היום ששינה לי את כל החיים פרק 2

אני רצה הביתה מחזיקה את הכובע יורד גשם.. ממהרת להתקשר להארי..
הגעתי הביתה זרקתי את התיק בחדר ולקחתי את הטלפון חייגתי להארי
-טוטו-
נו שיענה חשבתי
-טוטו-
"הלו?" הוא ענה
אווומיייגד!! חשבתי
"היי הארי זאת אני נעה :)"
"היי"
"ראיתי את המפית שהשארת לי "
הסמקתי.
"כן נכון תפגשי אותי מחר בשעה 18:00
"ממ.. אוקיי" עניתי כולי מרוגשת
"טוב יאללה ביי לואי מתחיל להתחזר על האוכל"
לואי? מי זה? יש עדין משהו שלא הבנתי למה הבנות האלה באו לבקש חתימות??
מנקודת המבט של הארי מהפרק הראשון :
ישבתי עם החברה' שלי בספסל בחוץ שראיתי אותה כמעט מתתי היא הייתה כזאת יפה.
"הארי אתה בסדר?" נייל שאל
"כן,כן אני בסדר"
"בטח הוא נדלק על הבחורה הזאת שם" אמר זאין
"ממש לא למה נראלך?"
"כי אנחנו יודעים שאתה ככה שאתה מאוהב" אמר ליאם
ממש נמאס לי מהזיבולי שכל האלה חשבתי .
"יאללה רעבים "אמרתי
"כן" ענו כולם ביחד
הלכנו למסעדה הזאת הטובה שכולם סיפרו עליה נכנסו וראיתי אותה שוב היא הסתכלה עליי והלב שלי החסיר פעימה הלכנו לשבת ליד הקופה..
היא שמה לב.
היא באה אלינו ואז בנות מטורפות התפרצו עלינו היא הלכה משם .
איזה סתום אני. חשבתי היא בטח חושבת שאני סנוב של תהילה.
בשביל למשוך את תשומת הלב שלה קראתי : היי מלצרית!
היא ענתה: יש לי שם אתה יודע..
עניתי לה במין גיחוך: " אז מה השם שלך?
היא ענתה:" נעה קוראים לי נעה
עניתי:" שם יפה קוראים לי הארי :)" ועשיתי את החיוך הקסום שלי נראלי היא לא שמה לב והיא צחקה:" הארי פוטר"
חוש הומור מעולה :) :3
עניתי:" לא הארי פוטר עם משקפיים אני יותר חתיך "
היא הסמיקה.
אחרי שהאכלנו השארתי לה מפית עם המספר טלפון שלי בלי שהחברה' יראו.
חזרנו למלון:"
האייפון שלי צילצל.
עניתי: הלו
"היי הארי זאת אני נעה אמרת לי להתקשר אלייך"
הלב שלי דפק בחוזקה וחשבתי היא כול-כך אוהבת אותי XD
דיברתי איתה וקבענו בים בשעה ב-18:00
סיפרתי לחברה' מה קרה והם התחילו קולות כאלה מעצבנים
צחקתי.
כאילו שאתם אף פעם לא התאהבתם מוחע.
זה סתם להם את הפה.
מנקודת המבט של נעה :
אומיייגד אני יוצאת עם הארי מחר….
הנייד שלי צילצל וראית שכתוב נייל…
אומייגד..
להמשיך
?