מציאות מדומה 1D עונה 2 – פרק 58
~~~נקודת הבמט של דניאל~~~
הארי ואלה עלו למעלה לחדר הישן של הארי ומסתבר שנשארו רק עוד שני חדרים… החלטנו שהכי פשוט נעשה את זה בנים בנות. אני אביה ואוליב בחדר אחד וליאם, זאיין, נייל ולואי בחדר השני. כמובן שזה דיי מביך כי אוליב עדיין קצת נסערת והריב שלי עם לואי רק בתחילתו, אז הכל לא הכי בסדר… לפחות אני יכולה להיות שמחה בשביל אלה והארי שבסופו של דבר הסתדר להם עם התינוק והכל…
"האמת שאני בכלל לא עייפה" אמרתי כשהמשכנו לשבת מסביב לשולחן. "דווקא אני כן, לילה טוב.." זאיין אמר לפני שנתן לאביה נשיקה ועלה למעלה. ככה אחריו גם אביה אוליב וליאם עלו למעלה. נשארנו לשבת מסביב לשולחן, לואי נייל ואני. אוקיי, זה מצב לא נעים… נייל פתאום החליט לעשות משהו טפשי והלך משם… תודה נייל, חבר לעניין. הוא הלך למטבח ואמר שהוא הולך לשתות כוס מים. נשארתי לשבת בדיוק מול לואי, שלא יכולתי להוריד את העיניים שלי מהעיניים שלו.
"תקשיבי… דניאל.." פתאום הוא הפתיע אותי כשהתחיל לדבר. "אני מצטער על מה שאמרתי במטוס… ובמסעדה… ו-או שבכל מקום אחר שלא שמתי לב למה שאני אומר…" הוא התחיל והקשבתי מתעניינת. לואי אומר סליחה? זה מקרה נדיר…
"אני באמת לא רוצה לאבד אותך, אולי אנחנו כן יכולים לעבור את זה ולהישאר חברים אחרי הכל. אני מוכן לשכוח אם את מוכנה לסלוח…" הוא אמר והיה נראה באמת רציני, מה שגרם לי קצת לחשוד ובעיקר להילחץ. "היום אני אסלח לך אבל מחר תפגע בי שוב… לא ככה לואי?" אמרתי לו בכינות. הוא ישר נאנח ושיפשף לעצמו את העיניים. "דניאל–" . "אני לא צודקת לואי? למה אתה עושה את זה..? יום אחד אני מרגישה כאילו אתה הדבר הכי טוב שיש לי ולמחרת אני מרגישה שאם היה לי רובה הייתי פשוט מכוונת אלייך בלי לחשוב פעמיים… ואל תמציא תירוצים עלי לואי כי שנינו יודעים שאתה אשם בין אם נהיה חברים או אויבם" הסברתי לו והוא הנהן לאט. "את צודקת. אני מצטער, שוב… אני מבקש ממך לסמוך עלי שאני לא אחזור על הטעות הזאת. אני אשמור אותך בתור חברה קרובה ואני לא אעשה עוד טעויות כאלה. אני באמת מצטער דניאל" טווווב… כל העניין הזה קצת מוזר, אבל זה לואי… איך אני יכולה שלא לסלוח לו… "אוקיי לואי, אולי אנחנו יכולים לגרום לזה לעבוד… אני מקווה" מלמלתי לעצמי את החלק האחרון וראיתי שהחיוך שלו עולה. "לילה טוב דניאל, אני אראה אותך מחר בבוקר" הוא אמר לי לפני שקם, נתן לי נשיקה על הראש ועלה למעלה. אני מקווה שאני ואוליב נוכל להשלים בקרוב, אני אפילו לא יודעת אם לואי והיא השלימו…
ישבתי שם מיואשת ומבולבלת.. אני כבר לא יודעת מה לחשוב על לואי וכבר אין לי כוח לזה יותר.."נייל" אמרתי לא מסתכלת עליו אבל יכולתי להרגיש שהוא עכשיו עומד קרוב אלי. "אני צריכה סקס, עכשיו" אמרתי וסוף סוף מסתכלת עליו. הוא הסתכל עלי בחזרה לפני שצחקק טיפה אבל בכל זאת לקח לי את היד והעלה אותי למעלה. כבר הרגשתי יותר טוב. אמרתי לכם שסקס זאת הדרך הכי טובה לשכוח מדברים… עלינו למעלה צוחקים כשהרגשתי את נייל מחבק אותי ומנשק אותי תוך כדי שאנחנו עולים במדרגות. הוא דחף אותי איתו לתוך אחד החדרים שאפילו לא שמנו לב איזה חדר זה. גם לא יכולתי לראות כלום כי נייל ואני התנשקנו תוך כדי. הוא סגר את הדלת מאחוריו והצמיד אותי לאחד הקירות של החדר. התחלתי להוריד לו את החולצה עד שהבנתי איפה אנחנו ועצרתי אותו. "מה קרה?" הוא שאל מתנשף קצת מכל העניין. "נייל אנחנו בחדר של ההורים של הארי" צחקתי לעצמי והוא צחק כשהסתכל מסביב. "אזמה" הוא אמר ממשיך לנשק אותי אבל עצרתי אותו שוב. "נייל! אנחנו לא יכולים לשכב בחדר של ההורים שלו!" צחקתי לעצמי כשהרגשתי אותו מנשק לי את העורף עם חיוך. "למה לאא" הוא אמר מנסה להוריד לי את החולצה אבל לא נתתי לו. "כייי… כי זה מוזר מדי. זה כמו לשכב בחדר של ההורים -שלי-.. איוו אני לא יכולה לחשוב על זה בכלל" צחקתי לעצמי כשהיו לי צמרמורות בגוף, ולא מהנשיקות של נייל. "דניאל, תרגעי ופשוט …. תרגעי" הוא אמר צוחק גורם לי לצחוק ועם הסימן הזה הוא המשיך להוריד לי את החולצה והעניינים רק התחממו יותר ויותר.
*******************************************************************************************
***************************************
*********************************************************
נכנסתי במהירות לחדר שלי עם הבנות כולי מחוייכת תוך כדי שאני מסדרת לעצמי את החולצה. נכנסתי ונשענתי על הדלת שמאחוריי אחרי שהיא נסגרה. חיוך מאוזן לאוזן מהמעשה הכי מוזר שעשיתי עד עכשיו. אני לא מאמינה שבאמת שכבנו בחדר של ההורים של הארי… זה כל כך מוזר.
חשבתי לעצמי מחשבות עד שהבנתי שהבנות מסתכלות עלי במבט מוזר. "ממה את כל כך מאושרת?" אביה שאלה אותי מבולבלת. "הא? אני…? אמ… סתם, כלום" אמרתי לא מצליחה להוריד לי את החיוך מהפנים כשהלכתי להחליף לעצמי בגדים ליד השידה. "כלום הא..? קדימה דניאל, את חייבת עכשיו לספר" אביה אמרה כששכבה על הספה הנפתחת בחדר. חשבתי על זה שנייה לפני שנשמתי. "נווו!" אביה המשיכה ללחוץ עלי וראיתי שגם אוליב מתעניינת למרות שהיא נראה לי עדיין דיי כועסת עלי.
"אוקיי אוקיי!" אמרתי בלחץ. "אל תתחרפנו.." הכנתי אותן. "שכבתי עם נייל בחדר של ההורים של הארי" אמרתי מהר והן שתיהן ישר התחילו לצחוק וצורת הפה שלהן היה עיגול ענק ומופתע. "את לא רצינית!" אביה אמרה כולה צוחקת ואני הנהנתי. "מה קרה ללואי פתאום?" אוליב שאלה רצינית והבנתי שהחלק -הזה- של הערב הגיע… נאנחתי והסתכלתי עליה. "אוליב, תקשיבי… אני ולואי רק חברים… לפני עשרים דקות דיברנו למטה והבהרנו דברים. אני באמת לא רוצה להיכנס בין שניכם והכל נשאר בדיוק כמו מה שסיפרתי לך במסעדה שהיינו בה בצרפת… אני גם ממליצה לך לדבר על הכל עם לואי, אני בטוחה שיש לו הרבה מה להגיד לך" הסברתי לה והתנצלתי, ראיתי שהיא חשבה על הכל קצת אבל בסוף העלתה חיוך קטן ורצתי לחבק אותה.
"אז… מה באמת הקטע שלך ושל נייל?" אוליב שאלה ואביה הצטרפה אליה לשאלה כשהיה לה פרצוף מתעניין. "הוא כמו אח שלי… זה לא כמו שזה נראה" הסברתי להן אבל אביה הרימה גבה. "אחים אחים במיטה שוכחים..?" היא אמרה וגרמה לנו לצחוק. "באמת שזה לא ככה… אנחנו כמו סקס פרינד.. מי אמר שכדי לקבל סקס צריך לפתח מערכת יחסים ארוכה. למי יש כוח לזה" אמרתי והן טיפה צחקו.
"אני רק מקווה שאת נזהרת דניאל… אנחנו לא רוצים כאן עוד דרמת הריון" אביה אמרה והיא צודקת, אני נזהרתי עד עכשיו ואני באמת צריכה להמשיך ככה. הנהנתי לאט והסמכנו כולנו ללכת לישון.
*********************************************************************************
*****************************************************
******************************************************************
ישבנו כולנו באוטובוס, נוסעים בדרכנו לאמסטרדם. בדיוק יצאתי מהשירותים של האוטובוס והלכתי לכיוון הסלון שם כולם ישבו. "אויי שיט לא נכון! איכ נייל זה פשוט דוחה" שמעתי את הארי ממש נגעל וכל השאר צחקו. "דניאל איך יכולת??" הארי אמר לי כשהבחין בי ולא ממש הבנתי במה מדובר. "על מה אנחנו מדברים?" שאלתי מבולבלת כשעמדתי מהכניסה. "על הסקס שלך ושל נייל בחדר השינה של ההורים של הארי" זאיין אמר בלי בושה גורם לי להסמיק כשהשאר לא הפסיקו לצחוק, חוץ מהארי. "נייל! לא פשוט הולכים ומספרים דברים כאלה!" אמרתי לו והרגשתי את הלחיים שלי הופכות לאדומות. "זה לא אני, זאת אביה סיפרה" הוא אמר רגוע עם חיוך וישר נתתי מבט מוות לאביה. "אני מצטערת דניאל הייתי חייבת! הארי התגרה בי לגבי אמא שלי והבנות החדשות שלה והייתי חייבת להחזיר לו איכשהו!" היא אמרה מחייכת חיוך תמים. לא יכולתי שלא לצחוק כשראיתי איך הארי נגעל. "הארי אני מצטערת" אמרתי מחייכת חיוך תמים. "אל! אל תגעי בי אל תדברי אלי פשוט אל." הוא אמר כולו מצתמרר ורועד. זה גרם לנו ממש לצחוק.
הגענו סוף סוף לאמסטרדם, לאחד המקומות היותר יפים שיש. במהרה הובילו אותנו למלון שלנו וחלקנו כולנו חדר אחד ענק לכולם, ישבנו כולנו בחדר, חוקרים אותו טיפה ואפילו הביאו לנו כמה מגזינים לקרוא ולהתעניין. ישבתי בסלון, נשענת על נייל שעוד שנייה נרדם וקראתי לעצמי מאחד המגזינים שהיו ליידי.
כשהתחלתי לקרוא לא הצלחתי להפסיק ולא האמנתי למה שרשום. "אומיגאד…" אמרתי לעצמי כשהמשכתי לקרוא. "מה קרה" אלה שאלה כשהבחינה במבט המופתע שלי. "מה לאזעזל??" שאלתי ממשיכה לקרוא, קצת מתיישרת במקומי ונייל קם לאט מחכה לשמוע מה קרה. כולם פתאום התאספו סביבי, רוצים לדעת מה כל העניין והתחלתי להקריא להם מהמגזין וצוטטתי להם את דיברי הכתבת. "אז הלכתי וחקרתי לכם כמה סיפורים מעניינים מחיי היום יום של הלהקה הכי חמה בעולם, וואן דיירקשן. מתברר שהזוגיות של אלה והארי לא כזאת תמימה ויש להם סוד מעניין שכולנו היינו רוצים לשמוע. הם נתפסו מגיעים למשפחת סטיילס במטרה להודיע להם הודעה חשובה וחצי מהעולם מת לדעת על מה כל העניין, וזה עוד לא הכל. ללואי שלנו יש חיי אהבה כפולים? כן כן, מסתבר שאוליב החברה החדשה של לואי היא רק החלק השני מסיפור האהבה הזה. מתברר שנערה מניו יורק בשם דניאל טייסדר היא החברה הסודית הקודמת של לואי ומה שבטוח, זה שמשהו מלוכלך ולא ברור הולך בין שניהם, הסיפור הזה עוד לא נגמר כשנייל מגיע לתמונה, מתברר שדניאל לא מסתפקת רק בלואי ומוצאת עניין גם בנייל. העניינים מתחממים כשלואי נתפס מטיף לדניאל שהיא מחפשת לשכב עם אנשים כל הזמן במסעדה בדרום העיר צרפת שם הם ביקרו במהלך סיבוב ההופעות שלהם.
אחרון וחביב הוא זאיין, שמתברר שמסתיר כבר שנתיים את חברתו אביה מהמעריצים והתקשורת. מסתבר ששניהם הסתירו זאת מפני אמא של חברתו אביה, שכנראה דיי התביישה בזאיין מול כל משפחתה." הם כולם הסתכלו עלי מופתעים. אני כל כך שונאת את כתבי ברכילויות הזונות האלה! אין להם שום טיפה של כבוד עצמי! למה הם לא מחפשים לעצמם חיים?! שימצאו להם משלהם ושיעזבו כבר את שלנו!
"מה לאזעזל?!" אלה שאלה חוטפת ממני בעצבים את העיתון וקוראת בעצמה כי לא האמינה. כולם היו עצבניים בדיוק כמוני עד שנפל לי האסימון. "תביא לי את זה רגע!" לקחתי מאלה מהר את העיתון ונעמדתי כשחיפשתי משהו. כולנו היינו מוזכרים בעיתון חוץ מליאם! זה היה ברצינות ממש מחשיד כי הכתבת דיברה על המסעדה בצרפת בדיוק שליאם מצאה לעצמו את בלייק.
"ידעתי!" אמרתי מעוצבנת כשמצאתי את מה שחיפשתי. "מה ידעת??" לואי שאל עצבני בדיוק כמונו.
"זאת בלייק! הכלבה הקטנה הזאת! היא הכתבת של זה!" אמרתי זורקת את העיתון חזרה לספה. "בלייק של ליאם??" אביה שאלה. "אין מצב! היא נראתה כל כך חמודה" זאיין הוסיף וכל אחד הוסיף משהו חוץ מליאם שעמד שם בשקט, כל כך ריחמתי עליו. עד שהוא סוף סוף מצא מישהי טובה, או לפחות חשבנו שהוא מצא מישהי טובה. "אני כל כך מצטער ליאם" אמרתי כשקמתי לחבק אותו. "אני מצטער, זה הכל באשמתי… הייתי צריך לדעת" הוא אמר בשקט. "ליאם אל תגיד את זה, אתה לעולם לא יכולת לדעת, אף אחד מאיתנו לא יכל לדעת" נייל אמר מנסה להרגיע אותו וכולנו הסכמנו איתו. "לפחות מזל שהיא לא באה איתנו לבית של ההורים של הארי. היא הייתה מגלה לכולם על ההריון" אוליב אמרה ואז כולנו הבנו כמה באמת מזל היה לנו.
"יודעים מה, רציתי להודיע משהו משמח, ואני חושב שלמרות הכל אני אעשה את זה בכל זאת כדי לטהר את האווירה" לואי אמר וכולנו ניסינו שלשכוח את הכתבה הזאת ופשוט באמת להשאר רגועים. עמדנו כולנו מתעניינים במה שיש ללואי להגיד, הוא פשוט לקח נשימה עמוקה והלך לכיוון אוליב.
"אוליב… אני באמת שמח שאת איתי ושיש לי אותך. עם כל הטעויות שעשיתי את סלחת לי ואני באמת מצטער, חשבתי על זה הרבה וכל פעם מצאתי את עצמי מגיע לאותה מסקנה…. אז.. אוליב אני רוצה שאחרי כל סיבוב ההופעות הזה, תעברי לגור איתי, רק אם תרצי" הוא אמר כשהחזיק לה במותניים.
צמרמורת עברה בכל הגוף שלי והרגשתי כאב מוחלט. היא חייכה חיוך ענק ומתרגש כשהנהנה עם הראש שלה ממש לפני ששניהם התנשקו. ראיתי איך כולם היו שמחים בשבילם וזה היה לרגע כאילו הכל עובר בהילוך איטי. ראיתי הכל לאט ומיהרתי להגיע לחדר האמבטיה, לברוח מכל זה. אבל בגלל שהכל היה בהילוך איטי, הרגשתי כאילו השירותים במרחק מאתיים מטר ממני… כשניכנסתי לשירותים סגרתי מאחורי את הדלת והלכתי לכיור. נשענתי עם שי היידים שלי על הכיור, עם הראש לכיוון פתח הצינור עד שלאט הרמתי את הראש למראה והסתכלתי על עצמי. זאת הייתה הפעם הראשונה בחיים שלי שנאבקתי עם עצמי לא לבכות. על מי אני עובדת? יש לי רגשות ללואי, רגשות שלא היו לי לאף אחד קודם. חשבתי שהוא ואוליב זה רק עניין של זמן, ידעתי שאני בלי ברירה אמשיך לראות את הפרצוף שלו כל החיים שלי בגלל שהם כולם חברים שלי ושאוליב היא רק תקופה קצרה מהחיים שלו ובסוף הם יפרדו ואנחנו לא נראה אותה יותר… הייתי משוכנעת שזה מה שיקרה וזה מה שהחזיק אותי עד עכשיו ונתן לי כוח להמשיך. אבל עכשיו..? הם הולכים לגור ביחד ואני אצטרך להתמודד עם זה כל פאקינג יום שעובר… אני לא אוכל להתגבר על לואי ואני יודעת את זה… אני פשוט לא יכולה. הרגשתי את הדמעות עולות לי בגרון אבל עשיתי כל מאמץ כדי להחזיק אותם. הפעם הראושנה שבאמת הרגשתי את הטעם של הגרון מעקצץ. אף פעם לא חשבתי שהדבר הראשון שיגרום לי לבכות יהיה לואי, ואם כן, רק מאושר… בסופו של דבר נכנעתי ונתתי לדמעות שלי לצאת. פעם ראשונה של בכי, הדמעות היו כל כך מלוחות והרגשתי אותן בכל פעם שהן החליקו על הפה שלי. פשוט עמדתי שם שבורה מול המראה, נותנת לדמעות שלי לצאת בשקט. מצד אחד זה הרגיש כל כך טוב ומשחרר, אבל מצד שני הרגשתי עוד דקירה בלב כשנזכרתי למה אני בוכה, וזה מה שגרם לי לבכות שוב שוב. טרגי הא?
לקחתי נשימה ענקית לפני שניגבתי לעצמי את הפנים עם מים, ראיתי שהעיניים לשי כבר לא אדומות והרשאתי לעצמי לצאת החוצה, אף אחד כבר לא היה שם והכל היה חשוך כאילו כולם הלכו לישון.. כמה זמן הייתי שם? בטח בכיתי כל כך הרבה שלא ששמתי לב כמה זמן אני כבר עושה את זה… טוב אבל בסך הכל מותר לי, זאת הייתה הפעם הראשונה שבכיתי מאז שהייתי תינוקת קטנה.
הלכתי לכיוון הסלון עד שהבחנתי שמישהו יושב שם בשקט, ישר הבנתי שזה ליאם, פשוט ישב שם בשקט. ישבתי ליידו וראיתי איך העיניים שלו נצצו, הוא מת לבכות… הסתכלתי עליו והוא במהרה הסתכל עלי, העיניים של שנינו נצצו מהבכי, פשוט יכולנו לקרוא אחד את השני, כי שנינו היינו כל כך פגועים… לא היינו צריכים להגיד כלום. אבל בשתי שניות מצאנו את עצמנו מתנשקים והולכים לחדר השינה הפרטי שלי, מורידים אחד מהשני את הבגדים. וכמו שאמרתי. הסקס פשוט עזר לי לשכוח הכל… אני לא רוצה לחשוב על לואי פשוט לא… ליאם עזר לי להתגבר על הכל ואני עזרתי לו.
****************************************************************
*******************************
**************************************************************************
ישבתי על אחת הספות שנמצאת מאחורי הקלאים של הבמה שהבנים אמורים להופיע בה עוד שעה… ישבתי שם שותה כוס מים ופשוט חושבת על אתמול בלילה… "היי דניאל את יכולה לשמור עליה לשנייה, אני צריכה להגיד משהו להארי" אלה אמרה לי מחזיקה את לוקס ביידים שלה. הנהנתי לאט כשהלכתי ולקחתי את לוקס ביידים שלי. היא כזאת חמודה אני לא יכולה שלא למעוך אותה עוד שנייה!
פשוט עמדתי מחזיקה אותה ביידים שלי נותנת לה נשיקה על הלחי ומדבר איתה. "דניאל" שמעתי את הקול של ליאם נשמע והסתכלתי קדימה כשראיתי שהוא מתקרב אלי ונעמד ליידי. "רק חשבתי שאנחנו דיי צריכים לדבר על אתמול בלילה" הוא אמר דיי נבוך ואני חושבת שזה רעיון מצויין. אני לא רוצה שהוא יבין לא נכון, אני לא שיהיה ביננו אי הבנה לא נעימה. "שנינו היינו נסערים אתמול ולא חשבנו על מה שאנחנו עושים… אני באמת מודה לך על ההקלה כי אני מודה זה באמת עזר לי, אבל אני מקווה שלא הבנת לו נכון. אני אוהב אותך כמו אחות… אני לא רוצה לפגוע בך וחוץ מזה, יכולתי להבין שאת אוהבת את לואי, אני לא רוצה להחמיר את המצב או משהו" תודה לאל…. מזל הוא חושב כמוני. חייכתי וצחקתי טיפה. "זה בדיוק מה שחשבתי ליאם… הכל בסדר. לפחות זה עזר לי קצת לשכוח מהכל" חייכתי אליו והוא חייך בחזרה ונתן לי נשיקה על המצח אחרי שקראו לו להעלות לבמה לחזרה אחרונה.
איך החיים שלי נהיו כאלה מסובכים? והכל בגלל ילד ילדותי במיוחד אחד…. אני באמת דפוקה, הא?
תגובות (10)
אממממממא זה הדברררר הכיייי מושלםםםםםםם שקראתי איייי פעם!!!
צחקתי כול כך בקטע שהארי גילה שנייל ודניאל שכבו בחדר של ההורים שלו !
כמעט והרגשתי את הכאב של דניאל שהיא בכתה !
ופשוט קראתי את הכול בתערובת של רגשות !!
אני כבר לא יודעת מה להגיד לך יותר מזה שזה הדבר הכי מדהייים מושלםםם מעלףףף מהפנטטטטט ומהממממם שייייש !!!
אוהבת אותךךך הכי שבעולםםםם ותמשיכיייי במהיייירותת את השלמות הזאתתת לאב יוו ❤❤❤❤❤❤❤❤❤
מדהייםם יאוו תמשיכיי!!!!!!
איזה מטומטם לואי מה נסגר איתו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לואי לך תמות(טפו טפו טפו לואה איי לאב יו) .___. מזהההה עכשיו ככה לגרום לדניאל שלנו לבכות,!?! מגיעה לך בעיטה אחי -,- אוחחח אני כועסת על לוווואיייייי!!!!! מה הוא חשב לעצמו?!?! מול דניאל ?!?! מה הפיגור של הילד הזה ?!?! תחזרו הבייתההה ילד עם זיפיםםםם.____.
דיי נווו דניאלללל לא לבכותתתתת:(
אמג דיי זה פשוט כלכך מושלם שקשה לתאאאאאאאאר
פליזוש המשךךךךך
לאאאב יוווו
לואי לך תמות(טפו טפו טפו לואה איי לאב יו) .___. מזהההה עכשיו ככה לגרום לדניאל שלנו לבכות,!?! מגיעה לך בעיטה אחי -,- אוחחח אני כועסת על לוווואיייייי!!!!! מה הוא חשב לעצמו?!?! מול דניאל ?!?! מה הפיגור של הילד הזה ?!?! תחזרו הבייתההה ילד עם זיפיםםםם.____.
דיי נווו דניאלללל לא לבכותתתתת:(
אמג דיי זה פשוט כלכך מושלם שקשה לתאאאאאאאאר
פליזוש המשךךךךך
לאאאב יוווו
מהההההההההה בחדר של ההורים שלו עאעאעאעאעאעאעאא
אוקיי מאיפו לעזאזל בלייק צאצא
ומה הולך עם לואי הוא דפוק הוא שותה כדורים
ליאם ודניאל ודניאל וניל זה כבר יותר מידי מוגזם
למרות הכול זה מדהים
תמשיכיי מהרר מהרר
ייייאאאאאאווווווו אאייייזזזהההה פררררקקקק מוווושששללםםםם!!!!!!!!
כמה צחקתי שהארי גילה שהם שכבו בחדר של ההורים שלוו וואיי
ומה זה כל החרא הזה שבלייק הזבל הזאת כתבה עליייהםםם חתיכת חראא!!
ומה עובר על דניאל מה היא שוכבת גם עם ליאם אפילו אם זה סקס בין חברים אז מה סקס עם כל החברים?! עוד מעט היא תשכב גם עם זאין והארי..
בכל זאתת מושלםם תמשיייכייי!! ♥♥♥♥♥
תמממשייככיייי!!!! ואני חייבת להודות שדווקא כן אהבתי את בלייק, היא הייתה מאוד חמודה. אבל גם חשבתי שהיא איזו מעריצה מטורפת ולא כתבת. חחח טוב לא נורא העיקר שזה מאחוריהם עכשיו! ועוד משהו אחד ואחרון- את כותבת פשוט מושלםםם!!!! אני חולה על הכתיבה שלך!!! וגם אני מאוד מאוד אוהבת אותך!! אני ממש מקווה שתמשיכי בקרוב!
תמשיכיייייייי זה מושלםםםם
אעאעאע תמשיכי
יואו!!
כתיבה מושלמת!
פרק מושלם!
לואי לך תקפוץ מצוק! (טפו טפו)
חברה שלי אוהבת את לואי ברמות על,ואם היא תקרא את זה לא נראה לי שהיא תאהב את לואי יותר…
חח תמשיכייי