אהובת הקצין 4

"אני מצטער.."הוא התנצל..,"אני לא יודע מה נכנס בי."מרגיש שהוא מרמה את עצמו.מפצה את עצמו על האהבה שאבדה לו.
"על מה אתה מדבר?"שאלה..
"…תיראי,את פגיעה כרגע..אני לא רוצה לנצל אותך."אמר,מביט בה..
"אני רואה שגם אתה נאכל מבפנים.מה אוכל אותך ניק?"היא שאלה..
"למה את מתכוונת?"הוא שאל.
"אני רואה בעיניים שלך.משהו קרה לך.."אמרה..
"עזבי..זה.."החל לומר.
"ניק.."אמרה,אוחזת בכף ידו.."אנחנו,חברים.אתה יכול לספר לי."
היא הבינה שהוא סובל מלב שבור.בעקבות,סירובה של אהובתו להנשא לו.
הוא אזר אומץ..
"הצעתי לחברה שלי נישואין.."הוא סיפר..
"וואו.ומה..אייך היא הגיבה?"שאלה בפליאה.
"היא סרבה.דחתה את ההצעה שלי.."אמר..
"..דפוקה."אמרה,"אני,לא הייתי מסרבת."
הוא הביט בה במין חצי חיוך..
המצב בינו לביין שרה היה עכור.הם לא דיברו זה עם זו.
ניק היה מגיע הבייתה ללא חשק לכלום..פשוט התיישב על הנדנדה במרפסת במשך,שעות.
נכנס למיטה כשהוא מדוכא.שרה ניסתה לדובב אותו,ללא הצלחה,רוח קרירה שנשבה מידיי פעם חדרה לעצמותיו,כלהב קר..
ליסה שכבה במיטתה.שקטה.חושבת על הנשיקה שחלקה איתו.היא יודעת שאסור לאיש לדעת על המגע האינטימי הזה שחלקה עימו.
בבוקר הוא ישב במשרד שלו..שותה את הקפה שלו,במין חוסר חשק כזה.אך,מצד שני הוא יכול היה לחשוב על ליסה,שאיבדה את אימה.
"אני מתיר לך חופשה בת שבוע ימים."הוא בישר לה.
"מה? אבל..אני לא יכולה..זה.."אמרה ,המומה.
"זה מגיע לך,חמודה..את איבדת את אימך.מקומך עם משפחתך כרגע."אמר.
"תודה.."היא אמרה נמסה כולה..שכן,נוכחה לדעת שהוא לא רק קצין קשוח.אלא,בן אדם.בן אדם עם לב רגיש.רחמיו נכמרו אליה..שכן,משהו בו השתנה,כששרה לא נענתה לבקשתו.משהו בו,נשבר.ככל שעבר הזמן,התקרב זמן הניתוח.ניתוח הלב,שעליו לעבור.והוא בן 27 ,בלבד.
עב רעוד זמן,מאז הצעת הנישואין שלו..
שרה עמדה עם מזוודה ליד הדלת..
ניק הביט בה.נאנח.
"יש לך מישהו אחר.נכון?"הוא שאל.
"לא.."אמרה.."אני פשוט..צריכה להיות מעט זמן עם עצמי.לחשוב על הכל.אם אני מוכנה לשלב הבא."אמרה לו כשדמעות זולגות מעייניה ומעיניו.
"שרה..חכי."נעמד מולה,תופס את המזוודה שלה ומניח אותה על הרצפה.."אל תלכי.."
"אני לא יכולה..,"אמרה בבכי.
"אז,זה באמת נגמר..מה?"מחה את הדמעות מעינייה.ליבו הלם.הוא חש כאילו,משהו,נקרע,נשבר בו לרסיסים כשהלכה,עולמו חרב.
בצהריים,ליסה מצאה אותו,יושב על ספסל..מנותק.עצוב.
"ניק.."היא נגשה אליו.."מה קרה?"
"כלום.עזבי,"אמר מכחיש,"זה כבר לא משנה."
"אתה חייב לדבר,איתי.עם מישהו..זה לא טוב לשמור בבטן.אתה עלול להשתגע."אמרה.
ניק נאנח,כשהיא מניחה את ראשו על כתפה.."היא עזבה אותי.."אמר,עצוב.
"אתה אוהב אותה.."הבינה,מלטפת את ראשו.
"את יודעת..את לא כזו קשוחה כמו שאת נראית."אמר לה.
"באמת?"שאלה..
"אני אומר את זה כמחמאה."אמר,מגעה נעם לו.הרייח שלה שיגע אותו.אך,הוא חשב על שרה.