היא איננה לתמיד ?! פרק 2

אמילי ישבה בחדר שלה .והקשיבה לרצועת שירים מדכאים ביותר של אדל .
היא הביטה בשלושת התמונות שהיא מונחות מעל המיטה שלה של חברי החבורה נהנים וצוחקים .
"זה הכל באשמתך לורי " היא אמרה והעיפה את אצבעה על דמותה המחייכת של לורי פתאום היא ראתה טיפה מים על התמונה .
אמילי בכתה .
שום דבר כבר לא יהיה אותו דבר כי לורי איננה היא נזכרה ביום ההוא שלורי וליאו הציעו לה להצטרך לחבורה היא הייתה כל כך מאוהבת בליאו שהסכימה מידי .אומנם זה עבר לה כשהיא הבינה שיש משהו בין לורי לליאו אבל מאז הייתה בינהם איזו שהיא התרחקות .אז למה היא בוכה עכשיו ?
היא התחילה לצייר זה תמיד עזר לה במצבי לחץ היא שלפה את צבעי העיפרון העדינים שלה מהמגרה הראשונה בשולחן הכתיבה שלה המתחילה לצייר ממלמלת את מילות השיר ששמעה .
"שוב את לורי " אמרה כששמה לב שהדמות הציור שלה זהה לדמות המחייכת שבתמונה "אני שונאת אותך " אמרה ושתף של דמעות מלוחות הרטיבו כליל את הציור
בתוך תוכה אמילי ידעה שהיא לא שונאת את לורי איך היא יכולה לשנוא אותה כולם אהבו אותה .אבל זאת השמתה שהדברים השתנו.
היא שמעה מאיטה שהתאונה קרתה ממש ליפני שלורי וליאו התכוונו לדבר על הקשר שלהם ובגלל זה ליאו שבור כל כך .כל החברים היו שבורים כל אחר בדרכו ,אבל ליאו הוא היה מפורק לחתיכות כולם ראו את זה הוא לא ניסה להסתיר המוות של לורי לקח ממנו את כל הכוחות .
בחוץ התחיל לרדת גשם קל .
"אני צריכה קצת אוויר ' חשבה אמילי בליבה
"אמא אני יוצאת " צעקה אמילי לאבר החלל הגדול והריק שבביתה אימה לא בבית היא עוזרת להוריה של לורי ואביה בעבודה .היא לבד כמו תמיד .
אמילי רצה לכיוון ביתו של ליאו מישם היא התקדמה לכיוון היער היא טיפסה במעלי הגבעה שהייתה חלקה בגלל הגשם היא החליקה ושפשפה את הקרסול
"פאק טוב " אמרה ורצה מהר יותר לכיוון המחסן הישן .
"אולי המקום הזה לא היה הבחירה הכי טובה " אמרה לעצמה על הקירות היו תלויות עשרות תמונות שאמה צילמה של ילדי החבורה תמיד צוחקים ומחייכים היא הורידה תמונה אחת מהקיר תמונה שברה רואים את לורי מתכוננת לתת כיף לילד בעל פנים יפות ושיער שחור שמיסגר את פניו
"אתם תמיד הייתם החברים הכי טובים " אמרה אמילי ושוב ראתה שהיא בוכה .
היא התיישבה על ארגז עץ ישן ופשוט בכתה כי לא היה לה משהו יותר טוב לעשות