לרקוד – פרק 16 (1D)

יצאתי אל החצר הגדולה והירוקה של בית הספר, מדשאה ענקית שבקציה מבנה הסייפריה הגדול , ספסלי פיקניק גדולים וחומים פוזרו מתחת לסככות העצים המפוזרים גם הם במדשאה הירוקה .
שיחים גזומים וערוגות פרחים צבעונים מילאו כול עבר , גן גדול ומטופח כול כך .
הבחנתי באור מרחוק , מדברת בלהט בפלאפון שלב חיוך נסוך על פנייה היפות, זה מוזר .
הגעתי לעברה מתיישבת על הספסל פיקניק מולה , מחכה שתגמור את השיחה הנלהבת שביצעה .
״אוקיי נדבר״ חתמה את השיחה וניתקה למי שלא נמצא מהעבר השני של הקו.
״מי זה היה?״ שאלתי בכיווץ גבות , משחקת בציפורניי הארוכות הצבועות בלק תכלת בהיר .
״עם נייל״ אמרה בקול חולמני , הרמתי את מבטי מהצפורניים המרוחות לק, על פנייה מבט חולמני כמו נימת קולה העדינה.
״אני יודעת שזה מוזר , אבל יש בנינו חיבור מיוחד אני מרגישה את זה!״ ניסתה לתרץ לי כשראתה את המבט המלא אי אמון משווע על פניי .
״תעשי מה שאת רוצה אור , אלה החיים שלך״ חייכתי אליה , ״אבל הוא ל ניראה טיפוס כול כך , איך אני יגיד את זה … טוב?״ היסוס קל בקולי וחיוכי יורד לאיטו וחזרתי להתעסק בציפורניי הארוכות .
״אני יודעת, אני יודעת , הוא לגמרי סטוציונר אבל אני לא מתכוונת לתת לו את זה , אם יתפתח משהו רציני ואני יראה הוא משתנה אז אני ידע בוודאות אם לתת לו את הלב שלי״ אמרה לי נאנחת קולה מלא בחשש , הססנות ומעט, אהבה ?
״את יודעת שאני תמיד איתך במה שרק תגידי ״ חייכתי אליה בעדינות ובנחת אחרי שוודיאתי שהיא לא הולכת להיות אחת הסטוצים של נייל הבלונדיני החבר של זאין .
״בכול מקרה , איך החזרות?״ קטעה אור את קו המחשבה שלי , הרמתי את מבטי מציפורניה חזרה אל פנייה של אור שחיוך משועשע מרוח על שפתייה העבות והוורודות .
״הם בסדר״ נאנחתי לא מפרטת יותר מידי בתשובה , למרות ששום דבר לא בסדר , אני מתגעגעת לחזרות עם אנדרו, זאין בלתי נסבל , קשה כול כך לעבוד איתו , הוא מאחר בכול פעם , הוא מתגרה , שקרן , דפוק , מטומטם ועוד 101 סיבות למה הכול לא בסדר .
״אני שמחה , אתם ניראים טוב ביחד״ חייכה בממזריות אור , לבד הבנתי לאן היא חותרת בדבריה , ״שלא תחשבי על זה אור אנג׳לינה הדג׳נס״ הזהרתי אותה קולי קשוח , והשתמשתי בשמה המלא שהיא כול כך שונאת ומתעבת .
״ אני רק אומרת , הוא חתיך , תנצלי את זה , לא הייתה לך אהבה כבר המון זמן״ אמרה לי מזכירה לי את השנה הקשה שעברה עלי , מבחינה פיזית ונפשית , אבל זאין ? דווקא זאין היא מנסה לשדך לי?
הוא דפוק , מטומטם , סטוציונר מסריח, שקרן , עבריין , מגעיל , טיפש ועוד 101 סיבות נוספות למה אני שונאת אותו כול כך .
״בחיים לא !״ אמרתי נחרצות , כול איבר, תא, *ועצב בגופי תיעב את הבן אדם הזה, שונא אותו כול כך.
״תפסיקי אביה מריה ג׳יימס״ אמרה והפעם היא זאת שהשתמשה בשמי המלא שאני בעצמי גם שונאת ומתעבת , ״את חייבת להפסיק את החזרות המסיביות האלה , אני מרגישה שאת הולכת ונעלמת מכול רגע שעובר״ אמרה מתחילה את המשפט בעצבים ופנייה מתרככות בכאב כשמסיימת את המשפט הקשה שהוציאה מבעד לפיה.
״אור , זה בחיים לא יקרה , אז אל תנסי״ הנדתי בראשי לאט לשלילה , נושכת את שפתי התחתונה בחוזקה מנסה להעלים את הכאב ואת הדמעות העומדות לפרוץ מעייני , קמתי מספסל הפיקניק החום , תולה את התיק על כתפי וממהרת לחצות את המדשאה הגדולה אל עבר בית הספר היוקרתי , שקראותיה של אור בשמי מהדהדות ונחלשות מאחוריי .

*

נכנסתי אל מכון הכושר , באזור האגרוף במקום הקבוע אני מזהה מרחוק את השיער הבלונדיני המחומצן של נייל .
התקרבתי לעברו , הוא הכה בשק איגרוף גדול התלוי ממוט שחור ועבה התפוס ברצפה בברגים ומסמרים גדולים .
״היי״ מלמלתי מניח את תיק האימונים שלי על כיסא פלסטיק ומוציא את כפפות האיגרוף השחורות-אדומות שלי .
נייל הסתובב לעברי מפסיק להתאגרף עם השק , ומנגב עם גב כף ידו המכוסה כפפת איגרוף את הזיעה שהצטברה על מצחו.
״סוף סוף הגעת״ נאנח נייל ושותה מתוך בקבוק מים גדול מים קרירים כדי להרגיע את ההתנשפויות החזקות שלו .
״מצטער״ נאנחתי בקול , לא יכולתי לספר לו שאני עוזר לאביה לרקוד בלט הוא יצחק עלי אין ספק בכך , זה ניראה לי כמו בדיחה בעייני , פאדיחה רצינית עם הבנים ידעו על כך .
״בטח , עכשיו אפשר להתאמן?״ שאל אותי עולה לזירת הספוג הגדולה המשמשת לקרבות איגרוף .
חייכתי בהתגרות כיאה לי ועליתי אחריו לזירה , מרים את אגרופי המכוסים כפפה אל מול גופי בהתגוננות כמו נייל העומד מולי .
תקפתי ראשון , מעיף את אגרופי החזק הישר אל ביטנו וגורם לו להתכווץ בכאב, הוא לא נשאר אדיש אלי תוקף במהירות לפני שאני יספיק לזוז עוד מהלך ומעיף ללחי אגרוף עוצמתי שגורם לראשי לעוף אחורה .
״אם זה ישאיר סימן אתה תשלם על זה״ חייכתי מרגיש את כאב העוצמה מהאגרוף פועם בלחי הימנית .
הוא חייך בהתנצלות ומיהר לתקוף שוב מעיף אגרוף חזק לצלעותיי וגורם לי להתקפל על ארבע , ״לעזאזל הוא ניהיה טוב״ מלמלתי לעצמי משתנק מהכאב החזק בצלעות שמילא את כולי .
לא נשארתי אדיש גם אני , ממהר לתקוף את נייל , תופס את ידו מסובב אותה ואוחז אותה חזק בתנוחה שאם אני רק יסובב חזק יותר המפרקת שלו עלולה להישבר ולהתפצח בקול .
הרפתי מעט , מה שנתן לנייל את המוטבציה להשתחרר מאחיזתי ולהצמיד אותי לרצפת הספוג עליה עמדנו .
״אחת…שתיים…״ הוא לא הספיק להגיד את המילה שלוש והפעלתי עוצמה כדי להפוך אותו מעלי , אחזתי בידיו מרותק לרצפה חיוך עייף על פניו .
״שלוש״ סיימתי את הספירה שלו , ״אני מנצח״ חייכתי בהתגרות קם ממנו ומושיט את ידי כדי לעזור לו לקום מרצפה הספוג.
״אם זה ישאיר סימן , אתה תשלם על זה״ אמר משתמש באותם המילים שלי , ומחייך חיוך משועשע החושך טור שיניים לבנות וצוחורות .
שנינו ניגשנו לשתות מבקבוקי המים שלנו, ״אז איך היה אתמול עם אור ? , דפקת אותה?״ שאלתי אותו , יודע כבר מה תיהיה התשובה של הסטוציונר היושב מולי .
״לא״ אמר וגרם לי כמעט להיחנק מהמים שבתוך פי , השתעלתי בפראות מנסה לנשום אוויר צח שיגיע לראותיי וזה קורה פוצה את פי לדבר .
״לא?״ שאלתי מבולבל וחצי המום , ממתי נייל לא הצליח להשכיב בחורה ?
״היא ילדה טובה מידי , כול פעם שניסיתי לעשות מהלך היא פשוט התרחקה , וזה רק גרם לי להתקרב עוד , אני חייב אותה״ אמר נאנח שותה מבקבוק הפלסטיק שלו המלא מים קרירים .
׳הוא חייב אותה , זה נייל שאני מכיר׳ חייכתי במחשבותיי , והנהנתי אל נייל .
״מה עם אביה?״ סטה נייל מהנושא ושוב גרם לי כמעט להחניק מהמים ששתיתי .
״מה איתה?״ שאלתי ונשמתי אוויר צח אל ראותיי השחורות מן הסיגריות שאני מעשן בדרך קבע .
״דפקת אותה?״ שאל נייל במשיכת כתפיים כאילו זה הדבר הכי טבעי בעולם שאני עושה בכול יום , אולי אני סטוציונר , אבל עדיין לא גדול כמו נייל .
״לא״ אמרתי מכחכך בגרוני , אני בחיים לא ינסה לדפוק אותה , לא שהיא לא בחורה יפה , היא מהממת , אני חושב הבחורה הכי יפה וטבעית שאי פעם ראיתי , רוב הבחורות שאני רואה מזויפות כול כך שהדבר הטבעי היחידי אצלהם זה האוזניים וגם זה לפעמים לא טבעי .
אבל אביה שונאת אותי , וזה הדדי .
נייל לא ענה רק מבט מבולבל עלה על הפנים שלו , ״שנמשיך להתאמן?״ שברתי את השקט המביך לבסוף ועליתי על זירת האיגרוף מספוג .
״בטח״ שמעתי אותו ממלמל ועולה אחריי לזירה , תקפתי אותו ראשון , תופס אותו לא מוכן ומרתק אותו לקרקע , אבל מהר הוא מתנתק מאחיזתי וקם על רגליו , לא נשאר אדיש ותוקף אותי במהירות .