התאהבתי בערס ? – פרקים 32+33

פרק 32
-מנקודת המבט של אלירן-
ירדתי למטה, היא פשוט משגעת אותי ! כוסאמאשלה למה לעשות את זה
״מה קרה אלירן ?״ מאור שאל אותי
״כלום אני צריך ללכת״ אמרתי ויצאתי מהבית שלו
לקחתי סיגריה והדלקתי אותה, התחלתי ללכת לבית
הסיגריה נגמרה, הדלקתי עוד אחת
כשאני עצבני אני מעשן כמו קיטור בלי הפסקה
נכנסתי לבית, הדלקתי עוד סיגריה
לא אכפת לי עכשיו שיהיה פה ריח, הוצאתי מהארון בקבוק וודקה והתחלתי לשתות. שמתי שירי דיכאון על פול ווליום
לא רציתי לזכור כלום. לא את אגם… כוסאמו איתה. כל פעם חייבת לסבך את העניינים ליותר מסובכים מימה שהם כבר
פתחתי עוד בקבוק, אם כבר שותים אז שותים עד שמשתכרים ובקבוק אחד לא ממש מספיק לי
פתחתי עוד אחד, אני לא רוצה לזכור כלום

-מנקודת המבט של אגם-
נכנסתי להתקלח, להוריד את החרא יום הזה ממני
אחרי זה לבשתי פיג׳מה ונכנסתי לישון עד הבוקר הבא…..
••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••

עברו שבועיים, לא ממש ראיתי את אלירן בבית ספר אבל ראיתי אותו כמה פעמים שיצאנו ולא ממש התייחסתי אליו או שהוא התייחס אליי
יש לי עליו כל כך הרבה כעסים שהוא בכלל לא יודע !! והכי גרוע שהוא מנסה לעשות לי בכוונה !! כל פעם שאני רואה אותו הוא עם אחת אחרת…. מתנשק לי איתה מול הפרצוף וחושב שהוא יגרום לי לקנא…. והוא מצליח, אני באמת מקנאה
בגלל זה לכל היציאות אני יוצאת עם חן שלפחות תהיי לי הגנה עצמית ואני לא ירגיש לבד…..
קמתי בבוקר, היום יום שישי…. התקלחתי ואחרי זה לבשתי שורט ג׳ינס וחולצה וורודה בהירה עם כפכפים של אווינס, הכנסתי לתיק מחברת וכסף וירדתי למטה, הייתי לבד בבית
לקחתי שוקו בשקית, נעלתי את הבית ויצאתי לתחנה….
גם היום לא ראיתי פה את אלירן…. כבר הרבה זמן הוא לא בא
הגעתי לבית ספר, היום עבר ממש מהר…
מתמטיקה
ספרות
אנגלית
והבייתה….
״את באה היום ?״ מאי שאלה אותי כשדיברתי איתה בטלפון בחזרה הבייתה
״לאן ?״
״יוצאים היום״ היא אמרה… זה כבר נהיה רגיל אצלנו
״אה בסדר…… אני לא יודעת אם אני יבוא״ בטוח אני יראה אלירן וממש לא בראש שלי לראות אותו עכשיו
״מה עוד פעם אלירן ?״ היא כבר מכירה אותי ממש טוב…..
״כן..״ עניתי בשקט
״אני באמת לא מבינה אותכם ! שני דפוקים ! את אוהבת אותו הוא אוהב אותך למה אתם לא ביחד ?״
״אני לא אוהבת אותו !! אני אוהבת את חן״
״אגם תחסכי ממני את השטויות האלה… שתינו יודעות שחוץ מלחבב ולאהוב את חן בתור ידיד את לא מרגישה אליו שום דבר מעבר״ היא אמרה, והכי עיצבן אותי שהיא צודקת
״אבל גם אם אני אוהבת את אלירן, ואני לא אומרת שזה נכון !! זה לא כזה משנה״ אמרתי לה וניסיתי לצאת בסדר
״למה ?״
״כי הוא כל החיים שלו רק עם זונות ואני לא יהיה עוד אחת מהשרמוטות שלו…״
הגעתי לבית, המשכנו לדבר עוד קצת ואז ניתקתי איתה את השיחה
נכנסתי למקלחת וחשבתי על מה שהיא אמרה לי…. אם הוא באמת אוהב אותי למה כל פעם הוא פוגע בי מחדש ? למה הוא כל פעם מסבך את הדברים עוד יותר ? למה הוא יוצא עם זונות ? כמו שאין לו כבוד לבנות שהוא היה איתן עד היום, גם אין לו כבוד אליי ורואים את זה.
יצאתי מהמקלחת, לבשתי פיג׳מה אדום-לבן של מיקי מאוס וירדתי למטה, לקחתי כוס קולה ועליתי למעלה
הייתי קצת על הפייסבוק ואז נעצרתי על סטטוס שאלירן כתב –
Eliran Amsellem-
״הרגשה כל כך רעה כשהאהבה קיימת, אבל לא יכולה להתממש״
אוקיי מה הוא רוצה עכשיו ? לא נמאס לו ?
Agam Mor Yosef-
״אדם שמבקש סליחה לא מוריד מהכבוד שלו, אלא רק מכפיל אותו !!״
הלייקים אצל שנינו התחילו לעלות, סגרתי את המחשב ונכנסתי לישון

פרק 33
התעוררתי משיחה שמאי התקשרה אליי
״הלו (?)״ עניתי בקול ישנוני כזה כשעוד לא הצלחתי להתעורר
״את עוד ישנה ?״ היא שאלה
״כן״ עניתי באותו קול ממקודם
״איך זה מתאים לך״ היא אמרה
״חחחחח״ צחקתי וקמתי ממצב שכיבה לישיבה
״טוב יאאלה קומי השעה שבע וחצי״ היא אמרה
״קמתי״
״תהיי מוכנה בעשר וחצי״
״אבל לא בא לי לראות אותווו !!״ אמרתי
״אין אבל, אגם את באה וזהו״ היא אמרה וניתקה
ירדתי למטה, הדלקתי נרות ובדיוק אבא ומאור ירדו
אבא עשה קידוש ואכלנו ארוחת שישי
אחרי זה עליתי למעלה כדי להתארגן
לבשתי ג׳ינס סקיני קרעים כהה וגופיה רופפת לבנה, כפכפים של אווינס, בושם ומסקרה בקטנה והייתי מוכנה
״רדי״ קיבלתי הודעה ממאי
לקחתי כסף, מפתחות ואייפון וירדתי
הלכנו לכיוון הפארק, לא יודעת למה אבל הפעם כולם ישבו ביחד, כאילו השכבה שלח והשכבה של אלירן ולא בשני ספסלים נפרדים, והופתעתי כשראיתי את אלירן יושב עם הבנים ולא עם הבנות כמו כל פעם שאני פה.. והפעם גם לא ישבה עליו איזה זונה
״אפשר לדבר איתך ?״ קיבלתי הודעה מאלירן
״לא״ שלחתי
ראיתי שלא ממש מעניין אותו מה שלחתי, הוא קם מהמקום שלו ובא לכיווני, לקח לי את היד והלכנו לצד, למקום שגם לא יראו אותנו
״אתה לא קולט מה זה לא ?״ שאלתי אותו
״לא״ הוא אמר וצחק
״מה מצחיק ?״ שאלתי אותו, באמת שלא הבנתי מה הוא רוצה ממני
הוא לא ענה והמשיך לצחוק
״טוב אני סתם מבזבזת את הזמן שלי פה״ אמרתי וקמתי מהספסל שישבנו עליו
״שבי נו את לא יודעת לצחוק״ הוא וחייך את החיוך הזה שלו
״דיי עם הפוזות שלך אלירן״
״מה פוזה בי חיים שלי ?״ הוא אמר והתקרב אליי
״אל תקרא לי חיים שלי, אתה מזיין כל בחורה שאתה רואה ברחוב בשביל שיעלה לך האגו, אתה מעשן ושותה בלי סוף בשביל שיחשבו שאתה גבר מה שבכלל לא עושה אותך גבר, אתה משפיל כל בחורה שאתה רואה, מוריד לבנות את הכבוד, להמשיך ?״ אמרתי והתרחקתי ממנו
״סיגריות ושתיה זה דבר שכשמתחילים איתו אי אפשר להפסיק״ הוא אמר
״יופי. מה אתה רוצה ?״ לא התייחסתי למה שהוא אמר
״אותך״ הוא אמר והתחיל שוב לצחוק
״אז תמשיך לרצות״ אמרתי וקמתי שוב
״לא אמרנו שאת לא הולכת ?״ הוא הפסיק לצחוק ותפס לי ביד חזק
״אלירן תעזוב אותי״ כמעט וצעקתי אבל עצרתי את עצמי
״שבי״ הוא אמר
״לא רוצה לשבת !!! תעזוב לי את היד״ אמרתי והתחלתי לבכות מכאבים, אני לא רגילה לכאב כזה
הוא שם לב שהתחלתי לבכות ועזב לי את היד, הוא קם וחיבק אותי
לא חיבקתי אותו בחזרה, השתחררתי ממנו והתחלתי ללכת עם עיניים מטושטשות בדמעות, לבן אדם שיחבק אותי ולא ישאל יותר שאלות….
חן
דפקתי בדלת בעדינות, בכל זאת- יום שישי בערב. הוא פתח ונעמד מולי.
״מה קרה אהבה שלי ?״ הוא שאל
״אני צריכה חיבוק״ אמרתי בשקט כשעדיין נופלות לי כמה דמעות על הלחיים
הוא חיבק אותי חזק, ונתן לי נשיקה על הלחי, שרק גרמה לי לבכות עוד יותר
״מישהו עשה לך משהו ?״ הוא שאל בעדינות והרים את פני
״לא..״ דיברתי בשקט
״את יכולה להגיד לי, אני לא אעשה לו כלום״ הוא אמר, חייכתי ונישקתי אותו.
עליו אני צריכה לסמוך ולא על אלירן.
הוא אוהב אותי, אלירן לא.