סיפור ערסים פרק רביעי

—נקודת מבט של נועה—–
אני ליאור שובל ונוי הלכנו לשבת שם עם כולם, הם ישבו בספסלים מפוזרים כאלה, היה לי טלפון מאמא אז הלכתי לצד, היא רצתה לדעת אם אני בבית ומתי אני חוזרת, כשניתקתי את השיחה ראיתי את סהר מתקרב אליי
-"שלום לגברת קשה להשגה"
-"שלום לאדון שלא יודע מה זה קשה להשגה"
-"אה אני לא יודע מה זה קשה להשגה?"
-"לא"
-"בואי תסבירי לי מה זה קשה להשגה אהובתי"
-"קשה להשגה זאת אחת שלא מתייחסת כשמדברים איתה ולפעמים קצת סנובית, זה שלא הרגשתי משהו כשעמדנו איך שעמדנו בכיתה זה לא אומר שאני קשה להשגה"
-"זה כן אומר, תזרמי פשוט חיים רק פעם אחת"
-"לעע לא זורמים על דברים כאלה"
-"רוצה לראות שכן?"
-"לא"
-"את תראי בכל זאת, תסתכלי לאיפה שאני הולך" הוא אמר והלך לשבת כזה עם כולם, הוא ישב ליד איזה אחת בלונדינית שלא לבשה כמעט כלום, הוא דיבר איתה טיפה ואז התנשקו, ואו הייתי בהלםםם איך בחורה מוכנה להתנשק עם מישהו שהיא לא מכירה בכלל???, הוא הסתכל עליי כשהם התנשקו וכשהם התנתקו מהנשיקה הוא קם חזרה אליי
-"נו ראית?" הוא שאל
-"מזעזעת אותי"
-"למה מזעזעת אותך חחחחחחחחח" הוא אמר וצחק
-"כי מי מתנשקת עם מישהי שהיא לא מכירה"
-"בנות זורמות" הוא אמר וכזה העביר יד בשיער
-"אז אני לא זורמת, וגם חוץ מזה תראה איך היא לבושה"
-"או שלא לבושה" הוספתי
-"למה ככה דווקא יפה החולצה שלה"
-"אולי התכוונת לחזיה שלה, כן היא מאוד יפה"
-"ככה הכי יפה"
-"אולי בשבילך"
-"בשביל כל אחד שתשאלי פה" הוא אמר והסתכל אחורה, כאילו לאיפה שכולם יושבים
-"עזוב כולם, אתה. היית רוצה חברה שלא מכבדת את עצמה ומתלבשת ככה?"
-"את רומזת לי משהו?" הוא אמר וקרץ
-"חחחחחחחח לא אתה יודע שאני לא אוהבת בנים כמוך שכולכם פוזה, אבל עדיין שואלת"
-"אני כולי פוזה? טוב לדעת"
-"בלי להעליב חיים שלי"
-"חס וחלילה להעליב" הוא אמר, נראה לי פגעתי לו טיפה באגו חחחחחחחחח
-"טוב קיצור בוא לשם" אמרתי לו ובאתי ללכת, הוא תפס לי את היד
-"לעע טוב לי פה, מה לא טוב לך איתי?" הוא שאל יענו בציניות
-"בתאכלס? לא" אמרתי וצחקתי
-"אה לא?" הוא אמר וקירב אותי אליו
-"שוב פעם הקרוב הזה? אמרתי לך לא עושה לי כלום שחרר"
-"כתוב בתורה שאסור לשקר למה ככה"
-"אמרת להבטיח הבטחתי מה עוד אתה רוצה"
-"אמרתי לך כבר מה אני רוצה" הוא אמר ונשך את השפה
-"חחחחחחחחחחח אתה יכול להמשיך לרצות"
-"אז את תסבלי אותי ככה עד שאני יקבל" הוא הנמיך את הקול שלו, נו איך שבנים תמיד עושים ואז יש להם קול כובש כזה
-"לא משחרר הילד ואי ואי"
-"כזה אני" הוא אמר וקירב יותר, כזה היו עצים שם עם גזעים עבים אז הוא השעין אותי על אחד הגזעים והוא היה מעליי כזה קרוב
-"סהר?"
-"מה?"
-"אני.."
-"מה את?"
-"אני.."
-"נו אינעל אבוק"
-"אני חושבת שאתה ממש חי בסרט אם אתה חושב שאני הולכת להשאר איתך פה עוד הרבה זמן" אמרתי וצחקתי מלאאא
-"לא סובל אותך אבל את עדיין לא הולכת, טוב לי ככה דווקא אוהב קרוב"
-"נו אז יש לך את זאתי שנישקת מקודם" אמרתי והוא קירב עוד עד כדאי כך שלא יכלתי לזוז
-"לא אני רוצה אותך"
-"אני לא נושמת טיפה"
-"את תתמודדי כבר אמרתי?"
-"לא"
-"אז עכשיו אני אומר" הוא אמר ובא לנשק אותי
-"מה אתה עושה" אמרתי לו והזזתי את הפנים לצד
-"מנסה לנשק אותך ואת מפריעה לי" הוא אמר וניסה שוב, הזזתי את הפנים שוב ועשיתי לו פרצוף של "מה אתה רציני?"
"כמה עוד שירים אשיר לך באהבה כדי להודות על מה שיש בך" היא לי טלפון, הסתכלתי עליו והוא הבין לבד שאני צריכה לענות, הוא שחרר בלי רצון, כאילו עשה פרצוף כזה
-"תודה רבה באמת" אמרתי והלכתי לצד
-"לא נפתרת ממני עדיין" הוא אמר וחזר לכולם

לא המשכתי כל היום כי לא יכלתי, מקווה שיצא ארוך אוהבת אותכן<3