אז מה דעתכן ?!
5+ תגובות ממשיכה :)

פושעת ומפורסמים -5- לקפוץ. אני קפצתי.

06/08/2013 1403 צפיות תגובה אחת
אז מה דעתכן ?!
5+ תגובות ממשיכה :)

א. אז סורי לא היה לי מקום להכניס את הדמויות החדשות ניראלי הן יכנסו בפרקים הבאים.
ב. אני יודעת שזה בז'אנר מרגש כי לפי דעתי זה אחד הפרקים המרגשים שעשיתי.
ג. זה מותח כמו לא יודעת מה !!!!
ד. אני ימשיך ויעלה הכי מהר שאני יכולה בתקווה שהיו מספיק תגובות .

פרק -5-
פכחתי את עיניי מוצאת את עצמי בבית החולים .
היתישבתי רואה מסביבי את כל הבנים ישנים בתנוחות שונות .
לואי על הארי , זאין ונייל אחד ליד השני ואת ליאם יושב לידי ישן.
היתישבתי על המיטה מסתכלת על הידים החבושות שלי, על הרגלים שגם חבושות.
על שידה ליד המיטה היה הבגדים שלי בשקית.
הסתכלתי על החולצה הלבנה שהיתה ספוגה דם.
חייכתי.
נישכבתי אחורה מחייכת.
זאת הרגשה טובה כל כך. כאב.
כאב זה נעים. זה מרגיע.
באפי היה ריח של בית חולים.
הם הולכים לסיבוב הופעות. אני לא יראה אותם חמישה חודשים.
ביד היה לי אינפוזיה.
"סעמק" לחשתי .
לא רק שזה מגרד זה גם כואב.
התחלתי לגרד את זה .
שלוש… שתיים…. אחת…. אמרתי ותלשתי את זה.
אחחחחחחחח צרחתי בלב אני לא רוצה להעיר אותם.
מסתבר שזה היה מחובר למכונה של הביפים.
למה?
כי פתאום זה עשה רעש אחיד כזה טוווווווווו.
ליאם קפץ במקומו וכל הבנים גם.
"מה אלי מה קרה למה זה מצפצף" שאל ליאם.
"אני רווווחח" אמרתי מצחקקת .
"זה לא מצחיק מה קרה" שאל זאין.
"אה האינפוזיה או מה שזה לא היה גירד לי אז הורדתי את זה" אמרתי מושכת בכתפיים.
"יאו הבהלת אותי" אמר הארי ורץ לחבק אותי.
"אחמ" אמר ליאם . ידעתי מה הוא חושב.
"קנאי" אמרתי בזמן שעשיתי שיעול מזויף.
כולם צחקו על ליאם.
"אלי אני אוהב אותך" הוא אמר וגרם לכולם לסתום.
"מה" לחשתי.
"אני אוהב אותך טוב?!" אמר את זה שוב מהר .
הוא ברח החוצה. כמתי מהמיטה מהר מידי. קיבלתי קצת סחרחורת.
הבנים התקרבו לעזור.
"אל בבקשה אל" אמרתי הולכת לאט לאט לכיוון שליאם ברח.
השמלה הזאת של בית החולים מאוד מעצבנת וככה אני ניראת כמו רוח.
הסתכלתי לכל כיוון מחפשת אותו.
"סליחה את מכירה את ליאם פיין" שאלתי איזה ילדה אחת.
"ברור מוואן דיירקשן" אמרה מחייכת.
"כן, וואן ביירקשן. ראית אותו" שאלתי אותה .
"וואן דיירקשן, וכן הוא הלך לכיוון הזה" אמרה והיא הצביע למדרגות .
"טנקיו" אמרתי והלכתי לשם.
עליתי במדרגות עד המרפסת. רואה אותו יושב מסתכל למטה.
"לי" שאלתי מתקרבת עליו.
"היי אלי" הוא אמר לא מסתכל עלי.
היתישבתי מימולו. מסתכלת על הפנים שלו. הם קצת אדומות.
"אתה בוכה" שאלתי רועדת. למה הדבר שאני הכי טובה בו זה להכאיב לאנשים?!
"לא" הוא שיקר. אני לא מאמינה שאני עדין אוהבת אותו.
"לי פליז דבר איתי" אמרתי. מתחננת שהוא יגיד משו לפחות שידבר.
"את אמרת 'לי' " שאל אותי מרים את הראש מנגב כמה דמעות.
"כן זה הכינוי שלך" אמרתי מחייכת קצת. הלחיים שלי קיבלו במעט גוון ורדרד .
"אלי, אני מצטער כל כך. כל זה באשמתי" אמר מרים את ראשו.
הרמתי את ידי מהססת קצת. ניגבתי דמעה קטנה שהייתה על השפתיים שלו.
"זה לא באשמתך!!! אני משוגעת" אמרתי מחייכת חיוך שבור. עצוב לי.
"את לא" אמר והתעצבן קצת.
"כן"
"לא"
"כן"
"לא"
"לא"
"כן" הוא אמר אחרי שבילבלתי אותו.
"חה אמרתה כן" צחקקתי.
"ואת אמרת לא" התחכם איתי. עשיתי פרצוף חמוץ.
היתה שתיקה יפה כזאת כאילו היא אומרת הכל.
הרמתי את ראשי מסתכלת על השפתיים שלו. על השרירים שבולטים מחולצה שלו.
על השיער המורם קצת בצבע חום בהיר. ואז לבסוף הסתכלתי על עינייו .
העיניים שמהפנטות . העיניים שממיסות אותי.
העיניים התמימות והאוהבות שלו. הוא הסתכל עלי גם.
הורדתי את הראש משחקת עם החלוק או מה שזה לא יהיה.
אני מפחדת שהוא יעזוב . אני מפחדת שהוא יתאהב פתאום במישי וישכח אותי.
אני שבורה כל כך. ממש כמו המראה בבית. הסתכלתי על הידים לי.
חבושות. למה אני צריכה את זה בכלל?! פשוט קרעתי את זה מהידים שלי.
"מה את עושה" ליאם שאל מבוהל .
"אני לא אצטרך את זה" לחשתי . התרוממתי ועמדתי.
התקדמתי לכיוון הקצה של המרפסת. ליאם עדין היה בשוק מאחורי.
עליתי על החומה .אני עומדת לקפוץ לא אכפת לי.
הוא מיוחד. ביום בקושי התאהבתי בו. יש בו משו מדהים. מגיע לו מישי אחרת.
"אלי רדי" צעק ובא למשוך אותי. אבל אני כמעט נפלתי אז הוא עזב.
"מה את עושה" ליאם שאל מבוהל . או אהובי אתה לא מבין.
"אתה הולך. עם אתה תלך אני יהיה כל היום בI.B.F ואני לא ממש רוצה" אמרתי בשקט.
"אלי אל תעשי את זה" אמר ודמעות התחילו לרדת לו מהעיניים.
ניגבתי אותן. לקחתי את ידו ושמתי אותה על הבטן שלי.
"עם אתה אוהב אותי תדחוף אותי" אמרתי מחייכת חיוך עצוב.
עשיתי כל כך הרבה רע לאנשים. אני לא יכולה להמשיך.
הוא הזיז את היד והלך אחורה.
הסתובבתי ממנו. לא יכולה לראות אותו.
"אני אוהבת אותך. אני לא מאמינה שאני התאהבתי בתוך יום בקושי" אמרתי והדמעות ירדו לי גם.
"אלי בבקשה לא" שמעתי מאחורי את ליאם. הוא החזיק לי ביד.
"לא ליאם. אנחנו מהקומה ה10 אני לא ישרוד ואתה תוכל להמשיך הלאה" אמרתי לוקחת לעצמי את היד.
עצמתי עיניים. הסתובבתי עליו מהר. מסתכלת עליו . כולו אדום מדמעות.
"לך תמצא מישי שתואהב אותך, תשכח ממני" חייכתי אליו.
קפצתי אחורה. ליאם הסתכל עלי מלמעלה מנסה לתפוס אותי אבל לא מצליח.
הכל עבר לי בהילוך איטי. חייכתי. השיער לי התפרע מהרוח.
שמעתי צרחות מלמטה. מתעלמת. וממשיכה לחייך.
"אני אוהבת אותך" צרחתי לליאם שעדין הסתכל עלי. הוא עדין בכה.
שהגיע עלי. חייכתי. עצמתי עיניים.
אחרי כמה שניות הרגשתי את האדמה פוגעת בי.
אנקת כאב ניפלטה מיפי. וראיתי את הארי עומד בצד בהלם.
הוא רץ עלי. לואי נייל וזאין היו איתו. נישארו לי כמה שניות עד שאני ימות.
ראיתי את ליאם רץ ודוחף את כולם מגיע עלי.
הוא דחף גם את הבנים. הוא נפל על הברכים לידי. בוכה כמו משוגע.
"אלי בבקשה לא" אמר מנסה לדבר מרוב דמעות.
"אל תבכה לאב" לחשתי. העיניים איימו להסגר.
הוא הרים אותי מהר רץ לתוך הבית חולים. עיניי ניסגרו.
חושך . כל מה שהיה זה חושך.


תגובות (1)

תמשיכי מהררררררר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

06/08/2013 07:46
11 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך