ככה לנצח
לשקוע בבדידות.
לתת לה לכסות את שאר הרגשות,
בשכבה גדולה, צפופה,
כדי שלא יוכלו לברוח.
לא נזדקק יותר לאהבה,
נוכל להיות ממורמרים לנצח.
לא נזדקק יותר לחברה,
נוכל לחיות בודדים לנצח.
לשקוע בבדידות.
היא צובעת אותנו באפור חזק,
מרחיקה מאיתנו את כל הצבעים,
כדי שלא נרגיש מאושרים.
ועכשיו יש חושך אחד גדול,
מה יקרה אם נטבע בשאול?
ואור גדול מגיע פתאום,
מתחיל לחבר חלקים.
חלקים מלגו, קטנים גדולים.
והוא בונה אותי מחדש,
והוא מתגלה כאחד כמוני,
אדם.
ואז אני את ידי מושיטה,
והוא אותה תופס,
ואנחנו משוטטים לנצח בחיפושים,
ככה לנצח.
תגובות (5)
ספיר?
השיר שלך כרגיל מושלם,
אבל….. אני מבינה שאת קוראת את הסיפור שלי "הכול בגלל התעללות מילולית…"
אז עשיתי פרק אחרון:(
אם את שואלת למה, זה בגלל שלי אין הרבה……..
לא משנה.. תכנסי ותראי,
אה וכמעט שכחתי,
הודעתי לך שם, על כול התגובות הטובות שלך,
באהבה אילנה :)
מדהים!
כתיבה נהדרת! ;-)
ובקשר לרעיונות את צודקת, תמיד בשעות הקטנות של הלילה צצים לי רעיונות.
ספירוששש!!! מילה שאת כתבת בדיוק את מה שאני… את כותבת מאוד יפה ואני תמיד כותבת בלילה זה באמת שעה של שקט שעוזרת לחשוב
אהבתי מאוד מדרגת 5
אוהבת שרית
וואו! ספירוש הכתיבה שלך נעשית יותר ויותר יפה. כל הכבוד!
התיאורים יפהפיים והשיר מעורר מחשבות. אהבתי מאוד : )
רק דבר אחד- "מה יקרה אם נתבע בשאול?" כותבים "נטבע" ולא "נתבע", אלא אם כן התכוונת "נתבע" מלשון לתבוע דבר מסוים, (כלומר לדרוש משהו…)
אם זה מה שהתכוונת אז תתעלמי : )
אה תודה שתיקנת ^^"
ותודה לכן =))