מציאות מדומה 1D עונה 2 – פרק 55
~~~נקודת המבט של אלה~~~
הגיע היום השלישי בצרפת, עדיין קצת גשום וחורפי והאמת שדיי נמאס לנו להישאר תקועים במלון עם האוכל הזה, אז החלטנו ללכת למסעדה הכי קרובה באיזור. המארחת מצאה לנו שולחן מספיק גדול לכולנו והלכנו להתיישב. הורדנו מעצמנו את המעילים והצעיפים והושבנו אותם למאחורי הכיסאות.
"מישהו שמע כבר מליאם?" אביה שאלה מסתכלת בתפריטים. "כן, לפני עשר דקות הוא אמר שעוד רבע שעה הוא בא והוא מגיע עם מישהי" נייל עדכן אותנו וכולנו היינו דיי מופתעים. מתי הוא הספיק להכיר מישהי?? וואו אני שמחה בשביל ליאם, כבר הרבה זמן הוא לא בקשר ואני מקווה שהוא מצא לו מישהי טובה. "מישהי? מה זה אמור להביע?" זאיין שאל עם חיוך. "זה אומר שאולי סוף סוף גם ליאם מצא בת זוג" דניאל אמרה וגם היא נראתה מאושרת בשביל ליאם, מה שהזכיר לי…. "תגידי, דניאל… את ונייל רוצים להסביר לי למה היה שלט 'נא לא להפריע' מחוץ לחדר המאוד 'שקט' שלכם?" שאלתי עם גבות מורמות ופתאום כל הראשים הופנו לנייל ודניאל שבמקרה ישבו אחד ליד השנייה. לא יכולתי שלא להסתכל על הפרצוף של לואי שהיה נראה שהוא ממש אבל ממש לא רוצה להיות שם עכשיו… ידעתי!
"סתם… אני ונייל בחרנו להעביר את הלילה בדרך מעניינת יותר, לא סיפור כזה גדול…" וואו… בהתחלה חשבתי שיש בין דניאל לנייל משהו אבל אחרי המשפט הזה, ואחרי שנייל לא היה מופתע או כועס מההסבר הזה, אני מסתכלת על הדברים בצורה שונה… אולי אחרי הכל אין בינהם איזה סיפור אהבה…
חבל, עד שחשבתי שהיא מתחילה להתגבר על לואי…
"להעביר את הלילה בדרך מעניינת יותר…? טוב זה בהחלט היה נשמע מעניין, תסמכו עלי, לואי ואני היינו בחדר הסמוך, שמענו הכל" אוליב אמרה שצחקה טיפה וגרמה לכולם לצחוק חוץ מלואי שסתם ניסה להראות רגוע.
לא עבר הרבה זמן עד שליאם נכנס יד ביד עם בחורה יפייפיה, שיער בלונדיני, אבל אפשר היה לראות שהוא צבוע בגלל השורשים החומים שלו, עיניים בהירות קטנות והייתי נותנת לה גיל 20, אולי אפילו 21.
הם ישבו שניהם אחד ליד השנייה בשולחן וכולנו הסתכלנו עליהם בשקט. "תכירו זאת בלייק.. נפגשנו ביום של פגישת המעריצים, לפני יומיים ו…. זרמנו משם" ליאם הסביר כולו נבוך ואני חושבת שזה היה חמוד. כולנו אמרנו לה שלום ולחצנו ידיים ובסך הכל היא נראת בחורה נחמדה. "במה את עובדת בלייק?" שאלתי אותה מנסה להראות נחמדה. "אני מדריכה במוזיאונים, בעיקר כאן בצרפת אבל יש שליחויות פה ושם" היא חייכה חיוך מסנוור וכולנו הנהנו כי זה מה שעושים בדרך כלל כשאין מה להגיד.
"אז את והארי יוצאים נכון?" היא שאלה והנהנו. "ואת ולואי.." היא הסתכלה לכיוון אוליב ולואי, כאילו הסבירה לעצמה רק כדי להיות בטוחה. "ואת..?" היא שאלה את דניאל כאילו ממש מתחקרת את כולנו. דניאל פתחה את הפה במטרה להציג את עצמה אבל הארי מיהר להגיב. "זאת דניאל והיא יוצאת עם נייל" הוא אמר עם חיוך וראיתי איך שניהם ישר הסתכלו עליו. "היא לא!" לואי מיהר להגיד וישר כל הראשים שלנו הסתובבו ללואי וראיתי כמה הוא התחרט והבין מה הוא עשה אז הוא ישר נשכב אחורה לכיסא שלו בשקט כאילו כלום לא קרה. "אנחנו לא יוצאים… אנחנו רק…. ידידים, טובים, מאוד" דניאל מיהרה לתקן ונייל הסכים איתה ואישר הכל. בלייק הנהנה קצת מבולבלת אבל בכל זאת שמרה על חיוך ומשם ישר התחלנו להזמין. הארי ואני הסתכלנו על התפריט שחלקנו ביחד והארי כמו ילד קטן פשוט לא הפסיק לצחוק על השמות המצחיקים שהיו בתפריט. "אלה… אלה תראי" הוא אמר בשקט מצחקק והסטתי את העיניים לכיוון האצבע שלו שהצביעה על שם מסויים בתפריט. "רשום כאן אורגזמה או שאני מדמיין?" הוא אמר ממש מת להתפקע מצחוק ואני פשוט גילגלתי עיניים אבל צחקתי בכל זאת כי איך אפשר שלא לצחוק שהמושלם הזה יושב ליידך וצוחק מהדבר הכי שטותי בעולם.
"אלה…" הארי התקרב אלי לוחש לי באוזן. "הממ?" שאלתי אותו לא זזה מהמקום שלי. "בואי לשירותים" הסוטה הקטן הזה שאלוהים יעזור לו. ישר גילגלתי עיניים אבל לא יכולתי שלא לחייך ולצחוק. "הארי…" לחשתי לו בחזרה בצורה הכי מתגרה שאפשר וראיתי את החיוך שלו עולה מאוזן לאוזן כמו ילד קטן. "הממ" הוא שאל בחזרה נושך את השפתיים של עצמו. "אני בהריון" לחשתי לו בחזרה בשקט וזה גרם לו טיפה לצחוק, זה מצחיק שהוא שוכח את זה כל הזמן מרוב הצרכים הדחופים שלו.
"אלה אני עוד שנייה מת פה אני לא יכול יותר" הוא אמר בין צחוק וצחקתי ביחד איתו. "אתה תהייה בסדר" אמרתי עם חיוך וכל מה שהוא עשה זה להסתכל עלי ולחייך עם הגומות המתוקות האלה ולתת לי נשיקות קטנות על הלחי והפה.
פתאום המלצר שלנו הופיע וביקש את ההזמנות שלנו, כולנו סיימנו להזמין והמלצר התכוון ללכת לפני שחזר טיפה אחורה שוב. "אני מכיר אותך מאיפשהו?" הוא פנה לדניאל והיא נראתה קצת מבולבלת, כאילו לא הבינה שהוא מדבר אליה. "אני… לא חושבת…" היא אמרה מבולבלת. "אהה, לא את צודקת. לא הייתי שוכח יפה כמוך" הוא אמר וקרץ לה לפני שהלך עם ההזמנות שלנו חזרה למטבח. ישר כולנו הסתכלנו על דניאל מופתעים אבל היא הייתה אדומה כמו עגבניה. מנסה להסתיר את עצמה מאחורי השולחן. "דניאללל!" אביה אמרה עם חיוך כולה מאושרת. "אנחנו לא נדבר על זה יותר לעולם" היא אמרה בשקט מבויישת. "לכי לבקש את הפלאפון שלו!" אוליב הציעה וישר כולנו התחלנו להציק לה והיא נרתעה. "לכי!" "לכי כבר!" "נוו דניאל" "קדימה לכי לפני שהוא חוזר!" "דניאל אם את לא הולכת אני הולך!"
"אוקיי מספיק היא לא רוצה!" לואי הפסיק את גל ההצקות שלנו וכולנו פתאום השתתקנו והסתכלנו עליו. "אוקיי אוקיי מציקים אני הולכת, אבל אני לא הולכת לעשות עם זה שום דבר, זה רק כדי שתפסיקו להציק לי" היא אמרה לפני שקמה לאט. "לאן את הולכת?" לואי שאל אותה כשהיא כבר עמדה, מוכנה ללכת. היא הסתכלה עליו קצת מוזר כאילו זה לא היה ברור מאליו. "למטבח, לדבר עם המלצר" היא אמרה מבולבלת. "אבל…. את לא יכולה" הוא אמר וכולנו הקשבנו לשיחה שלהם כאילו זה קשור לכולנו. היא הסתכלה עליו מבולבלת לכמה שניות לא מבינה מה הוא רוצה מהחיים שלה וככה גם כולנו. "וזה למה..?" היא שאלה מבולבלת עם גבות מתחברות. הוא הסתכל עליה לכמה שניות בלי להגיד כלום.
"כי…. כי….– אמ.. כי זה אסור במחינת תקן הבריאות" הוא אמר והיא הסתכלה עליו ממש מבולבלת. "מה אתה ממציא לי שטויות לואי? אני בסך הכל הולכת לקרוא לו"
"אני בסך הכל אומר שזה לא חוקי ואת עוברת על החוק אם תעשי את זה" למה הוא מזיין בשכל?
"אתה רציני איתי?" היא שאלה עכשיו נראתה טיפה כועסת.
"אני פשוט אומר שאני לא רוצה שיעיפו את כולנו מהמסעדה רק בגלל שאת מנסה לקבל זיון!" כולנו נשארנו פעורי פה מהתגובה המחרידה שלו, במיוחד דניאל שלא הבינה מאיפה זה בא. אבל הכי לא היה לי נעים מבלייק או מאוליב… בעיקר מבלייק שהייתה מופתעת, דיי הרבה מופתעת, וליאם לא ידע איפה לקבור את עצמו.
"אווווקיי…" דניאל מלמלה לעצמה בנשימה אחת כשהתיישבה בחזרה לאט על הכיסא. לואי נאנח לפני שקם מהמקום שלו. "אני… אני צריך קצת אוויר, חם פה מדי" הוא אמר לפני שלקח את הג'קט שלו ויצא החוצה.
פתאום בזמן הכי לא מתאים המלצר חזר עם המנות שלנו, שוב קורץ לדניאל שלא הייתה הכי במצב רוח. "היי תגיד, מתי המשמרת שלך נגמרת?" דניאל פתאום שאלה את המלצר כשסיימה לשחק עם המזלג שלה באוכל וישר כולנו הרמנו את הראש אליה. המלצר חייך טיפה לפני שענה לה. "עוד שעה, למה?" הוא שאל עם טיפה חיוך. "מעולה, כשתסיים תחכה לי" היא אמרה וחייכה חיוך קטן אליו, הוא נתן הנהון קטן לפני שהלך בחזרה לעבודה שלו.
אני רק מקווה שדניאל לא החליטה להשתגע או משהו, אני מקווה בשבילה שהיא שומרת על קור רוח… לואי פשוט עושה לה את המוות ואני לא מבינה למה. הוא הבנאדם האחרון שרוצה לפגוע בה…
תגובות (8)
את חייבת להמשיך עכשיו דחוףף זה מדהימים
אעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאע
הסיפור הכי מושלם בעולם….תמשיכי!!!!!
אווווו!
למה? !
נייל ודניאל יכולים להיות זוג חמוד!!!!
חחח תמשיכי
נאניאל / דנייל כי יש כבר דייל של דמי נייל ואאעע דיי אני דייל שיפר :0
אני מתההההההההההה חעחעחעחע אני גרועה בשמות
זה מושלםםםםםםםםםםםםםם
אני מאוהבת בזה קשוותתתת
פליזוש המשך זה מדהיייייםם
לאאאב יווו
בבבבבבקשההההה אני מתחנננננת תעלי היום עוד פרק!!!
אני מאוהבתתתתתתת מ-א-ו-ה-ב-ת בסיפור המדהיייים והמושלםםםם הזהההה ;))
כמה אני יכולה כבר עם השלמות הזההה !!!
אנ אפשר אני חייייבת המשך כי זה כול כל מדהייים
אז תמשיכייייייייייי!!!
אוהבתתתתת אותךךךך לאב ❤❤❤❤❤
מושלםם תמשיכייי
תמממשששששיייככככיייי!!!!
יייאאאאוווווווו אניייייי מתהההה עלייייךךךךךךך!!!!!!
את כותבתתתת מווששללםםם!!
נקרעתי בפרק הקודם עלק 'כן דניאל' וואי הרגתת אותיי!
אין את תותחייתתת פשוט תותתחית הקטע של התפריט היה פשוט כזה מושלם את לא מבינה כמה צחקתי שקראתי את הקטע ונזכרתי בתמונה שהארי העלה לאינסטגרם!!
אתת חייבת להמשייךך חייבתת אוהבתתתת!!! ♥♥♥♥♥♥♥♥