what makes you BEAUTIFUL! פרק 31

פרק 31
"מה המשמעות של הנשיקה הזאת?" שאלתי את זאיין, מחוייכת, כשניתקנו את הנשיקה.
"תגידי לי את.." הוא ענה לי, מחייך את חיוכו הכובש, וחזר לנשק אותי. בדיוק כמו שרציתי. בדיוק התוכנית שתכננתי לעצמי בראש מאז שעלינו למטוס, וסיכמנו כולנו ביחד שנביא איכשהו את קים לכאן. תכננתי שאני אגרום לו להבין שזהו. היא לא תחזור יותר.
הדלת נפתחה, בכניסה היה הארי.
"אנחנו עולים שו….. מה קרה כאן?" הארי אמר, ואנחנו ניתקנו את הנשיקה בחיוך. "אז אתם..?"
"כן.." אמרתי בגאווה. זהו זה, סיימתי את כל התכנונים. זאיין מאליק ואני התנשקנו. וזה כן הולך להתפתח, כי גם זאיין מעוניין בזה.
"מזל טוב לכם.. אבל מה עם..?"
"אל תזכיר אותה.." זאיין אמר, מרכין את ראשו. "אני עם זואי עכשיו, וככה זה מושלם." הוא אמר להארי, והארי הנהן.
"אוקיי.. אז אתה בא לבמה?" הוא שאל אותו, וזאיין קם. אני קמתי אחריו, סובבתי אותו, נתתי לו נשיקה על הפה, ועזבתי אותו. נתתי לו להמשיך להופיע.
מי היה מאמין שלפניי חודש-חודשיים, אני הייתי המעריצה הזאת שחולמת להתנשק עם זאיין מאליק? מי היה מאמין שלפניי חודש-חודשיים אני הייתי המעריצה הזאת שחולמת לגור באותו בניין עם וואן דיירקשן, שלא נדבר על אותו בית עם אחד מהם?
זהו, החלום התגשם. סוף-סוף העפתי את קים הזאתי מהחיים שלי.. כאילו שבאמת היה אכפת לי ממנה או מההורים שלה ..
הלכתי לכיוון חדר ההקלטות. אבל לא בתוך החדר שמקליטים בו, אלא חדר הבקרה [אתן יודעות למה אני מתכוונת, נכון?]
הפעלתי את המיקרופון, שלי ושלה, והתחלתי לדבר.
"את יודעת שגם אם את תצאי מכאן, את וזאיין לא תהיו ביחד, נכון?" אמרתי לה, בנימה מרושעת. "אני והוא ביחד עכשיו .."
"אני לא מאמינה לך.." שמעתי אותה אומרת, ומתקרבת למיקרופון. "אני לא מאמינה למילה שיוצאת מהפה שלך יותר."
"אני לא צריכה את האמון שלך.." אמרתי לה, שמחה. "אני וזאיין ביחד, ואם את לא מאמינה לי.. לא צריך. אני לא עושה את זה כדיי שתוותרי עליו, אני עושה את זה כדי שתדעי שהוא תפוס!" אמרתי לה, והיא הסתכלה עליי לא מבינה.
"למה שזאיין ירצה אותך?" היא שאלה אותי. "למה שזאיין ירצה אותך אחריי שהפרדת בנינו ?"
"ולמה שזאיין ירצה אותך אחריי שפגעת בו ככה? אחריי שאמת לו שאת לא רוצה להיות איתו בקשר יותר, ושאת רוצה לשכוח אותו.. הוא ממש נפגע שתדעי." אמרתי, צוחקת צחוק מרושע. [כמו בסרטים חחח!]
"מ..מה? אני לא אמרתי לו דבר כזה.." היא אמרה לי.
"זה מה שהוא שמע… ממני." אמרתי, פותחת את הדלת בחדר. "חבל שאת והוא לא תהיו ביחד.. נכון?"
יצאתי מהחדר, מרוצה מעצמי.
*נקודת המבט של קים.*
היא עשתה את הטעות של החיים שלה! היא השאירה את הדלת פתוחה, את המיקרופון שלי פתוח. אני יכולה לצעוק לעזרה!
התחלתי לצעוק, בתקווה שמישהו יעזור לי.
צעקתי
וצעקתי
וצעקתי
ושניה לפניי שאיבדתי תקווה.. פתאום ראיתי את… הארי? כן, זה היה הארי!
"קים? מה את עושה פה? לא הלכת הביתה?!" הארי אמר, מופתע, ונכנס לחדר הבקרה.
"לא רציתי ללכת הביתה! זואי נעלה אותי פה.." אמרתי לו, שמחה שמישהו מצא אותי. "אתה יכול לפתוח לי את הדלת? היא נפתחת רק מבחוץ.."
"כמובן!" הוא חייך אליי, ומיהר לפתוח את הדלת. חיבקתי אותו.
"ממש ממש תודה!!" אמרתי לו, שמחה. ניתקנו את החיבוק.
"הכל בשבילך .." הוא אמר לי, וחייכתי אליו.
"זואי הזאתי.. אני לא מאמינה שסמכתי עליה." אמרתי להארי, בעיניים דומעות.
"אל תהיי עצובה.. היא רימתה את כולנו."הארי אמר לי, וחיבק אותי חיבוק מנחם. "ורק שתדעי, את שרה ממש יפה. ידעתי שאפשר לסמוך על הטעם של זאיין.." הוא אמר מצחקק, וצחקתי איתו, עדיין עם עיניים רטובות ואדומות מדמעות.
"הארי .. תודה." אמרתי לו, והוא הסתכל עליי מחייך.
"על מה תודה?" הוא שאל אותי, מבולבל.
"על הטרמפ שאתה הולך לתת לי.." אמרתי לו, והוא צחק.
"טוב, בואי.. אני אבקש מפול שייתן לך.."
"פול זה זה שהביא אותי לכאן, נכון?" שאלתי אותו, והוא הנהן. "חשבתי שהוא רוצה לחטוף אותי .. -,-"
"הוא די מפחיד, אבל הוא לא יחטוף אף אחד.." הארי אמר לי צוחק מהמשפט שפלטתי הרגע. "עכשיו בואי נלך לזואי וזאיין לפניי שהם ילכו.." הלכנו לכיוון חדר ההלבשה של זאיין, ושם ראינו את זואי וזאיין מתנשקים. מראה ששבר את ליבי.
"מה היא עושה כאן?" זואי שאלה, לא מבינה אין השתחררתי משם.
"הארי שחרר אותי!! למה נעלת אותי שם?!" שאלתי אותה בטון תקיף, וזאיין קם מהספה שעליה הם התנשקו.
"מה קורה כאן??" זאיין שאל, מבט מבולבל על פניו.
"מה שקרה, זה שהחברה שלך נעלה אותי בחדר ההקלטות, ואמרה שהלכתי.." אמרתי לו, ושילבתי את ידיי בכעס.
"זה ממש לא נכון! למה את אומרת עליי דברים כאלה?" זואי נעמדה ממקומה ושילבה את ידיה כמוני, ונעמדה מאחוריי זאיין.
"אולי תפסיקי לשקר? זה מה שאת עשית מאז שבאנו לקנדה. לשקר!" אמרתי לה, עצבנית מזה שהיא מנסה עוד להכחיש.
"אני כבר הפסקתי לשקר! למה את אומרת ככה? רק כי עכשיו אני חברה של זאיין? זאת לא אשמתי שהחלטת לחזור פתאום.."
"זואי, את השקרנית פה.." הארי התערב. "אני מצאתי אותה נעולה בחדר ההקלטות."
"זאת כל כך בעיה להיכנס לחדר ההקלטות ולשחק אותה נתקעת שם, רק כדיי להאשים אותי?" זואי שאלה, ואני התעצבנתי.
"אני לא מאמינה שהייתי החברה הכי טובה של שקרנית כמוך.. " אמרתי מרוב עצבים, וראיתי אותה מתיישבת על הספה וממלמלת לעצמה דברים.
הארי הלך לכיוון הדלת, ופתח אותה. "אני אבדוק לבנתיים אם פול יכול להסיע אותך.." הוא אמר לי, ויצא מהדלת.
"קדימה, זאיין. תבחר בה כמו תמיד.." אמרתי לו, והשפלתי מבטי. "אני לא מאמינה שאי פעם אהבתי אותך.."
"אבל אם אהבת אותי, למה רצית ללכת?" הוא שאל אותי.
"זה מה שאני אומרת ! היא נעלה אותי!!"
"לא התכוונתי מכאן.." זאיין תיקן אותי, ואני הסתכלתי עליו עצבנית. "התכוונתי, למה רצית ללכת מקנדה ולא להקשיב לי?"
"כי הייתי פגועה ממך, וגם היו לי את כל הסיבות למה ללכת.." אמרתי לו, ודמעה זלגה על הלחי שלי. "מזה נזהרתי כל החיים שלי. בחיים לא רציתי להתאהב, וזה הלך לי טוב כי אף אחד לא התחיל איתי או נתן לי את המספר טלפון שלו.. חוץ מהבחור שנתן לי כשהיינו בבית של אנאל הזאתי.." אמרתי לו, והוא התקרב אליי יותר. הלכתי צעד אחורה.
זאיין הסתכל אחורה, על זואי שהסתכלה עלינו כועסת ו'בוכה', והסתכל עליי בחזרה. "אני לא יודע.."
"מה אתה לא יודע?" שאלתי אותו, וראיתי אותו מתיישב על הספה, רחוק מזואי.
"אני לא יודע מה לעשות.." הוא אמר, והשפיל מבטו. "זואי היא החברה שלי.." ראיתי את זואי מסתכלת עליו מחייכת, ואומרת לו בלי קול 'אני אוהבת אותך.' והוא מחזיר לה 'גם אני'.. כאן כבר לגמריי נשברתי. נשברתי !
"אם טוב לך עם זואי תבחר בה.. חבל שאני אהרוס לכם רק כי אני צודקת. אני פשוט אלך ולא אראה את עצמי יותר.." אמרתי, והסתובבתי לכיוון הדלת. יצאתי מהחדר, משאירה אותם לבד.
כמובן שרצתי לשירותים. נכנסתי לאחד התאים, לקחתי את הסכין, והתחלתי לחתוך.
אני שונאת אותו.. אני שונאת אותה.. אני שונאת את העולם הזה.. אני שונאת את עצמי..
אני שונאת.. אני שונאת..
ופתאום, ראיתי פרצוף מוכר נכנס לאותו התא. שיט !