בת הרוח פרק 23 (כי לגבי לא היה רעיון, ואני יודעת שקצר)

"את יודעת מה עשית עכשיו?" אמר הנער ההוא שעמד שם.
"אני יודעת" אמרתי ורצתי משם, לא משנה לאיפה.
"ווינטר, חזרי הנה מיד!" צעק, התעלמתי והמשכתי לרוץ עד שהגעתי לחורשה. הכל היה ירוק ויפה, נראה לי שאני אתחיל לבוא לפה. התיישבתי מתחת לעץ גבוהה ואחרי שהתיישבתי הרגשתי משהו קשה מאחורי הגב שלי. "מה עכשיו?" שאלתי את עצמי, זה היה..ספר. "ספר? מה ספר עושה כאן?" שאלתי את עצמי והרמתי את הספר הכבד, פתחתי אותו, זה היה ספר מידע על אנשים. דפדפתי בין העמודים, וראיתי את..עצמי? "ווינטר?" אמר קול מתוק של בחורה, הרמתי את ראשי בשביל לבדוק מי קורא לי. "ווינטר, איזה שם מצחיק יש לך" אמר עוד קול מתוק של בחורה. "ווינטר, ווינטר" פצחו הקולות במקהלה, כנראה אני קורבן לשיעשוע. "אוקיי, אני לא מבינה מה הולך כאן, אז תשתקו ותגלו את עצמכן!" צעקתי והרמתי את הספר. "ווינטר, ווינטר, ווינטר" המשיכו הקולות לשיר, הגעתי למצב שאני מתחילה לנופף בנעל שלי ולא בספר. "שקט!!" צרחתי, זה היה אירוע בלתי נסבל. "ווינטר" אמרו הקולות, כנראה שהמקום הזה לא מהנה כפי שחשבתי, ברחתי משם. יצאתי מהחורשה ה"יפה" ההיא והתקדמתי לכיוון ביתי, אבל כנראה לפי דבריו של הנער ההוא אני עומדת לחטוף על הראש. נכנסתי ולא האמנתי למראה עייני. דם בכל מקום, סכינים על התקרה, הקירות מקולפים…מה הולך כאן? "סבא!!" צעקתי והתחלתי לחפש אותו, בדרך כלל שאני קוראת לו הוא עונה. "סבא!! סבא!!" צעקתי חזק יותר, שום סימן. "ווינטר, ווינטר, ווינטר.." נשמעו שוב שתי הקולות, הן הגיעו מחדרו של סבא, הלכתי לשם ולא האמנתי. שתיי נערות בעלות שיער שחור ללא עיינים מכניסות את סבי לארון שלו, אני חייבת לעשות משהו.