לרקוד – פרק 18 (1D)

דלת הדירה החומה נפתחה לרווחה , שמעתי צחקוקים שקטים ואור פסעה פנימה , הפלאפון השחור שלה צמוד לאוזנה והיא מדברת ומצחקקת בלהט כמו בצהריים – בוודאי מדברת עם נייל .
היא סגרה אחריה את הדלת והתיישבה על הספה לצד הספה שעליה אני שכבתי בשיעמום שקועה במחשבות עמוקות .
״אני ישאל אותה . דקה.״ אמרה והביטה לעברי בחיוך מסיטה טיפה את הפלאפון ומסתירה את הקנה כדי שלא ישמעו את הדיבורים שלנו .
״רוצה לצאת היום עם נייל הארי וזאין ?״ שאלה אותי , ידעתי מה התשובה , ברגע שהיא אמרה את שמו ידעתי מה אני יגיד לה -״לא״ אמרתי בשקט מדליקה את הטלוויזיה השטוחה התלויה על הקיר על ערוץ סרטים מצוירים וישנים שהייתי רואה בילדותי .
״בבקשה !״ התחננה אור והביטה לעברי בעייני העגל שלה , היא יודעת שאני אף פעם לא מצליחה לסרב לה שהיא עושה את הפרצוף הזה .
״די אור , אני לא רוצה !״ מלמלתי אליה מנסה לא להביט בפני העגל שעשתה כדי לרכך אותי ולהישבר ממלתי.
״למה לא ?״ נאנחה לתוך הספה כמו ילדה קטנה , מחכה לתשובה שתצא מבעד לשפתיי , נאנחתי בשקט ביני לבין עצמי .
״אני לא מתחברת אליהם , אם את רוצה תצאי איתם את״ אמרתי לה מזייפת לעברה חצי חיוך קטן מורידה אותו במהירות , וחוזרת להביט בערוץ הסרטים המצוירים .
טום וג׳רי התרוצצו על המסך במרדף אחד אחרי השני , קולות מצחיקים יצאו מהרמקולים בשקט בגלל הווליום הנמוך.
אור החזירה את הפלאפון לאוזנה , ״היא תשמח , נפגש היום בתשע״ חייכה אל הטלפון וכמעט נחנקתי מהרוק של עצמי, ״מה? , לא הסכמתי לכולם!״ ניסיתי לעמוד על שלי אבל שוב אור עשתה את עייני העגל שלה בזמן שניתקה לנייל .
״את פשוט חסרת כול מעצורים ! , את לא תוותרי אם לא תשיגי את מה שאת רוצה!!״ אמרתי לאור עצבנית סוגרת את הטלוויזיה במחאה קמה מהספה ויוצאת בדרמטיות מהסלון , נכנסתי לחדרי הקטן וטורקת את דלת חדרי .
״גם אני אוהבת אותך״ קוראת ברוך אחרי מהסלון , בהחלט שומעים בקולה את החיוך השובב והמנצח המרוח על פנייה , החיוך שהצליח להשיג את מבוקשו .

*

״תזהר להסתבך הארי!״ שוב ג׳מה צועקת עליו כול פעם שהוא מתכונן לצאת מהבית , הוא השפריץ על צווארו בושם נעים שריחו המשכר ישר התפזר בסלון .
״ג׳מה תפסיקי להתנהג אלי כמו אל ילד קטן , אני אח שלך הגדול!״ הארי נאנח מחפש אחר מפתחות האופנוע הלבן עם העיטורים האדומים-כחולים שלו .
״אתה יודע מה ? , נמאס לי לנסות לגרום לך להפסיק להסתבך בצרות , תסתבך מה אכפת לי , אבל שהמשטרה תתפוס אותך ותכניס אותך לכלא אל תצפה שנבוא לשחרר אותך בערבות כי אין לנו כסף לכך!״ צעקה ג׳מה רצה לחדרה וטריקת הדלת שלה מהדהדת בבית הקטן.
הארי גלגל עיניים והתקרב לעברי , ״יוצאים?״ שואל אותי דוחף כסף לכיסו ואוחז בידו את קסדת האופנוע הלבנה שלו.
חייכתי משועשע ופתחתי את הדלת , יוצא והארי יוצא אחרי יורדים במדרגות מהקומה השישית ויוצאים מהבניין הגדול בו הוא גר .
הרכב שלי חונה על כביש האספלט השחור , והאופנוע של הארי קשור לאחד מעמודי החשמל העבים עם שרשרת ברזל כסופה שמונעת את גנבתו של האופנוע היקר .
עלינו כול אחד על כלי-הרכב שלו ונסענו לעבר המקום שנייל קבע איתנו , הוא אמר שיוצאים – לא פירט יותר מזה .

עצרתי את הרכב באחת החניות , מביט על המראה האחורית של הרכב שלי , הבטתי על בגדיי , מכנס ג׳ינס שחור אופנתי , חולצת טריקו של חברה מסויימת מעל ג׳קט עור שחור , ונעלי ספורט של חברת-אדידס.
ריח הבושם נישא באפי , חריף ומתוק ביחד – רענן .
יצאתי מהרכב , שולף את המפתחות מהחריץ ומכבה את המנוע הדולק , בודק שהסיגריות והמצית בכיס שלי עם הפלאפון והכסף , סוגר את דלת הפרארי האדומה – נעלתי את הרכב בשלט האוטומטי .
דוחף את המפתחות לאחד הכיסים שבגינס השחור שלבשתי , הוצאתי מהכיס הקדמי את קופסת הסיגריות שלי שולף אחת ותופס אותה בין שפתיי , מצמיד את הלהבה של המצית אל קצה הסיגריה ומדליק אותה – שואף את החומר אל ראותיי שהשחירו כבר ממזמן ונושף החוצה את העשן שמסתלסל מפי ומתפזר ברוח הקרירה של ניו יורק.
הבחנתי בשיער הבלונדיני המחומצן של נייל נשען על מכסה הבא.אמ.וו הכסופה שלו ולידו שני בחורות בבגדים יפים .
אי אפשר היה לפספס אותה , גם אם רציתי לפספס לא הצלחתי מבטי ישר נמשך אל שערה השחור הארוך והחלק שנח על גבה .
הארי עדיין לא הגיע , מעניין לאן הדפוק הזה נעלם עכשיו – אני זוכרת שראיתי אותו מאחורי כמה רחובות מכאן ואיבדתי אותו בתנועה הציבורית באיזה שהוא שלב.
התקדמתי לעברם מחזיר את הקופסה ואת המצית חזרה לכיסי וממשיך לשאוף שאכטות ארוכות מהחומר שבסיגריה שבפי.
״כול הזמן עם סיגריה בפה״ שמעתי את נייל אומר כשהוא מבחין בי , הבנות הסתובבו אלי , אור חייכה ואביה נשארה עם הבעה אטומה וקרה .
״הרגל תמיד נשאר הרגל״ חייכתי אל נייל לוחץ את ידו ומחבק אותו חיבוק גברי .
אומר לאור שלום עם חיבוק קטן ונשיקה על הלחי , פניתי להגיד שלום גם לאביה כמה שזה לא מצא חן בעיניי אבל למזל שתינו היא התחילה לצעוד ברחוב – ״קדימה הולכים?״ שאלה אותנו , לא ספציפית משהו פשוט זרקה את המילים לכיווננו הכללי .
זה איכשהו שרט אותי , למרות שהיא הצילה את שתינו ממבוכה קשה .
״נחכה להארי״ אמרתי להם , יותר לכיוון של נייל שחיבק ביד אחת את אור , ממתי נייל קשור כול כך לבחורה אחת ?
״הוא סימס לי מקודם , ג׳מה החליקה במקלחת וכנראה ששברה את הקרסול״ אמר לי נייל בעיוות פנים כואב למשמע הנפילה , חשבתי על ג׳מה בטח מרוב עצבים על הארי שיצאנו החליקה בלי לשים לב במקלחת , מסכנה .
״טוב , אז לאן הולכים?״ שאלתי באנחה קלה , מסתבר שנשארנו רק ארבעתינו ביציאה הלא מוסברת הזאת שנייל תיכנן.
״את האמת , אני ואור הולכים לאנשהו תבלו״ קרץ נייל ומהר שתיהם נכנסו אל הרכב של נייל משאיר אותי המום ואת אביה קפואה במקומה .
״מה?״ שאלתי המום כול כך , ואביה מיהרה לחזור את הצעדים שלקחה מקודם אל עבר הרכב , אור ונייל נופפו מבפנים ונסעו במהירות על הכביש מתרחקים מאיתנו ונעלמים מאחורי הפנייה של הכביש ליד הבניינים האפורים.
״אני לא מאמינה עליה!״ צעקה אביה בקול , פנייה סוף סוף לא הביעו את ההבעה הקרה שלה , אלה הבעה מלאה עצבים כלפי אור ונייל שהשאירה אותנו לבד .
זה היה התכנון שלהם מההתחלה , לגרום לנו לצאת ביחד , אני לא מאמין על הילד הזה .
״בואי אני אקח אותך לבית״ נאנחתי , יודע כבר ששום דבר לא יצא מהדבר הזה, זרקתי את הסיגריה שבפי ודרכתי עליה מכבה את האש , פותח את הרכב המפואר עם השלט האוטומטי .
אביה התקרבה לעברי , עצבנית כול כך מכף רגל ועד ראש ולחייה סמוקות באדמדם בוהק .
״המפתחות של הדירה אצלה !״ נאנחה ולא ידעה עוד מה לומר , מצביעה בעדה בעצבים לכיוון הכללי שאור ונייל נסעו ואז שמטה את ידה לצידי גופה הרזה , אני בעצמי לא ידעתי מה לומר לה עכשיו .
״אז מה את רוצה לעשות?״ שאלתי נאנח גם אני לבסוף ומביט על פנייה היפות של אביה העצבנית העומדת מולי .
היא שתקה , היא לא ענתה רק צעדה על עקבייה אל עבר הרכב שלי והתיישבה במושב הנוסע לצד הנהג .
״אוקיי?״ מלמלתי יותר לעצמי מלאביה שכבר סגרה את דלת הרכב שלי .
שבתי על עקבותיי צועד אל עבר הרכב ומתיישב במושב הנהג , ״פשוט בוא נסיים את הערב הזה כמה שיותר מהר״ אמרה ולפנייה חזרה ההבעה האטומה והקרה שאופפת אותה בדרך כלל .
״אז לאן את רוצה ללכת ?״ שאלתי שוב מכניס את המפתח לחריץ הכסוף ומתניע את רכב הספורט האדום .
״מה שבא לך״ מלמלה והביטה לחלון , אפילו לא מסתכלת לעברי , לחצתי על הגז ונכנסתי להילוך אחורי , נוסע לכיוון הבניין הנטוש של רמירז , יש עכשיו מסיבה , אולי לפחות להשתכר היה טוב.