החיים האמיתיים- פרק 14 :)

התעוררתי ב10, הייתי סחוטה. עצמתי את העיניים בכוונה להירדם שוב כשג'ייס התקשר.
אוי כמה שהתגעגעתי אליו, אני יודעת שראיתי אותו אתמול אבל זה מרגיש לי כמו נצח! עניתי לו.
"ג'ייס, מה קורה? התגעגעתי" אמרתי עם חיוך.
"גם אני אש, מה קורה?"
"מעולה" שיקרתי- הייתי מוטרדת עדיין ממה שקרה אתמול- "מה איתך?"
"באמת? את לא נשמעת לי כל כך בסדר.. רוצה לדבר על זה?"
"לא, אני בסדר באמת.. אני רק עייפה." שיקרתי שוב. "איך הבית? אתה רוצה שאני יעזור לך לסדר?" קיוויתי שיגיד כן, כל כך רציתי לראות אותו.
"לא תודה, כבר סידרתי, בא לך לצאת?" לא משנה, תפס גם ככה..
"בטח, לאן?"
"למקום שלנו כמובן, מה חשבת?" צחקתי.
"שאולי תהיה קצת מקורי?" גם הוא צחק.
"אם אני מקורי או לא תחליטי אחר כך, אומנם אנחנו מכירים המון זמן אבל את מכירה אותי רק בתור ידיד או החבר הכי טוב, לא בתור בן זוג.."
"צודק, מצטערת.. תפתיע אותי!"
אל תדאגי את תופתעי, תתארגני עוד שעה אני אצלך." הוא ניתק. התרגשתי כל כך, אני מכירה אותו כל החיים ובחיים לא התרגשתי ככה משיחה איתו. נכנסתי להתקלח, לבשתי ג'ינס וקפוצ'ון פיזרתי את השיער וישבתי לחכות לו. הוא הגיע, ניגשתי לפתוח את הדלת ולא האמנתי. רציתי לבכות, לא ידעתי איך להגיב. הוא היה חבול כולו, היה לו דם על החולצה. לא שוב!
"ג'ייס מה קרה?!" שאלתי בפאניקה. הוא ניסה לדבר, לענות אבל הוא פשוט קרס.