סוף לחיים נורמליים- פרק 8

והוא תפס תפס לי את היד השתחררתי ממנו " אני יתנקם בך על זה" הוא אמר לי
"אני רוצה לראות את זה!" אמרתי כשאני מתרחקת ממנו
הלכתי אליהם והשפרצנו מלא על ליאם ונייל עד שהם נפלו וזה הי מצחיק מאוד
הלכנו לנוח התיישבתי ליד לואי ושמתי את הראש שלי על כתפו ראינו ילדים שעוברים וחייכנו וככה כולם ובסוף היום חזרנו הביתה גמורים מעייפות
כשנכנסנו אז היה מן סרטון אבל הפעם הוא לא עליי אלה על אמבר ונייל שהם היו ביחד כביכול בזמן שנייל היה עם תהל ואמבר עם ליאם, ליאם ותהל הלכו לחדרים שלהם ונשארו שם החלטנו שכל הבנות הולכות לליאם ומעודדות אותו ומנסות להוכיח שכלום לא קרה וכך גם הבנים רק לתהל
"אני נשבבעת לך כלום לא קרה ביני לבין נייל ובחיים לא יהיה אני אוהבת אותך לא אותו!" אמרה אמבר
" אני לא מאמין לך, האמנתי לך מספיק" הוא אמר
"תאמין לי בבקשה!" היא אמרה בקול מתחנן אבל הוא רק ביקש שנצא טוב אני לא יכולה לשפוט אותו זה באמת קשה שהחבר הכי טוב שלך וחברה שלך התנשקו גם עם זה לא נכון זה עדיין כואב… מי כמוני יודעת
הלכתי לחדר שלי וראיתי שנועם מסתכלת לי ביומן
"למה?" היא אמרה
"אני צריכה לשאול אותך גם למה את קוראת.?" אמרתי לה כשאני סוגרת את הדלת
"את כועסת?" היא אמרה כשהיא סוגרת את המחברת
"כן.., לא…, קצת" אמרתי כשאני באה להתיישב ליה "תקראי את עמוד 21 ותביני למה" אמרתי לה
," רגע זה זה שקרא לך היום" היא אמרה
" כן הוא ניסה שאני אחזור אליו והתרחק מלואי" אמרתי בזמן שהיא מדפדפת ומוצאת את העמוד שבו אני מספרת על ההורים שלי :
" יומני,
היום סופסוף סיפרו לי למה אין לי הורים, ההורים שלי נפטרו כשהייתי ממש בת יומיים בתאונת דרכים ורק אחותי איתי ואין לי אף אחד אחר בלעדיה אני מעדיפה לא לחיות!"
היא קראה וחיבקה אותי היא ראתה את כיתמי הדם היא ניחמה אותי מאוד
" את ביידים טובות עכשיו את נשארת פה לתמיד!" היא אמרה וחייכה
" כן" אמרתי מנגבת את הדמעה שיצאה לי מהעין
דיברתי עם אחותי בסקייפ הראתי לה את החבר שלי והיא מאוד התרגשה בשבילי ואני בשבילה כי היא הולכת להיות טייסת מאוד בכירה בצבא!!
הלכתי לישון ובלילה…