היטושי פרק 8

היטושי רץ במהירות מטורפת,והנחיט אגרוף על ג'ייד.
"מה?" שאל מופתע.ג'ייד חסם את האגרוף עם המרפק.
"זה הכל? החתול שלי נתן לי מכה חזקה יותר!" חייך ופגע עם הברך שלו בבטן של היטושי.
היטושי עף אחורה,ונתקל בעמוד."לעזאזל!" קרא היטושי,עם עין אחת סגורה.
הוא רץ שוב ובעט.ג'ייד חסם את הבעיטה עם היד,ואז אמר:"אתה נלחם או רוקד?" ונתן לו אגרוף לפנים.
היטושי נפל אחורה,ונשכב על הרצפה.
"אוי אוי,זה כאב? אני שברתי את היד חמש פעמים,את הרגל שלוש פעמים,ואת הרגל שנייה פעמיים.
בפעם השנייה,שברתי אותה כשהיא הייתה כבר שבורה.לזה אתה קורא כאב מה שיש לך?" חייך.
"לך לעזאזל" אמר היטושי וקם.עיניו ופניו היו עדיין חסרות הבעה.הוא רץ שוב,הפעם מהר יותר.
"נראה אותך עכשיו!" קרא ונתן אגרוף.הוא כיוון אל החזה,אך ג'ייד עצר גם את זה.
"בחיי.יש אותך ביותר חלש?" שאל ג'ייד והעיף אותו אחורה.היטושי נפל שוב על הרצפה.
"אתה…" אמר היטושי והתקשה לקום."נו מה יש,אל תתן למורה לחכות" חייך ג'ייד.
"קח" צעק קול.ג'ייד הסתובב ומישהו בעט בו.ג'ייד זז קצת אחורה,אך נשאר על רגליו.
"לא רע" הוא עבר להבעה רצינית.זה היה נער גם,שיער כחול קצר,ועיניים כחולות.
"מי אתה?" שאל ג'ייד.
"אני טאריו קינג" אמר והרים את אגרופו לעבר ג'ייד.
"אני ג'ייד.אני מכונה:'הרוצח מהגיהינום'" אמר ג'ייד בחיוך.
"הרוצח…מהגיהינום?!" עיניו ופניו של היטושי חזרו להראות הבעה.הוא היה מופתע.
"פף" אמר טאריו והרים אגרוף שני:"תואר נחמד.בוא נראה מה התואר הזה יעשה נגדי".
תוך שנייה הם התחילו להיאבק זה בזה.טאריו שלח כמה מכות,אך ג'ייד חסם את כולן במהירות.
הוא נעלם לשנייה,והופיע מאחוריי טאריו."מה לעז…" התחיל טאריו אך ג'ייד בעט בו והפיל אותו על הגב.
טאריו קם תוך שנייה,וחזר להכות את ג'ייד במהירות.ג'ייד חסם את כל האגרופים,ולבסוף שלח אגרוף מהיר וחזק אל הבטן של טאריו.
טאריו פלט כמה טיפות של דם מהפה,ונפל אחורה.
היטושי זיהה את הנער.
"דיי תעזבו אותי בשקט!" צעק היטושי בן ה10 אל קבוצת נערים.
"מה תעשה לנו,היטושי הלוזר?" הם צחקו.
"השם שלי הוא לא היטושי הלוזר!" הוא צעק.אחד מהם נתן לו אגרוף והפיל אותו על הגב.
"אז היטושי הלוזר,אכפת לך לתת לי קצת מהכסף שלך?" צחק אחד הנערים והרים את המטבעות שנפלו מהרצפה.
"לא!" צעק היטושי בזמן שהשניים האחרים החזיקו אותו.
לפתע,הנער הראשון התמוטט על הרצפה."מה?!" קראו השניים שהחזיקו את היטושי.
ילד עם שיער כחול עמד שם,בגילו של היטושי.
"תעזבו אותו" אמר במבט מאיים.
"חתיכת זבל קטן" קראו השניים ורצו אליו.תוך כמה שניות הילד הפיל את שניהם.
הנער הראשון ברח עם כמה מטבעות."הכסף שלי" בכה היטושי."זה בסדר" הרגיע אותו הילד השני.
"העיקר שלא נפגעת" חייך.
כעת,אחרי חמש השנים האלה היטושי רואה את אותו אחד שהציל אותו,שוכב על האדמה מרוב כאבים.
"לא" לחש בשקט."לא!" אמר בקול רם יותר,ועיניו איבדו הבעה."לא!" קרא בקול רם יותר.פניו איבדו גם הן את ההבעה."לא!" כעת הוא ממש צרח."מה הולך כאן?" לחש ג'ייד לעצמו.
"מהמראה של הנער שנפל,היטושי התחיל להיות רציני יותר".
היטושי נעלם מהמקום שבו עמד,ונתן אגרוף חזק ביותר אל הלחי של ג'ייד.ג'ייד עף אחורה,אך נשאר עומד על רגליו.הוא הניח יד על הלחי האדומה שלו.
"כנראה זה התמריץ שהוא היה צריך כדי להלחם במקסימום כח" לחש לעצמו.
היטושי עמד שם,רציני יותר,וממוקד יותר.
"אתה…" לחש טאריו.
"זה בסדר" אמר היטושי:"הפעם אני אגן עליך" והרים את אגרופיו לעבר ג'ייד.
"חושב שתוכל?" שאל ג'ייד.הוא הבין שכל עוד הוא ישחק את תפקיד האדם הקשוח,היטושי יחשוף יותר כח.
"לגמריי" אמר היטושי.