Eden 6

האיש הוביל את ג'פרי במורד סמטה חשוכה והראה לו את הכניסה אל המקלט התת קרקעי שבנה.
"דרך אגב," אמר האיש בעודו מסיר את העפר והעשבים שהסתירו את פתח המקלט, שנראה כפתח של מרתף, "עוד לא הכרנו רשמית, שמי הוא דניאל דונובן…"
"ג'פרי פרנץ'." ענה ג'פרי.
דלת המקלט התגלתה ודונובן החל לפתוח אותה תוך הפגנת מאמץ ניכר, ג'פרי המשיך להביט מן הצד. לבסוף הדלת הכבדה נפתחה ושני האנשים עברו דרכה, לפניהם ניצבה דלת נוספת, הפעם אנכית ולא אופקית כמו הקודמת, דלת זו הייתה גם נעולה בכמה מנעולים. דונובן הוציא צרור מפתחות מכיסו והחל לפתוח את שרשרת המנעולים, לבסוף הם נכנסו פנימה ודונובן החל לבצע את הפעולה ההפוכה, בזמן שג'פרי לקח לעצמו את החופש לבחון את האזור.
המקום היה נראה כמו חדר מגורים ענקי בעל קירות מבטון מזוין, שהואר כולו באורה העמום של מנורה שהשתלשלה מן התקרה. בצדו הרחוק ביותר של החדר היו שתי מיטות ולידם מקרר מאסיבי. על יד המקרר, על הרצפה, היו מונחות ערמות של קופסאות שימורים ובקבוקי שתייה. בצד היותר קרוב אל מרכז החדר, היה שולחן כתיבה ועליו מכשיר קשר ישן ומנורת לילה. במרכז החדר היו ספות ולידם ערמות נוספות של מזון משומר ולבסוף, ממש ליד המקום בו ג'פרי עמד, היו ארוניות תיוק.
ג'פרי ניגש אל אחת הארוניות, פתח אותה והחל לדפדף בקבצים המתויקים.
"היי! זה מוץ לתחום!" גער בו דונובן, שסיים לנעול את דלת המקלט.
ג'פרי החזיר את הקובץ שהיה בידו אל המקום בו היה מונח קודם לכן וסגר את מגירת הארונית.
"מה הקבצים האלה?" שאל ג'פרי בסקרנות.
"שכחתי להגיד לך," ענה האיש, "אני הייתי רגיל עד לא מזמן לעבוד בתור מדען צבאי בשירות חיל האוויר. בזמנו הייתי מוצב באזור חמישים ואחד, אלו הם כמה מהקבצים שעלה בידי לפלח משם."
"לפי המראה של המקלט הזה, נראה כאילו ידעת שמה שקרה הולך לקרות…" אמר ג'פרי.
"כול חיי התכוננתי לכך…" ענה האיש.