Sick Little Games מתורגם פרק 10

המסיבה של טאטום הייתה יותר טובה ממה שציפיתי. היו הרבה אנשים בבית, אבל לא אידיוטים או אורחים לא נחוצים. השעה הייתה 11:20 והדברים התחילו להיות משוגעים. אנשים התחילו להיות שיכורים ברמות, וזוגות כבר התחילו למצוא להם חדרים. אתם יודעים, מסיבת בית רגילה אני מניחה. 'The Middle' של הלהקה המצוינת 'Jimmy Eat World' התנגן בחוזקה וזה באמת גרם לי לשמוח. אהבתי את השיר הזה ממש. כשעשיתי את דרכי אל השירותים, התחלתי לזמזם את השיר, כבר אמרתי שאני אוהבת את השיר הזה? כן, אני חושבת שאמרתי.
בדיוק כשבאתי לפתוח את הדלת, המבט שלי נתקל בארי שהיה בצד השני של המסדרון. התעלמתי ממנו כל הלילה ועדיין לא ממש רציתי לדבר איתו. הוא אמר במהירות ביי לבן שהוא דיבר איתו והתחיל ללכת לכיווני. פאק. במהירות נכנסתי לתוך השירותים ונעלתי את הדלת. לא הייתי במצב רוח לזה, באמת שלא הייתי. הלכתי באיטיות אל הכיור ובהיתי בעצמי, נאנחת בקול רם.
השיער החום הארוך שלי נראה מצוין. האיפור שלי עדיין נראה טוב, ונראיתי מעולה באוברול הפרחוני שקניתי לא לפני הרבה זמן… הייתי צריכה להיות מאושרת. בדרך כלל הייתי ממש מאושרת כשנראיתי טוב, אבל הלילה, הכל היה לא בסדר. פשוט רציתי לעזוב את המקום הזה ולחזור למיטה שלי, רחוק מכל זה. נקישה פתאומית על הדלת הוציאה אותי מהמחשבות שלי.
"או, לכו להzדיין!" צרחתי, לא במצב רוח להתמודד עם עוד אידיוט שיכור ומעצבן.
"סקיי? זה אני, לואי! אני ממש חייב להשתין, תמהרי!" הוא יבב. זה בהחלט היה לואי, הייתי מזהה את הקול שלו בכל מקום.
הלכתי אל הדלת ופתחתי אותה, לואי רץ ישר וסגר את הדלת מאחוריו. הוא התעסק בענייני השלפוחית שלו, שטף את הידיים והסתובב אליי. היה לו את החיוך המטופש על הפנים שלו, החיוך המטופש שאומר משהו הולך לקרות ולא אהבתי את זה.
"למה אתה מחייך ככה?" שאלתי, סוג של מודאגת, אבל צוחקת באותו זמן.
"בגלל שיש לי הפתעה בשבילך…" הוא אמר בחיוך מרושע. אוקיי, עכשיו הייתי ממש סקרנית לדעת מה ה'הפתעה' הגדולה שלו הייתה. "טוב, בגלל שאני חבר מדהים… הזמנתי את אית'ן בשבילך והוא כרגע הגיע!" הוא אמר, כולו גאה בעצמו.
זה היה אותו הרגע שהפסקתי לנשום. אית'ן עכשיו היה פה, וגם הארי היה פה ו… אומייגאד, זה לא טוב. לא טוב בכלל.
לואי הבחין בשינוי הפתאומי בהבעה שלי, החיוך שלו נעלם והוא שאל בזהירות, "אוקיי, למה את לא מאושרת? חשבתי שאת –" הוא התחיל, אבל קטעתי אותו במהירות.
"טוב, אז חשבת לא נכון! למען השם המzדיין, לואי…" צעקתי. רצתי מהשירותים וכשהגעתי לכניסה למטבח, פשוט קפאתי. אית'ן עמד שם, צוחק ומדבר עם ליאם וזאין. הארי גם היה שם, נשען כנגד השיש, לא כל כך רחוק מהם, שותה את הבירה שלו ורוצח את אית'ן עם העיניים. מובן מאליו, לואי עקב אחריי והגיח משומקום מאחוריי.
"סקיי, את יכולה להגיד לי מה לעזאזל קורה?" הוא אמר, מבולבל. נייל, זאין, אית'ן, טאטום, הארי ועוד בערך 20 אנשים אחרים במטבח הסתובבו והסתכלו עלינו.
"הו, אל תדאגו לגביו… הוא פשוט ממש שיכור!" אמרתי, מצחקקת בעצבנות. כולם הנהנו וחייכו. הם קנו את זה… אני מקווה. לואי עמד להגיד עוד משהו כשליאם פתאום צעק כדי שכולם יוכלו לשמוע:
"זה הזמן למשחק של 'נבר' (משחק שבו אומרים משהו שלא עשית בחיים, ואם מישהו מהשחקנים כן עשה, הוא צריך לקחת לגימה מהמשקה שלו)… מי בעד?" החיוך שלו היה ענק. אוי אלוהים, פשוט רציתי להיעלם מעל האדמה.
"הו, למה לא! משחק קטן על כנות, זה צריך להיות כיף!" הארי אמר במרירות, מסתכל עליי. אומייפאקינגאד. תנו לי לצאת מכאן.
כולם התאספו מסביב לשולחן ועשיתי אותו הדבר. עד כמה שרציתי לצאת משם, פחדתי שמשהו ישתבש ושמישהו יגיד משהו, אז הייתי חייבת להיות שם. הייתי חייבת להישאר. לואי 'מירפק' אותי ונתן לי את מבט ה'אנחנו נדבר על זה מאוחר יותר' שהכרתי יותר מדי טוב. הנהנתי והסתובבתי לכולם מסביב לשולחן. הו גאד, זה לא עומד להיגמר טוב.
המשחק התחיל עם דברים לא חשובים ומפגרים. שום דבר לא מטריד מדי עד עכשיו. יכולתי להרגיש את העיניים של הארי שורפות לתוך שלי. הוא לא היה שמח מדי על העובדה שאית'ן היה כאן עכשיו והוא כעס עליי, פשוט ידעתי את זה. וכשהגיע התור של הארי בסופו של דבר… שם הכל השתבש.
"אוקיי… הו, יש לי אחד טוב. אני אף פעם לא התנשקתי עם סקיי." הוא אמר בחיוך מזויף, בוהה בי. מה לעזאזל הוא עשה?
כולם צחקו וראיתי את אית'ן לוקח לגימה מהבירה שלו. קפאתי כשראיתי את נייל עושה אותו דבר.
"למען השם המzדיין נייל, אל!" צרחתי, מסגירה את עצמי. כולם עצרו והסתכלו עליי ועל נייל… הו אלוהים, זה לא קורה עכשיו.
"התנשקתם!" זאין צרח, משועשע מאוד מהמצב. כולם אהבו את זה, הסוד התגלה! זה היה מאוד מרגש לכולם… חוץ מהארי, שפשוט נראה אפילו יותר כועס.
"זה היה לפני 4 חודשים באחת המסיבות. היינו ממש שיכורים, אוקיי?!" התבכיינתי, מנסה להגן על עצמי. צחקתי בעצבנות על התגובה של כולם, כשפתאום הקול של הארי ניפץ את התקוות שלי שהלילה עוד יכל להיגמר טוב.
"לעזאזל, עשיתי טעות, כולם! שיקרתי, בסדר?" הוא אמר בקול רם, כדי שכולם יוכלו לשמוע. כמובן. הוא היה חייב להגיד את זה. כמובן.
"על מה לעזאזל אתה מדבר, הארי?" לואי גיחך, מבולבל.
"שיקרתי, בגלל שכן התנשקתי עם סקיי. למעשה, עשיתי יותר מזה. בחודשים האחרונים, אני והיא הzדיינו על בסיס קבוע, למעשה!"