מצטער, לא רציתי לפגוע בך…

הלב דופק, השעה מאוחרת,
ידה מחזיקה בי בחוזקה, רוצה שאהיה רק שלה,
"אוהבת רק אותך" אומרת לי,
ואני מנסה, מנסה לאהוב, להחזיר אהבה,
אבל לא,
ליבי שייך לאחת אחרת,
ליבי שייך לזאת עם השיער הגלי הזהוב,
לזאת עם עייני השקד הגדולות,
לזאת עם הגומות, עם שפתי הדובדבן,
לזאת, האחת האסורה, האחת שלא תהיה שלי,
אף פעם,
לעולם,
ואני רוצה, רק לשנייה לחשוב שמי שמחזיקה בידי זאת היא,
אבל היא שונה ממנה,
אני רוצה לאהוב אותה,
באמת,
אבל אני פשוט לא מצליח,
איך אני יכול להגיד לה שאני לא שלה?
שליבי לא שייך לה?
היא תשבר,
תצעק,
תבכה,
היא תלך,
תלך ולא תחזור,
היא חשובה לי, מאוד,
"אני אוהבת אותך" חוזרת ואומרת
ואני מהנהן, מחייך בעצב, ועוזב,
"אני מצטער" אומר לה ומסתובב,
רק לא לראות את האכזבה בפניה,
את חיוכה מתקשח, את פרצופה מתעצב,
זה כואב אני יודע,
אבל אהבה אי אפשר לבחור,
היא באה,
בוחרת איזה מישהו אקראי ברחוב,
ומשם,
משם כבר קשה לחשוב,
והיא,
אני עוד יכול לשמוע את צעדיה מתרחקים,
אני עוד יכול לדמיין את פניה הבוכים…