ת
ג
י
ב
ו

פ
ל
י
ז
פ
ל
י
ז
!

גורל- זיכרון | פרק 10

10/07/2011 584 צפיות תגובה אחת
ת
ג
י
ב
ו

פ
ל
י
ז
פ
ל
י
ז
!

״קייט?״, אני שואל המום
״היי״, היא אומרת בביישנות ומתיישבת על כיסא לידי,״שמעתי בחוץ שהתעוררת… אתה בסדר?״
״אהה…כן, אני בסדר״, אני מלמל מנסה להתגבר על העובדה שמלי לא באה לבקר אותי
״סיכמת לך את החומר״, היא מגישה לי מחברות ואני מורה לה לשים אותם בצד
״אז…״, היא אומרת כשאני שותק,״איך אתה מרגיש?״
״בסדר״, אני לא מפרט. משתרר מצב מביך
״מתי אתה משתחרר?״
״עוד שעה, צריך לסדר את הפרטים״
״אני צריכה לדבר איתך״, היא אומרת אבל אני מעמיד פני ישן. היא נאנחת. אני שומע אותה קמה והולכת מספר צעדים. ואז שקט. אני בא להציץ כשאני מרגיש שפתיים חמות ורכות על לחיי, מוחצות טיפה את עיני. ״אני יעזור לך דריי״, היא אומרת,״אני לא אנטוש אותך פה״,היא יוצאת מהחדר ומשאירה אותי עם המחשבות.
״אבא?״,אני קורא לו
״מה?״, הוא נכנס
״אתה יודע מה קורה עם מלי?״
״מי זאת מלי?״, הוא מרים גבה
״נו אבא לא מצחיק! הזאתי הבלונדה עם העיניים הכחולות? חברה שלי?״
״אני לא יודע על מה אתה מדבר בן״, הוא שם לי יד על המצח,״כנראה דמיינת אותה כשהיית בכפילות מוח״
״אמא!״, אני קורא לה והיא נכנסת
״תגידי לאבא שאני לא מדמיין את מלי!״, אני מרגיש צורך להראות לו את זה
״מי זאת מלי?״, היא מחליפה מבטים מודאגים עם אבא שלי
ואז אני מתחיל לצחוק למבטיהם העוד יותר מודאגים,״טוב, הבנתי את הבדיחה! אתם יכולים עכשיו להגיד את האמת״
״דריי חמוד״, אמא מתיישבת לידי,״מלי היא כנראה אחת ההזיות שלך״, היא מסבירה לי,״אין אף אחת בשכבה שלך בשם מלי״
״טוב״, אני אומר. אני לוקח את האייפוד ומתחבר לפייסבוק. אני מחפש מלי טימרוי, אבל אין מישהי כזאת. מוזר. אני בודק בטוויטר. אין. בדרך חזרה הביתה אנחנו עוברים ליד הבית של מלי אבל היא לא שם. ילדים בני שלוש וארבע משחקים בחצר וזוג הורים צעירים משגיחים עליהם. אין את שלט המשפחה ׳טימרוי׳. כשאני מגיע הביתה אני נכנס שוב לפייסבוק ושואל אנשים על מלי אבל אף אחד לא מבין מה אני רוצה ממנו. מלי נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה.


תגובות (1)

זה מ-ד-ה-י-ם-!-!-!-!
איזה מותח!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
איזה מהמם=}}}
זה פשוט סיפור מדהים!
אין עליך רוטש!!!

11/07/2011 08:31
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך