קללת גאיה – פרק 2

התשובה של גאיה הייתה:
"תערבי א ד ואל תשכחי שיש תקווה!"
הבטתי בנייר ורגשות מעורבים.
מצד אחד, אני כתבתי את זה, אבל הכתב לא שלי.
מצד שני, לא הרגשתי שאני כותבת.
מבחינתי המילים הופיעו משום-מקום, כי לא ראיתי מי כותב אותן.
מבט אחד נתן לי רעיון למה הכוונה.
"א זה את ואני זה ד. אופיר ודפני"
אופיר הציעה:
"בואי נוסיף גם ל ו- כ, לוי וכהן"
הוספנו את האותיות לאותיות שלנו.

-מנקודת המבט של אופיר-
דפני המשיכה לערבב מילים מילים ואותיות אך אני חשבתי על דרך אחרת.
שוב גאיה דיברה ואמרה: "תצפו בפרקים של בית אנוביס! שם התשובה! זה יקדם אתכן! עד עכשיו אתך אפילו לא קרובות! עם המבט אחורה! תצפו בפרקים וזה יפנה את פניכן קדימה!"
צפינו בפרקים אבל זה רק הביא לנו מילים ומספרים חדשים. שוב, דפני, ערבוב מילים…. גאיה אמרה שעלינו לחפש באינטרנט עליה. אבל הערך בויקיפדיה לא הביא לנו כלום (חוץ מאיך כותבים גאיה ביוונית עתיקה, אבל אני לא חושבת שזה עוזר כל כך). כתבנו קללת גאיה בחיפוס אבל הגענו לסיפור בשם "קללת אדמה" שנכתב באתר "קוראים, כותבים סיפורים". קראנו כמה שורות מפרק 78, אבל זה לא עזר.

ואז היה לדפני היה רעיון לפרוש האותיות