אהבה עם הצרות- פרק 21 חלק א

אני פשוט לא קולטת, יכולל להיות שכל הבלאגן הזה נגמר? ויהיו לנו חיים טובים, בלי בלאגנים וסכסוכים רק חיים טובים???
אני דניאל ואריאל לבד? בלי שיפריעו לנו? משפחה?
"יפה שלי, אתה חושב שההורים יסכימו לזה?? אתה.. אתה חושב שהם יתנו לנו את האישור שלהם והבירכה שלהם, ולא ינסו להוציא אותנו מזה?
אני כל כך שמחה שהכל מסתדר לטובה! אני כל כך רוצה שזה יצליח ולא יהרסו לנו את זה!" אמרתי וירדה לי דמעה מרוב שמחה ובלבול ביחד..
"יפה שלי אל תדאגי, תסמכי עלי, הכל יהיה בסדר!
אף אחד לא יכול להגיד לנו מה לעשות, אנחנו בני 18 ועוד חודשיים אנחנו מסיימים את התיכון!
אני אוהב אותך ואת אותי ואין מה לעשות בקשר לזה!!!
ויש לנו גם ילדה ומי שלא מתאים לו אז חבל!! אני איתך לאורך כל הדרך!!!!
את יכולה להבין את זה??? אני איתך לאורך כל הדרך! עכשיו וולתמיד!" אמר וחייך.. "אני אוהב אותך!" אמר ונישק אותי
"גם אני! אני כל כך אוהבת אותך!" אמרתי והורדתי עוד דמעה…
הוא לקח אותי למיטה ועלה עלי! התחבקנו והתנשקנו, ואחרי זה שכבנו ונרדמנו כשסיימנו…
לאחר שעתיים דניאל קם במהירות "בייבי שלי תתעוררי מהר!!!! אין לנו הרבה זמן!
קדימה קורל, אנחנו מאחרים!! תתארגני מהר ותלבשי בגדים נוחים, לא שמלה ולא חצאית כמו תמיד!" אמר והוציא לשון, והרים אותי מהמיטה לחדר אמבטיה.. "יאללה משוגעת קומי כבר ותתארגני! 15 שעה אתן מוכנות!" אמר ולא הפסיק לצחוק… עניין אותי לאיפה הולכים עכשיו ולמה מחכים לנו, ולמה הוא מזרז אותי ככה!
אחרי עשרים דקות הייתי מוכנה ואחרי שדני שיגע אותי עשרים פעם שאנחנו מאחרים והגיע הזמן ללכת… לבשתי שורטס של ליבייס, גופייה מגניבה כזאת לבנה, אווינס ורודות, ותיק צהוב לק מהמממם!
"אוקייי מאמי עכשיו אני מוכנה אתה יכול להגיד לי לאיפה הולכים?? ומאמי כבר מתחיל להיות מאוחר כבר כמעט 6 וחצי בערב ואריאל עם שיר ורום, ולא ראיתי אותה כל היום, לא נעים לי ואני מתגעגעת… מתי נחזיר אותה אלינו?"אמרתי עם חיוך…
"מאמי אל תדאגי אריאל בידיים בטוחות,
שיר ורום היו צריכים ללכת לאיפשהו, אז הם הזמינו לה את הבייביסיטר שלנו, את תמר, שתשמור עליה עד שאנחנו או הם יבואו וישחררו אותה.. בסדר?" אמר ונרגע..
"טוב מאמי, נוו אבל תגיד לי לאיפה הולכים!!!" צעקתי מרוב סקרנות…
"מאמי זה סוד אל תדאגי זה משהו שתאהבי..
רק אל תשגעי אותי בקשר לזה עד שנגיע יש לנו עוד קצת זמן של ננסיעה…" אמר וצחק..
________________________________________________________________

"וווואיייי מאמי אני לא מאמינה!!
זה אשכרה מה שאני הכי אוהבת!באמת אנחנו הולכים לעשות את זה עכשיו? ועוד פה???" אמרתי ולא האמנתי…
הוא אשכרה השכיר ארבעה סוסים בשביל שנלך לטיול רכיבה על הים למשך 4 שעות, אבל רגע… "מאמי זה לא מסתדר לי בראש?? למה 4 סוסים? אנחנו זוג למקרה שלא שמת לב.." אמרתי וצחקתי..
"כן מאמי אני יודע" אמר והוצא לי לשון " אבל עוד כמה דקות תביני..," אמר ולפני שסיים את המשפט הגיע רכב ויצאו ממנו מי אם לא אם שיר ורום..
"אני לא מאמינה! אנחנו הולכים לטיול רכיבה על הים? ארבעתנו!! איזה כיף..
ווואי יצא משהו אחד טוב מזה שחפרתי לך על זה כל הזמן" אמרתי ורצתי לשיר לחבק אותה ולהראות לה את הטבעת…
"מתוקה שלי אני כבר יודעת, אני ידעתי על זה ממזמן!" אמרה וצחקה ודחפתי אותה…
"איזה ילדה זבל!" אמרתי ורום נכנס לשיחה "הפפפה ילדה עד כאן! לחברה שלי לא יגיד שהיא זבל!!" אמר וצחקנו כולנו "חוץ ממני כן.." אמר ונישק את שיר…
"טוב יאללה מפגרים זזנו? אני מקווה שכולכם יודעים לרכוב.. כי אם לא אז חבל" אמר והתחלתי לפחד, ואם אני לא אצליח לתפקד עם הסוס הזה??
עלינו על הסוסים והתחלנו ללכת…
"קורל חכי לי שניה, אני צריך לדבר איתך!" רום אמר לי והתחיל להתקדם במהירות עם הסוס שלו לכיוון שלי.. שמתי לב ששיר והוא לא ממש היו אותו הדבר כמו תמיד, כאילו קרה משהו..
"אהה מאמי מה קרה?" שאלתי אותו…
"תקשיבי, אני…. אני לא יודע מה הולך פה בזמן האחרון, אני ושיר רבנו הפעם, אבל ריב ענק..
היא עוד הפעם הכניסה לעצמה את השטות הזאת לראש שאני מנצל אותה בשביל לשכוח אותך, היא לא קולטת שאני אוהב אותה!!
קורל אני נשבע לך אני לא יודע מה לעשות!! קשה לי, אני כל כך אוהב אותה, ואני לא רוצה שזה יגמר! אני לא יודע איך לגרום לה להבין שאני אוהב רק אותה ושעברנו הלאה!" אמר והוריד את ראששו..
"אני לא מאמינה! היא פשוט סתומה!" אמרתי בעצבים, עוד שניה רציתי לסובב את הסוסה שלי וללכת לצעוק עליה…"למה היא חייבת להרוס תמיד את הכל! היא יודעת שעבר המון זמן, ושאתה אוהב אותה!! אני לא מבינה למה היא מתנהגת ככה!!" צעקתי כבר..
"אאני לא יודע קורל, אני פשוט חייב את העזרה שלך.." אמר ולא ידדעתי איפה לקבור את עצמי..
_________________________________________________________________

נקודת מבט ששל שיר:
"יאללה מתוקה קומי, אנחנו צריכים לזוז, קבענו עם דניאל בקשר להפתעה לקורל, ואריאל, הבייביסיטר צריכה לבוא עוד כמה דקות… יאללה" אמר ונתן לי נשיקה…
"אני לא מבינה מה אתה כל כך ממהר מאמי! אז נאחר בכמה דקות!!
אני חייבת לשאול אותך משהו לפני שנלך" אמרתי והורדתי את הראש, הייתי חייבת להסיר מעצמי את הספק הזה, הייתי בטוחה שהוא עדיין חושב עליה, ובגלל זה זה כל כך חשוב לו ההפתעות האלו, וכל הדברים שנעשים סביבה, אולי הוא עדיין אוהב אותה?
"ברור משוגעת את יכולה לשאול אותי הכל.. את יודעת את זה.." אמר וחייך..
"רום, אני חייבת לדעת, אתה וקורל..
אתה עדיין חושב עליה באותה הצורה כמו שהיה אז באילת, שניצלת אותי???
אתה עדיין מנצל אותי בשביל לשכוח אותה???! אני יודעת את זה! לשקר לי אתה לא תצליח.." אמרתי וירדו לי דמעות, יצאתי מהחדר לכיוון האמבטיה והתלבשתי בשביל שנתחיל להתקדם..
אחרי 2 דקות הוא כבר היה בכניסה לאמבטיה, הוא פתח את הדלת ונכנס," אני לא מבין אותך! את לא קולטת שאני אוהב אותך ורק אותך???!
למה את נזכרת בכל השטויות האלו,
אם הייתי מנצל אותך לא היינו ביחד עכששיו, מתוקה אנחנו מחרתיים שנה יחד… תפנימי את זה כבר!
מה שהיה אז נגמר אנחנו יחד עכשיו והכל טוב בינינו! אז למה את צריכה להרוס הכל עם השטות הזאת!!" אמר כבר בעצבים, הוא נעלב.. אבל הייתי חייבת לדעת זה כבר לא הסתדר לי בראש..
"אין לי מה להגיד לך על זה!!!" אמרתי בעצבים " מאמי תן לי להירגע ואל תדבר איתי עכשיו,בוא נעלה לאוטו וניסע לשם.. תן לי את הזמן הזה!!! אין לי עצבים בשבילך עכשיו!" אמרתי בעצבים..
יכול להיות שזאת שטות, אבל מה לעשות אני מקנאת וזה לא יגמר!
אחרי שהבייביסיטר הגיעה התחלנו לנסוע לכיוון החווה.
"אז מה עכשיו שיר? לא מדברים עד לאורווה?" אמר וחייך בתקווה שהכל יגמר, ונסגור את כל הריב הזה…
"אני.. אין לי מה להגיד לך עכשיו! אין לי על מה לדבר איתך עכשיו! עזוב אותי!!" אמרתי למרות שחשבתי שזאת טעות גדולה איך שאני מדברת אליו.. אבל אין מה לעשות בקשר לזה..
"טוב.."אמר וסתם…
הגענו לארווה וקורל ישר רצה אלי לחיבוק, למרות שאני כועסת על רום עליה אני בחיים לא אוכל לכעוס, היא פשוט אחותי וקשה לי לכעוס עליה..
מתוקה שלי אני כבר יודעת, אני ידעתי על זה ממזמן!" אמרתי וצחקתי, אז היא דחפה אותי… חחח
"איזה ילדה זבל!" אמרה רום נכנס לשיחה "הפפפה ילדה עד כאן! לחברה שלי לא יגיד שהיא זבל!!" אמר וצחקנו "חוץ ממני לפחות…" אמר ונישק אותי, כנראה בשביל להראות להם שאין בינינו ריב… אבל לא יכולתי פשוט ליבש אותו אז זרמתי לנשיקה הזאת..
עלינו על הסוסים והתחלנו לרכוב עליהם..
אני ורום הלכנו לבד וקורל ודניאל הלכו טיפה לפנינו.. לא ממש דיברנו…
"תקשיבי אני יודע שאין לי על מה להתנצל כי את יודעת שאני אוהב אותך ורק אותך! ואין לי אף אחת בראש… זה שאת בוחרת לא להאמין לי זאת בעיה שלך, אבל עדיין אני מתנצל אם באיזו שהיא דרך עצבנתי אותך.." אמר ושלא עניתי לו, הוא קרא לקורל "קורל חכי שניה, אני צריך לדבר איתך!!!" והחל להתקדם עם הסוס לכיוונה…
הוא לא קולט שזה מעצבן אותי?? הוא בכל מקרה הולך לדבר איתה??
הוא אשכרה מתעלם ממני… אבל כנראה שהוא באמת אוהב רק אותי, וקורל היא החברה הכי טובה שלי, ויש לה את דניאל, היא לא תבגוד בי.. אני יודעת את זה! אני יכולה לסמוך עליהם!
_________________________________________________________________

נק" מבט של קורל:
אני כלכ כך התעצבנתי, אני לא מאמינה שהיא עדיין בקטע של השטות הזאת, היא צריכה להבין שלי יש את דניאל ולרום יש אותה, והוא לא יעזוב אותה בחיים! הוא אוהב אותה, הוא משוגע עליה! למה היא מנסה להרוס את הדבר הכי טוב שקרה לה??!
המשכנו להתקדם, אני ודניאל " נו מאמי רוצה לספר לי מה קרה? למה את בעצבים??" אמר בדאגה..
"סתם יפה שלי, זה יהרוס את הכל, נדבר על זה שנחזור הביתה…" אמרתי וחייכתי אליו..
"אוקיי יפה" אמר וחייך…
אחרי כמה דקות ראיתי דבר מהממם, על החול קרוב לים, יש שם שמיכה של פיקניק, בקבוק יין, ארבעה כוסות זכוכית, וארוחת גבינות קטנטנה… לא האמנתי זה היה פשוט מושלם "מאמי אני לא מאמינה זה כל כך מהממם!!! אני לא מאמינה שעשית לי את זה!" אמרתי ורציתי לקפוץ עליו ולטרוף אותו בנשיקות אבל זה יחכה לאחרי שנרד מהסוסים חח..
"בכיף אהבה שלי!" אמר וחייך אלי…
שיר ורום התקרבו ושיר הסתכלה על רום המומה… "אתה… לא סיפרתם לי על החלק הזה, אמרתם שזה רק טיול.. מה זה?" אמרה בשוק והסתכלה על רום…
"תקשיבי,"אמר ופחד להתסכל עליה, "סגרנו את זה איתם שיכינו לנו את זה, אני רציתי להפתיע אותך בגלל השנה שלנו, ודניאל רצה להפתיע את קורל בכללי.."סיים והפעם הסתכל עליה ומחה לתגובה..
"אני… אני כל כך אוהבת אותך! תודה יפה שלי על הכל!" אמרה לו והפריחה לו נשיקה באוויר…
אחרי האוכל חזרנו לכיוון האורווה, החזרנו את הסוסים ועלינו אל המכונית…
"מאמי אני לא מאמינה שעשית לי את זה… אין עשית לי את היום הכי מושלם בעולם!" אמרתי ונתתי לו נשיקה קטנטנה.."אבל יפה שלי מה שיעשה לי את היום ליותר מושלם זה להגיע אל אריאל… אל תכעס אבל אני מתגעגעת אליה כל כך, כל היום לא ראיתי אותה!" אמרתי וחייכתי חיוך ענקי..
"אל תדאגי אהובה, אני גם מתגעגע אליה מאוד, וזה מה שהתכוונתי לעשות, אני התחלתי לנסוע לכיוון הבית של שיר בשביל להביא אותה.. ואם נוכל נישאר איתה שם קצת… בסדר?" אמר וחייך "אבל מאמי, בקשה, את יכולה להגיד לי מה קרה? למה כל כך התעצבנת? למה היה לך כל כך קשה לספר לי שמה?? ולמה כל כך היית בעצבים? בקשה תסבירי לי את זה.." אמר ונהייה רציני…
הייתי חייבת להסביר לו הכל…