׳מילה אחת שלה, ושוב אותה תחושה..׳- פרק 3- ❤

מנקודת המבט של נעמה-
״בוקר טוב יפה שלי״ ציון לחש לי ונישק אותי. ״שלא תחשוב שסלחתי לך על זה שהברזת לי אתמול״ אמרתי בעצבנות. ״אני מצטער״ הוא אמר בשקט והחזיק בידי. ״עכשיו אני סולחת״ אמרתי בחיוך ונישקתי אותו. ״אני הולך להתקלח״ הוא אמר אחרי זה, והלך. יצאתי למטבח. ״בוקר טוב״ אמרתי לנאור והלכתי לעשות לי קפה. ״בוקר טוב״ הוא אמר. נעצרתי. זה לא נאור. הסתובבתי אליו. חתיך. ״מי אתה?״ שאלתי בחיוך. הוא הסתכל עליי. ״לירון מסילתי״ הוא אמר לאחר כמה שניות של דממה. חייכתי. ״ואני אנג׳לינה ג׳ולי״ אמרתי והלכתי להכין לי קפה.

מנקודת המבט של אסי-
קמתי בבוקר. זה לא הבית שלי. נרדמתי אצל בחורה, מה נהיה ממני. התלבשתי ונסעתי הביתה. ״הופה, תראו מי התעורר״ אמרתי בחיוך. ״לירון מסילתי היקר״ אמרתי וטרקתי את הדלת. הוא נעמד. ״היי״ הוא אמר. ״מה היי יא חתיכת בן זונה, איפה לירון?״ שאלתי בעצבנות. ״אסי, מה זה האנרגיות האלה על הבוקר?״ נעמה שאלה בחיוך כששתתה את הקפה שלה. ״לך כדאי לסתום ת׳פה המטונף שלך מהר מאוד״ אמרתי והסתכלתי עליה. אני לא צריך לדבר הרבה, היא יודעת שהיא זונה. ״נו, מי אתה?״ שאלתי את התחמן. ״בוא נקרא לי לירון״ הוא אמר. ״על הזין שלי נקרא לך לירון. תגיד לי מי אתה ואז נראה מה עושים איתך״ אמרתי. ״שלומי״ הוא אמר. ״התחלה טובה״ אמרתי. ״עכשיו אתה מעיף את עצמך לעבודה, ותזכור- כששואלים אותך, אתה לירון״ אמרתי. אני מרגיש נחמד היום. ״איפה זה העבודה?״ הוא שאל. נעמה צחקה.

מנקודת המבט של ענבר-
יצאתי מהחדר. האלכוהול של אתמול התפוגג. ראיתי את אסי מדבר עם הבחור ההוא, ואת נעמה צופה בהם. אסי הסתכל עליי. ״בוקר טוב״ הבחור ההוא אמר לי בחיוך. ״אה, מה אתה חושב שאתה עושה?״ אסי אמר בעצבנות ותפס בכתף שלו. נאנחתי והלכתי להכין לי קפה. ״זאת החברה שלך?״ הוא שאל. ״אתה שואל יותר מדי שאלות״ אסי אמר בעצבנות. התיישבתי ליד נעמה. ״אני כל כך מרחמת עלייך״ היא אמרה לי. ״אסי?״ שאלתי. היא הנהנה. ״הוא יותר מדי מגונן עלייך״ היא הוסיפה. ״בגלל זה אני בורחת בערב״ אמרתי בחיוך. ״איפה היית אתמול?״ היא שאלה בחיוך. ״אני ורומי יצאנו לבר, והיה שם איזה אמריקאי חמוד..״ ״הבנתי״ היא קטעה אותי בחיוך.

מנקודת המבט של נאור-
יצאתי מהחדר. הסתכלתי על הבחור שכבר לא מעולף ועל אסי. ״נאור, תעזור לו עם העבודה היום״ אסי אמר. ״הוא נכנס בתפקיד של לירון?״ שאלתי בתדהמה. ״בלירון נטפל אחר כך, עכשיו חייבים עובד״ הוא אמר. הסתכלתי עליו. ״יאללה״ אמרתי והתקדמתי לדלת, והוא אחריי.
״מי ירה בך?״ שאלתי כשהגענו לעמדה. ״לא ירו בי״ הוא אמר. ״תעבוד על מישהו שלא החזיק אקדח בחיים שלו״ אמרתי. ״עזוב, אני צריך לעבוד לא?״ הוא אמר והלך להרים ארגזים.