סיפור מפחיד ללא שם
הם גררו אותי לאורך החדר, ידיי היו כפותות אל מאחורי גבי ופי היה חסום בבד אפור, שיערי היה מוטל על כתפיי. סתור. מבולגן. רגליי סירבו לשתף עימי פעולה- ולברוח, עיניי אמרו נואש.
השומרים במדים הכחולים זרקו אותי לרגלי הכיסא והצטרפו אל השומרים הכחולים שאיגפו את החדר.
מצמצתי בעיניי, תוהה לאן הם זרקו אותי, הרמתי טיפה את מבטי, אלה היו רגליים יחפות, הרמתי את ראשי וליבי התמלא יראה, הוא היה רזה, לבוש בקפידה, שיערו היה אפור עם קצוות לבנים, זקנו היה קצר וגם בו נקרו סימני הזקנה,ועיניו היו קטנות ושחורות. הוא ישב על כיסא גדול מצופה זהב וממש לידו היה שולחן עץ קטן ונמוך, עליו, בקערת עץ היו מספר פירות שהזכירו לבטני שהגיע הערב ועדיין לא אכלתי ארוחת בוקר.
"תראו, תראו,וראו!: הוא קרא בבוז. "הנסיכה המאושרת נופלת על ברכיה. קומי נסיכה. נסיכות לא יושבות על הרצפה, הלא כן?" הוא נקש באצבעותיו ומספר שוטרים הרימו אותי על רגליי.
"תביאו לה כיסא, ותעיפו את המחסום המגוחך הזה מהפה שלה!!"צרח עליהם.
השוטרים עשו כמצוותו, הם הושיבו אותי על כיסא נחושת ובעזרת שלשלאות ברזל הם קשרו אותי לידיות, את המחסום הם הוציאו מפי, ומיד כשעשו זאת צרחתי על המלך:"אני לא יגיד לך כלום. לא משנה מה תעשה לי!"
המלך התעלם ממני. ובאופטימיות מחרידה הוא לקח ענב מהקערה, לעס וירק את הגרעין על הרצפה.
עיניי נדדו לסלסילת הפירות, הם היו עסיסיים, טריים, והפה שלי התמלא רוק.
המלך הבחין בעיניי הרעבות וצחק מצחוק מרושע. הוא לקח אפרסק וקם מכיסאו.
"את רעבה, הלא כן?" אמר וכרע ברך לפני, הוא רכן והניח אל האפרסק בינינו. עד כדי כך שנשימתו עשתה הדים עליו. הריח הגיע לאפי, ופתחתי את פי לנגוס בו, שנייה לפני שלקחתי ביס הוא הרחיק את האפרסק ונגס בו.
"לכל דבר יש מחיר." אמר. "רוצה אפרסק?תעשי מה שאומר לך. רוצה אוכל? תספקי אותי."
הרגשתי את הדם יורד בעורפי, את הזיעה ניגרת שם.
המלך נעץ את מבטו בשומרים וצעק:"צאו מפה. כולכם!"
השומרים יצאו.
עכשיו זה רק אני והמלך.
המלך הניח את האפרסק בצד והתקרב אליי.
הדבר היחיד שאותו רציתי היה למות מוות מהיר, אך הדבר היחיד שקיבלתי היה סבל. פחד. ייאוש וחוסר תקווה שחזרו על עצמם כל יום. כי לגורל היו תוכניות אחרות משלי.
תגובות (16)
ואו.
עשית לי את זה.
רק כותבים אני אגיד ולא אני יגיד.
חוץ מזה,ממש יפה.
מקווה שתמשיכי.
משעמם?
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
הצחקת אותי -_-
אם אתה קורא לדבר הזה שיעמום,אז השיעמום זה דבר טוב.
מאיה, זאת בת
ממש לא משעמם. זה היה דווקא טוב, יותר מותח ממפחיד אם תשאלי אותי…
רק חבל שהיו כול כך המון שגיאות כתיב, אולי תרצי לעבור על הסיפור שוב ולתקן (אני ספרתי לפחות ארבע שגיאות).
והמלך הזה ממש מרושע וכאילו שהיא תספר לו את מה שהוא רוצה בשביל אפרסק… בחלום שלך, יא מלך טיפש!
את חייבת להמשיך אני במתח…
אופס *~*
סליחה -_-
השם שלה די מטעה, זה צריך להיות מלאכית הצללים אם אתם שואלים אותי.
בכול מקרה, אני בדרך כלל בודק בפרופיל אם זה בן או בת לפני שאני כותב למישהו תגובה (בדרך כלל זה בת… :)
כן זה הטעה אותי …
ואל תשכחו שבפרופיל יש תמונה של בן… גם מטעה!
הטעיה אופטית XD
מה זה אמור להביא אורין?!
חחחחחחחחחחחחחחחחח פטמה מורגנה XD
ששי מטריד -_-
גם הארי 0_0
אומרים 'אשליה אופטית'…..
אתם אוהבים להתנחל, אהה?!
זה לא נראה לי כמו מחסום כתיבה…זה מעניין דווקא.
ואם יש לך מחסום כתיבה,אז צאי לחופשה מהכתיבה לכמה ימים ותתרכזי בדברים אחרים.
אני בטוח שאז זה יעבור מהר.
אני רוצה להגיד לכם
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
שתבואו לצ'אט, משעמם לי
וואו!! לא ציפיתי לכל כך הרבה תגובות..תודה…בכל מקרה..