הכול בגלל התעללות מילולית…. – פרק 1^^

בתוך השכונה שלי, בתוך הרחוב שלי, מתחת לאף של כולם, יש התעללות בילדים, התעללות קשה מאוד,
התעללות שרק אנחנו רואים ושומעים, ואסור שמשהוא אחר ידע את זה,
קוראים לי אלכס, אני בת 16 וחצי, אני וחברות שלי סובלות מהתעללות מילולית, ונפשית קשה,
ההורים לא יכולים לעזור בזה, המשטרה לא יכולה לעזור בזה, אלה רק אנחנו יכולים לעשות משהוא….

"אלכס, את השתגעת, אל תעשי את זה!!" לינדה, החברה הכי טובה שלי, כול היום חפרה לי על זה,
היינו בדרך לכתה, סיפרתי לה את התכנית שלי, מה אני הולכת לעשות, היום, בדיוק אחריי בית ספר,
"אלכס, את מסתובבת עם סכין בתיק?!"
"כן" אמרתי לה, היא עצרה, עצרתי אחריה, היא הסתכלה אליי בפרצוף מופתע, היא פשוט הסתובבה
והלכה לדרכה, עד היום היא תמכה בכול מה שעשיתי, אבל היא מפחדת, אני מבינה אותה.
לעומתה, אני ממש לא מפחדת, לאימא שלי חשוב העבודה שלה, ואבא שלי עסוק בחברה החדשה שלו,

חזרתי לבית במהירות, כרגיל אף אחד לא היה בבית, הוצאתי את הסכין מהתיק, הפלאפון שלי צלצל,
ראיתי שזאת לינדה, לא עניתי,זרקתי אותו על המיטה, לא רציתי שהיא תחנך אותי, ותאמר לי מה לעשות, ידעתי שאני עושה את זה לטובתה, ולא רק לטובתי, החזקתי חזק חזק את הסכין, הסתכלתי עלייה מספר דקות, והזלתי דמעה, "הוא עוד הצטער על זה" אמרתי לעצמי, ידעתי שבגללו אני בוכה, בגללו אני
'משתגעת!!' צעקתי את זה בכול הבית, בעטתי בשולחן הפלסטיק הלבן בסוף החדר, ישבתי חסרת
אונים על המיטה, התחלתי לבכות, ולבכות… אבל קמתי, קמתי בשביל כול הבנות שסובלות, ולא יכולות
לעשות כלום, יצאתי מהר מהבית, ראיתי שהוא והחבורה שלו יושבת על המדרגות בשכונה,
"היי!!" צעקתי לו, התקרבתי אליו,
"מה את רוצה?" הוא אמר,
"ללך תז****" והכנסתי את הסכין ביד שלו, חבל שלו בלב, הלכתי אחורה…
שמעתי קולות, ראיתי שחור, ראיתי מטושטש, נפלתי….