היי אחי מה… וואו מי זאת היפיפייה הזאת?״ הוא שאל ״היי אני אמנדה״ עניתי לו.