יש מקום בלב? פרק 15

"להרחיק את מי? " שאלתי כשליאב נכנס לחדר,"עזבי בואי תאכלי אני אתקשר לאמא" הוא אמר, "ליאב" מלמלתי מתקשה לבלוע את הרוק, היו לי דמעות בעיניים, הוא הרים את המבט שלו אליי,"מה יש לך? " שאל וישר ליטף לי את הראש, "בבקשה אל תשלחו אותי שוב מפה" אמרתי, "אל תדאגי" הוא אמר והרים לי את המיטה כדי שאני אוכל לשבת, "טוב אני הולך להביא את מתן ואמא נתקע להם האוטו, שמור עליה כן? " הוא אמר לאושרי ויצא, "למה את לא אוכלת? " אושרי שאל כשהוא ראה שאני לא נוגעת באוכל, "אני מפחדת" אמרתי בוכה, "ששש תירגעי יפה שלי אני פה איתך ואף אחד לא יפגע בך" הוא אמר וחיבק אותי, "אני לא יכולה" אמרתי והתחלתי שוב לבכות, "די יהיה בסדר" אושרי אמר לי, "יפה לך בית חולים" מתן אמר כשהוא נכנס והוא חיבק אותי, ראיתי שאמא לא איתו אז הרשיתי לעצמי להתפרק, מתן חיבק אותי חזק, "ששש תנשמי הכל בסדר, את נשארת פה" הוא אמר לי, "אושרי תעזור לי ללכת לשטוף פנים ,אחרי כמה דקות אמא שלי נכנסה והביאה איתה מלא אוכל היא לא שמה לב שבכיתי, "איך רזית יאללה " היא אמרה לי, "תתחילי לאכול" היא המשיכה, האחות נכנסה לחדר ואמרה שאני יכולה להשתחרר הביתה כבר,התעקשתי לא לקחת את הכסא גלגלים, פשוט היו צריכים לעזור לי ללכת, עברו כמה ימים ובבוקר לא היה אף אחד בבית, וידעתי שאושרי לא לומד אז אמרתי שאני אלך אליו, גם ככה התגעגעתי אליו,"מאמייי" אמרתי כשנכנסתי לבית, "מה אתה עדיין ישן? " אמרתי ועליתי לחדר שלו, אבל הוא לא היה שם, "אושרי? " צעקתי, והוא לא ענה, התקשרתי אליו והלכתי בעקבות הצלצול, "סעמק" שמעתי אותו ממלמל ופתאום ראיתי מישהו מכוון אליו אקדח, "הופההה מי זאת" הוא אמר לי, "נטלי לכי! !!" אושרי צעק לי, "לא לא את ממש לא הולכת לשום מקום, נטלי" הוא אמר והדגיש את השם שלי, "ראובן תן לה ללכת" אושרי אמר, "בואי הנה" הוא אמר ומשך לי חזק ביד, "אז תן לו ללכת יש לך אותי" אמרתי, "אוייי חמודה את דואגת לו? לא אל תדאגי, שניכם תמותו ביחד" הוא אמר וצחק, "ראובן יבן אלף תן לה ללכת היא לא קשורה" הוא אמר, "את יודעת מה חבר שלך עשה? " הוא שאל, "חבר שלך הוריד את בן דוד שלי, ועכשיו הגיע הזמן שלו לרדת" הוא המשיך ומרוב השוק של הסיטואציה אפילו לא הגבתי, "אז תהרוג אותי מה היא קשורה" אושרי אמר לו, "לא…עכשיו העונש שלך יהיה יותר קשה כי אתה תירה בה קודם" הוא אמר והוציא אקדח והביא לאושרי אקדח, ראובן הזה נעמד לידי,וכיוון לראש שלי אקדח,"אין מצב" אושרי אמר, "מה אין מצב תירה לפני שאני מפוצץ לה את המוח" הוא צרח, "למה לי אתה לא נותן אפשרות בחירה? " שאלתי ברגע של התעשתות," בחירה למה?" הוא שאל,"לירות" אמרתי, "זו האהבה שלך? " הוא הסתכל לאושרי ואמר,"אבל אני צריכה שתלמד אותי" אמרתי נושכת את השפתיים שלי, הוא שם אקדח אחד בכיס האחורי שלו, ונעמד מאחורי, "תריב איתי" עשיתי עם השפתיים, כשעמדתי מול אושרי, "את שמה יד אחת פה" הוא אמר והחזיק לי את היד, "מה את חושבת שאת עושה?!" אושרי ,צעק לי, "הרגת מישהו אתה צריך למות" צרחתי,"בזמנך הפנוי את יורה" ראובן הזה אמר לי, "את לא מתביישת הייתי מוכן למות בשבילך" אושרי צרח לי, "מי אמר שזה הדדי" אמרתי וראובן הזה צחק והביא לי כיף, "אז אני אירה ותגיד לי אם זה היה טוב" אמרתי וחייכתי לראובן, תוך שניה הסתובבתי ויריתי לו בבטן הוא שלף את האקדח השני בא לירות אבל העפתי לו בבעיטה את האקדח,"מה קרה נהיית אמיצה?אז כשלקחתי אותך מהגן בגיל 4 רק בכית איפה אמא אני רוצה את אמא ,עד שלא שמנו לך סמי הרדמה לא סתמת" הוא אמר והרגשתי איך כל הגוף שלי רועד, "נטלי לכי חיימשלי" אושרי אמר ובא לקחת את האקדח, "זוז!" צרחתי, "מה אתה חכם על ילדות בנות 4? " אמרתי, "וואלה אם היינו חוטפים אותך עכשיו מה היייתי עושה לך" הוא אמר,"אתה שומר מצוות נכון?אז אני נותנת לך הזדמנות להגיד שמע ישראל" אמרתי, הוא לא האמין שזה מה שאני אעשה אבל פשוט יריתי בו, בראש, ללא רחמים,לקחתי חיים של בנאדם,מה נהיה ממני אני לא רוצחת,אני לא כזאת, נפלתי על ברכיי בוכה,"מה עשיתייי אני רוצחת" צרחתי, המאבטחים רצו והתחילו לפנות אותו, "את לא רוצחת חיימשלי הוא קיבל מה שמגיע לו"תוך דקה הייתה שם משטרה
…במה הסתבכתיייי