המירוץ למיליון – פרק 22

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: תשעה צוותים ישראליים נחתו בקייב, עיר הבירה של אוקראינה, לאחר שהשלימו כבר שני קטעי מירוץ.
והערב: כיצד הצוותים יתמודדו עם ריקוד ההופאק האוקראיני המסובך?
המירוץ למיליון – מיד מתחילים.

(וולדימירסקה גורקה.)
~אורין ודור. בני זוג.~
"היינו צריכים להחליט למי שמים סיבוב פרסה, ובינינו? לא היה קשה להחליט."
"בכלל לא."
~
"שמים לדניאל ומאיה," אמרה אורין.
"ברור," הסכים דור.
~אורין ודור. בני זוג.~
"שמנו לדניאל ומאיה בגלל שהם מתנהגים בצורה מגעילה, וזה למה החלטנו לשים להם את הפרסה."
"אחרי מה שקרה באסטוניה, עם המריבה עם אלון וזה."
"הם פשוט מעצבנים."
~

"נטלי, יא עמה! שכחנו להצביע!" קראה גל.
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"נטלי האהבלה הזאת התלהבה כל כך מהריקודים שהיא שכחה לגמרי להצביע."
~
"אה," מלמלה נטלי.
"נו, בואי להצביע," אמרה גל!
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"היה לנו ברור שאנחנו שמות לאלון ויובל כי הם שמו לנו וכי הם גם ככה קיבלו עונש של קול אחד לפרסה, אז זה אולי יעבוד לנו גם."
~
"אלון ויובל?" שאלה גל.
"כן," אמרה נטלי.
~

"יאללה, רוי, למי שמים פרסה?" שאלה קורן.
~קורן ורוי. ידידים.~
"החלטנו לשים את הפרסה לדניאל ומאיה בגלל שהם ממש עולים על העצבים של כולנו כאן."
"פשוט לא התחברנו אליהם."
"כן."
"הם הזוג שאנחנו הכי פחות התחברנו אליהם, אז זה למה אנחנו שמים להם את הפרסה."
"בדיוק."
~

"יאללה, בואו נרקוד הופאק!" קראה נטלי.

"רוי, אתה בא?" שאלה קורן.

"דור, אתה נראה ממש כמו בבושקה," אמרה אורין.
~אורין ודור. בני זוג.~
"היה מצחיק לראות את דור עם הבגדים האלו של שנות הלא יודעת כמה."
"זה פשוט הזוי לחשוב מה עשינו בשביל מיליון שקלים."
"אבל זה היה חמוד לראות אותך ככה."
"אבל זה היה מביך."
"מה מביך בזה? את בסך הכל לבשת בגדים מטופשים וכל מדינת ישראל תראה את זה! מה מביך בזה?"
"תודה רבה באמת."
"תמיד כאן בשבילך."
~

(רובע פודול.)
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"אנחנו הולכות לנו ככה בפאנן, מצלמות וזה ופתאום אנחנו רואות את מייק ושון."
~
"היי, מה קרה?" שאלה נעמה.
"לא, אל תשאלו, מסתבר שלא צילמנו הכל," אמר מייק.
"אהה…" מלמלה ספיר.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"עד כמה שאני אוהבת את מייק ושון, די שמחתי שהם לא צילמו הכל, כי זה רק אמר שאנחנו עמדנו לעקוף אותם."
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"זה היה כל כך מתסכל לראות אותן. קיווינו שהם יתקעו יותר במשימת ההופאק."
~
"אתה ראית?" שאל שון.
"כן," אמר מייק.
"בוא נקווה שגם הן לא יצליחו."
"כן…"
~

(וולדימירסקה גורקה.)
"אבא, מצאתי," אמרה מעיין.
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"הגענו לפארק וראיתי שם קשת עצומה, אז ניחשתי שזה כנראה שם."
~
"צריכים להחליט למי לשים סיבוב פרסה," אמרה מעיין.
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"לא היינו באמת צריכים להתלבט הרבה."
~
"דניאל ומאיה," אמר אנריק.
"כן," אישרה מעיין.
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"הם כמו הכבשה השחורה של המירוץ, והם באמת מעצבנים גם אותי."
"וגם אותי."
"זה למה שמנו להם פרסה."
~

(במונית עם כפיר וגיא.)
"Are you sure you know the way?" שאל גיא.
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"לנהג לא היה מושג בכלל לאן אנחנו נוסעים, לאיזה כיוון, הוא לא ידע מי או מה הוא עושה."
"בקיצור – נדפקנו."
~
"אני מיואש…"
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"הדבר האחרון שרציתי זה שהמירוץ ילך בגלל נהג מטומטם."
~

"הנה, יובל, זה פה," אמר אלון.
שניהם פתחו את תיבת הרמז.
~יובל ואלון. בני דודים.~
"כשעברנו ליד לוח ההצבעה היה לנו ברור שהרבה זוגות לפנינו."
"למרות שראיתי את רובם גם בריקודים."
"נכון, אבל זה כבר הוריד לי את מצב הרוח."
~
"די ברור למי שמים," אמר אלון.
~יובל ואלון. בני דודים.~
"אחרי הריב באסטוניה, היה לי ברור ללא שום צל של ספק למי אנחנו שמים פרסה."
~
"דניאל ומאיה, הגיע הזמן שתחזרו לארץ," אמר אלון.
~

~קורן ורוי. ידידים.~
"אנחנו מסתכלים על כל שאר הזוגות, אנחנו רואים איך כולם רוקדים בצורה מזעזעת."
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"אני מסתכלת מצד ימין, רואה שם את יובל רוקדת כאילו תקעו לה דג פיראנה בשמלה, מצד שני רואה את אנריק רוקד כאילו מחשמלים אותו. זה היה כל כך הזוי."
"ורק נטלי הצליחה לעשות את זה בצורה מקצועית."
"כן."
"זה התחיל להפחיד אותי."
~

"וואי, נטלי, תותחית!" קראה גל.
"יאללה, גל, תעשי גם את," אמרה נטלי.
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"איזה כייף היה לתקתק את המשימה במהירות בזמן שכל שאר הצוותים איתנו."
~

~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"אנחנו רואים את כל הזוגות באמת מתקשים בריקוד, ורק הפרחות מצליחות ככה, וגם די טוב."
~
~קורן ורוי. ידידים.~
"רק נטלי נראתה כאילו היא באמת יודעת מה היא עושה."
"זה היה מוזר כל כך לראות את זה מהצד."
"נכון."
"זה היה פשוט הזוי."
~

(רובע פודול.)
"יאללה, מייק, נראה לי צלמנו הכל," אמר שון.
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"באיזשהו שלב בדקתי, ספרתי את התמונות, באמת הייתה לנו תמונה אחת יותר, אז פשוט המשכנו הלאה בתקווה שהפעם סיימנו."
~

"את חושבת שזה הכל?" שאלה ספיר.
"נראה לי," אמרה נעמה.
שתיהן הגיעו אל תיבת הרמז ושלפו את הרמז הבא.
"כעת עליכם לשלוח בעזרת מכשירי האייפד שלכם את התמונות למספר שניתן לכם ברמז," הקריאה ספיר.
"יאללה, בואי נשלח," אמרה נעמה.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"התפללנו שצילמנו הכל כמו שצריך."
"התפללנו."
~
"טעות," נשלח להם המסר.
"מה?" אמרה נעמה.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"…"
~
"בואי, נו, נעשה שוב את הדרך ונבדוק מה פספסנו," אמרה ספיר.
~

"יאללה, מייק, בוא נשלח שוב," אמר שון.
הם שלחו את התמונות שצילמו.
"יאללה, שון, תחזיק אצבעות," אמר מייק.
"טעות," נשלח להם כתגובה.
"נו באמת!" מחה מייק.
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"ושוב פעם אני משתגע להבין מה שכחנו לצלם!"
"זה היה פשוט מעצבן."
~
"אבל צילמנו הכל!" קרא מייק.
"אני יודע!" אמר שון.
"אוף איתם!"
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"בשלב הזה כבר השתגעתי. זה לעשות שוב את כל הדרך הארוכה הזאת הלוך ושוב, לצלם מחדש, לעבור על הכל מחדש, וזה פשוט מתיש."
"זה בעיקר מתיש נפשית."
"מה זה משנה?"
"זה משנה."
"לא זה לא, אתה סתם דוחף מילים לא קשורות."
"מייק, פשוט תסתום."
"לא אני לא אסתום."
"אוף… למה יצאתי איתך למירוץ בכלל?"
"לך לעזאזל."
"תודה."
~

"הנה, מתוק, הרמז כאן," אמרה מאיה.
~דניאל ומאיה. נשואים טריים.~
"אנחנו מגיעים אל תיבת הרמז, ופתאום רואים לוח הצבעה."
"הבנו שאנחנו צריכים להצביע."
~
"הנה ההזדמנות שלנו להחזיר," אמר דניאל.
הוא לקח את התמונה של אלון ויובל ושם אותו בלוח ההצבעה.
~דניאל ומאיה. נשואים טריים.~
"אין להם טיפת רגישות. הם אנשים ללא שום מוסר."
"בכלל, כל מי שאוכל בשר הוא אדם חסר מוסריות בסיסית."
"אנשים כאלו מחליאים אותי."
"גם אותי."
~

"Very good," אמרה המאמנת לנטלי וגל.
"יש!" צרחה נטלי, וחיבקה את המאמנת ואז את גל.
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"אין כמו לצאת מקום שלישי! אין!"
"אין עלינו!"
"אחותי, חולה עליך!"
~

~אורין ודור. ידידים.~
"אחותי, יא עמה, אני חולה עליך."
"אויש, יא עמה, כמה שאת אדירה."
"אין, אין עליך."
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"ושוב פעם הן צורחות…"
"שוב."
~

"יאללה, בואי, גל, רובע פודול!" קראה נטלי.

בפרק הבא של המירוץ למיליון:
"מייק, נו קום כבר!" קרא שון.
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"זה פשוט מעצבן אותי. ממש."
~
"לא רוצה!"
"אתה לא מבין שעוקפים אותנו?!"
"לא אכפת לי!"
וגם הצוותים הופכים לאומני רחוב אוקראיניים.
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"ואני שרה לי שירים והיא על הגרמושקה."
"הגרמושקה."
"גרמושקה…"
~
כל זאת ועוד בפרק הבא של המירוץ למיליון.