מפעל הגזרים של לואי טומלינסון.. פ.ר.ק 1

מנקודת המבט של לואי:
"יששששש נגמר בית ספר" זאין צעק לי באוזן
"מי ישמע כאילו למדת בכלל, רק ישנת!" הארי ענה לו בפרצוף כזה שדורש סטירה
"מה עושים עכשיו כללללל החופש?" שאל ליאם בדאגה
"יש לי רעיון!!!" עניתי (יותר נכון צעקתי)
"מה הרעיון?" כולם שאלו בוזמנית
"נפתח מפעל!"
"איזה מפעל?"
"של גזרים!!"
"טווב נראה לי שהחופש עלה לו יותר מידי לראש" אמר לי זאין, עשיתי פרצוף נפגע
"לאאא, תחשבו על זה מפעל גזר! נייצר כובעי גזר שיהיה אפשר לאכול את זה!, זה יעיל!"
"יעיל רק לשפנים!" נייל ענה והוסיף "בואו לננדוס אני רעב…"
"תואכל את הגזר הזה!" אמרתי לו והושטתי גזר לעברו
"אני יוותר על זה!"
"לואי תחשוב על זה, כל גזר שאתה אוכל עוד שפן הולך לישון רעב לא כ'פת לך?" אמר זאין
"מצחיק מאווווד" עניתי לו
"אתם לא רוצים לעזור לי? לא צריך! אני יפתח מפעל משלי!, וכשתרצו לאכול גזר לא יהיה לכם כי,כי,כי אניייי יואכל את כל הגזרים!"
"ביייי" כולם ענו לי והתפצלו , כל אחד הלך לכיוון הבית שלו
"הי, הי אביגיל…" קראתי לה
"מה אתה צריך?"
"רוצה לפתוח איתי מפעל?"
"לגזרים נכון?!"
"איך ידעת?"
"ביי, איך רואים שהטמטום שלך גובר!"
"לא צריך אותך!"
(אני ואביגיל גרים אחד ליד השנייה אנחנו חברי ילדות, אבל נראה לי שכבר נמאס לה ממני!)
התקשרתי לזאין "טווו , טוווו" היה שיר ברקע: Vas Happenin boys", Vas Happenin boys"

"כן לואי"
"בא לך להיפגש?"
"איפה?"
"בצומת גזרים"
"זה צומת ספרים י'דיביל…" , "מה יש לך לעשות שם?"
"אני רוצה לקנות ספר"
"איזה?"
"איך לפתוח עסק…"
"מטומטם!"
"גם אני אותך!"
"טוב נו אני בא.."
"ישש,אין עליך גבר!"
"כן, כן.. יאללה אני יצאתי" שמעתי את זאין צועק "לאן אתה הולך?" שאלה אותו תהל…
"לצומת ספרים.. אני יחזור עוד מעט, אל תעשי בלאגן!"
"בי אחי נפגש שם" אמרתי
והוא ניתק
הגעתי, נכנסנו
ו…..