מה שלא הורג אותך , מחזק אותך! פרק 11

קפאתי במקומי .
בעודי מחפשת את מתג האור זה ממשיך לגעת בי , מצאתי את המתג והדלקתי את האור , הסתכלתי אל רגלי , זאת הייתה נלה היא התלטפה לרגליי ואני התכופפתי כדי ללטף אותה גם .
צנחתי על המיטה מבולבלת ונסערת , והמון מחשבות התחילו להטריד אותי , שאלות שלא היו לי עליהן תשובה .
היום לינה הזמינה אותי למועדון מחוץ למחוזנו, אמרה שהיום זהו יום מיוחד במועדון וזה יום לנוער בלבד. לא הייתי מעוניינת , אך היא המשיכה לנסות לשכנע אותי , אחרי שיכנועים רבים השתכנעתי והסכמתי לבוא איתה .
למועדון הבלה כבר הפסקתי ללכת איתה כי אבדה לי כל התקווה שהייתה לי שאפגוש שם את ג'ייסון .אני כבר לא אני עצמי מזמן , הטיפת שפיות שהייתה לי גם היא נעלמה .
לינה הגיעה לאסוף אותי עם החבר הנוכחי שלה , ווסלי , הוא לבש טוקסידו שהתאימה לגופו הרחב שרירים כאילו היה דוגמן מהקטלוגים , שיערו היה חום שנטה במקצת לבהיר , ועיניו היו חומות אפלות ומלאות מיסתורין.
לינה לבשה שמלת מיני סגלגלה ועקבים לבנים גבוהים. אני בחרתי שהיום אני משקיעה בלבושי ולבשתי שמלת מיני אדומה שיש מחשוף ענקי שחושף את גבי , וסנדלי עקב שחורים , שכבר הרגשתי את כאב הרגליים שיבוא אחרי היום הזה .
לווסלי היה רכב ופנינו כולנו אליו , לינה ישבה מקדימה והחזיקה את ידו של ווסלי , ואני ישבתי לבד מאחורה, ווסלי היה מרוכז בכביש , ואני הוצאתי את האוזניות והפלאפון מתיקי הקטן שהבאתי איתי , תחבתי את האוזניות לתוך אוזניי והקשבתי למוזיקה שבוקעת מהם , המוזיקה עשתה לי חשק לרקוד , אך במקם זאת תופפתי עם רגלי לפי קצב הצלילים.
הנסיעה ארכה כעשרים דקות , ווסלי החנה את רכבו ומיד קפץ מרכב כדי לפתוח ללינה את הדלת , הוא הושיט את ידו כדי לפתוח גם את שלי , אך הקדמתי אותו בשבריר שנייה , סגרתי את הדלת מאחוריי , וווסלי נעל את רכבו , לינה תפסה את מרפקו ואני הייתי מצדו השני של ווסלי בקצת פיגור אחריהם . ווסלי האט כאילו בכוונה, והושיט לי את מרפקו , אחזתי את מרפקו וככה נכנסנו אל המועדון , לינה לא שמה לב בכלום , ורק נדהמה מיופיו של המועדון .
האמת , שהמועדון אכן היה יפה וגדול במימדיו , הנוער כבר כיסה את רוב שטחו והיה צפוף ..
כשנעצרנו ניצלתי את ההזדמנות כדי להכניס את הפלאפון והאוזניות לתיק , הבטתי בחטף בשעה שעל השעון היא הייתה עשר וחצי , והכנסתי אותו לתיקי , ווסלי הרגיש בתזוזה שלי ופנה להביט אליי , סגרתי את התיק והרמתי את ראשי , ווסלי חייך אליי ואני החזרתי לו חיוך קטן .לינה משכה אותנו אל עבר הבר , והיא ווסלי התיישבו מיד בכיסאות ואני הודעתי שאני הולכת לרחבה , " אם משהו אני שם " אמרתי לה כדי להשאיר אותם לבד, מאז אותו היום שהשתכרתי במועדון הבלה כשהייתי צריכה לפגוש את ג'ייסון החלטתי שאני לא שותה יותר ,ואמרתי את זה ללינה .צעדתי אל הרחבה , ובאמצע היו הרבה נערים שיכורים התרחקתי משם והתחלתי לרקוד , המוזיקה הייתה רועשת וקופצנית , אך לא היה לי אכפת ממנה בכלל , פשוט רקדתי האדרנלין זרם בדמי ולא הפסקתי ,
כשהבטתי סביבי לשנייה קלטתי שעומדת חבורה מסביבי שסוגרת אותי במעגל , חבורה של כ-ארבעה נערים , שניים מהם שלחו לעברי ידיים מידי פעם ואחד מהם פתאום הניח את ידו על כתפי והקריב את ראשי אל פיו נרתעתי מהקרבה וניסיתי להתרחק בעדינות כדי שלא ישים לב, "בת כמה את? " לחש לתוך אוזניי , החמצתי את פניי ואמרתי " אני לא מעוניינת , תעזוב אותי " ישירות . הוא לא חדל מאחיזתו ואמר בקול רם יותר , " אבל אני רוצה " . קימטתי את מצחי והתחלתי להרגיש שהוא משחרר את אחיזתו ונעלם , פלטתי אנחה והבטתי לכיוונו , ווסלי עמד שם .הנהנתי אל עברו לאות תודה, וחיפשתי בעיניי את לינה , הוא הניח את ידו על גבי החשוף והוביל אותי אל מחוץ לרחבה , חשבתי שקרה משהו ללינה והלכתי יחד איתו , נעצרנו במקום שפחות מרעיש , נלחצתי "מה קרה? , איפה לינה? " שאלתי בדאגה , ראיתי שהוא בולע את רוקו והבעת פניו הפכה מודאגת במקצת , "לינה בסדר? " הוספתי לשאול , הוא פלט אנחה כבדה " לינה יושבת בבר , היא בסדר , אבל את…" ממלמל , אני מקמטת את מצחי כאילו מחכה להמשך " את מוצאת חן בעיניי אמילי " פולט ואני משתנתקת "ומה עם לינה? " אני שואלת אותו נסערת במעט , "היא לא כמוך" הוא משיב קצרות ואני פולטת אנחה ואומרת בפיזור נפש " ווסלי , אתה שתית יותר מידי …בוא " אני מתחילה לזוז לכיוון הבר , אך ידו סוגרת אותי ולא נותנת לי ללכת , אני בוחנת את פניו והבעת פניו רצינית " אמילי , אני באמת מחבב אותך " אני מתחילה להאמין שהוא דובר אמת , ומגחכת בשקט , ידו חוזרת אליו ואני מסתלקת משם מהר , לפני שהוא יספיק לתפוס אותי שוב , אני מאיצה את מהירותי ומתיישבת ליד לינה בבר שנראת מאושרת למדיי.
"למה את לא באה לרקוד? " אני שואלת אותה כבדרך אגב . היא מסיטה אליי את מבטה ואומרת " יש פה ברמן חתיך שמפלרטט איתי " היא מסתכלת עליו וואני עוקבת אחרי עינייה .
אני קוראת לברמן ההוא והיא מיד מסתכלת עליי ושואלת לחוצה " מה את עושה? "
, " מה ? אני רוצה להזמין מיץ " אמרתי לה בהבעה מרגיעה , והיא מיד פלטה אנחה ,
הזמנתי מיץ תפוחים סחוט טרי , והברמן פנה אל עבר לינה לשנייה וקרץ אלייה .
ראיתי אותה מסמיקה כולה ומלמלתי משהו כמו "אווווווווו" , היא פנתה אליי חייכה אליי קצרות וחזרה להביט בו .
המיץ שלי הגיע ואני התחלתי ללגום אותו בלגימות ארוכות , כי הייתי צמאה מכל הריקודים והבריחה מווסלי מקודם .
פתאום הרגשתי ידיים מונחות על מותניי , והסתובבתי מיד , הכל היה חשוך ומעומם כך שלא יכולתי לראות בבירור את פניו של זה שעומד מולי , " היי בובה " אמר האדם בנלהבות ,
קולו של האדם היה מוכר כל כך אבל לא יכולתי להזכר של מי הוא .
לינה פנתה להסתכל עליי בהבעת פנים של לא מבינה מה קורה פה , החזרתי לה את אותו מבט , " ראיתי אותך רוקדת ברחבה והזכרת לי מישהי " אמר האדם , נדף ממנו ריח עז של אלכוהול שלא היה אפשר להתעלם , "אולי זאת את ? " הוסיף בשאלה ..
התרחקתי ממנו קצת והורדתי את ידיו ממני בזהירות כדי שלא יתעצבן או משהו ועניתי בהרהור " אני לא חושבת " , ריח האלכוהול החל להתנדף וכך גם דמותו של האדם המיסתורי הזה .
לינה פנתה אליי " מי זה? " שאלה מסוקרנת , " לא יודעת , קולו היה נשמע מוכר " לינה קימטה את מצחה ופנתה להסתכל על הברמן שלה. קפאתי במקומי כשהבנתי מי זה היה ,
ליבי הלם בחוזקה ושמעתי את הדפיקות באוזניי , " לינה אני שנייה חוזרת " פניתי אל הכיוון אליו הלך ג'ייסון וחלפתי ביעף על פני כל הנערים שדחפתי אותם כדי לעבור , בחנתי את המועדון , עיניי חיפשו רק אותו , אך ללא הועיל , כל גופי צעק – איפה הוא .