השמלה אדומה
אני מסתובבת עם השמלה
עוד סיבוב ועוד סיבוב
עם השמלה אני מרגישה כאילו אני מרחפת
שמלה בצבע דם,כשאני מסתובבת היא מסתובבת איתי
כול כך נעים עם השמלה
אני רוצה לצרוח
כי לפתע אני מרגישה שחור גדול נפער בגופי,במקום שבו אמור להיות ליבי
דם נוטף על השמלה,אבל אף אחד לא שם לב,השמלה אדומה
שוב ושוב ושוב
זה פוגע בי
עכשיו אני יודעת ששמים לב
אבל לאף אחד לא אכפת
לפתע אני נעצרת
״זה חלום״
״זה רק חלום״
״חלום.חלום.חלום!!!״
אבל אני לעולם לא אוכל לשנות את המציאות
וזו היא המציאות
או ש….
לא?
תגובות (1)
סיפור יפה, ובסוף זה כאילו היא מתלבטת אם זה חלום או מציאות (?)
בכל אופן זה ממש יפה <: