6-6-6 (3) – פרק אחרון!!! חלק 1 –

"רון, לאן אתה רץ?!" שאל בפחד עומר.
"לא סתם הבאת גיר, נכון…" אמר רון כועס ומתנשף והמשיך לרוץ.
"חכה" אמרה דנה "אני באה גם,..".
"רגע, " אמר רון "עדיף שכבר תאמר לי מה כתבת".
"תיכנס, תיכנס" אמר ודחף אותם לבפנים עומר.
תוך כדי שהם עברון בפנים במעברים המפחידים, החשוכים, המתקלפים, עכבישים זוחלים – מקום ששטן יכול לגור שם…"בוו" צעק עומר ושם את הידיים שלו על הכתפיים של רון ודנה והם נבהלו –
"יש גבול לכמה דביליות יש בבן אדם אחד, ואישית עכשיו אני ורון אומרים לך, דיי! אתה לא כזה מקובל שיש לנו סיבה לפחד ממך – בעיקר לו לי, אלא אם כן אתה נמושה – וואלה אתה נמושה – הרבצת לרון!"
"דנה!"
"סליחה, רציתי רק לדפוק לו גוש – שנינו יודעים שלקשה לחשוב על זה אבל, אנחנו מינים שונים".
"אווו דנה" אמר עומר "איך את יודע-
אייה, כאילו – איזה בוצ'ית – "
"אתה לא מאמין כמה אני יכולה להיות".
"אההה" – צרח רון…
"מה אתה צועק?" אמרה דנה בעצבניות "הבהלת אותי עד מוות".
"כ..כ..כ…כת..וו..בבבב… ששש…ששם……. 6….6…….ש..שש 6"
"והרי," המשיך להתלוצץ עומר "אם נחבר את רצף האותיות למשפט ההגיוני ביותר" המשיך – "נקבל כתוב שם 6-6-6 !!!" צרח "אין לך שכל באמת – מה אני כתבתי? וממה נבהלת -..חח איזה מטומ."
"זה קללה – מספר השטן זה לא צחוק – הוא עשוי לקחת איתו את מלאך המוות להרוג אותי, אותך ואותה – …"
"לא!" צעק עומר "אני תקוע במקלט באמצע יום ללא יכולת לצאת -"
"אז בוא נעשה את זה מעניין יותר.." אמר רון בהתלהבות.
"??"
"לא נוח לך באמצע יום, בואו נפגש באמצע לילה – "
"לא ירשו לי" אמר עומר
"ולצאת לשתות בירה ב-3:00 בלילה עם אלינור וקטנוע ולעשן זה כן מותר נכון…"
"אבל הם לא יודעים, זה בסוד – וחסר שאתה מספ.."
"אז נעשה את זה בסוד גם – "
"אבל מה יהיה התירוץ לצאת ב-1:00 בלילה מהבית?" שאלה דנה.
"אנחנו בכיתה ז' "
אמממ.. –
"לגבי עומר, ט' "
"אז אנחנו יוצאים מדי פעם לטייל עם חברים בערב – אז נגיד הערב מתמשך ולא שמנו לב לשעה, וכיתקשרו נאמר שמהבצפר ארגנו מסיבה ושכחנו אז הלכנו – "
"אממ" שאלה דנה – "למה יש כאן אמבולנס??"
"מי זה" שאל עומר.
"לא יודע, באמת מי זה את מי לוקחים על האלונקה ולמה כולם מסתכלים, …."
"היי, זה דן" אמר עומר וחייך.
"מה מצחיק?"
"הוא בגד בי – זה העונש שלו…"